קראתי את הספר לפני בערך שבע שנים, והתרשמתי עמוקות. סימנתי לי שלושה פרקים שמדי אחת לשנה אני מקפיד לחזור ולקרוא אותם כדי להזכיר לעצמי ממה אני צריך להזהר שלא לההפך. אחד הפרקים שאני מדבר עליהם הוא תיאור הנרקסיזם ושתי התהומות האפשריות שבו- הנהיליזם מצד אחד והניכוס המוחלט מהצד השני- פרק גאוני בעיניי, ששוב, שווה לחזור ולקרוא אותו אחת לכמה זמן על מנת להזהר מה לא להיות בעולם הזה. ראיתי ביקורות פה שמדברות על זה שהספר לא פסיכולוגי והשתוממתי. הספר כן נכתב מנקודת מבט פסיכולוגית,על בודהיזם (הוא אולי לא עוסק בטיפול כמו שהוא עוסק בזווית הראייה הפסיכולוגית אל מול הטכנים שהבודהיזם מכוון אליהם את מאמיניו. כמו ביאור רש"י לתנ"ך, כך ד"ר פלד מציעה על אותו המשקל פרשנות פסיכולוגית לבודהיזם).

הספר לא יכול היה להכתב על ידי מי שאיננה עוסקת בטיפול נפשי, פסיכולוגית או לא, כאשר גולת הכותרת שלו היא השיח על אותן התופעות (לפעמים עם שמות שונים) מהמבט הבודהיסטי ומהמקביל הפסיכולוגי באופן אנטגרטיבי ומשכנע. בניגוד להרבה ספרי בודהיזם שמקולקלים עם וייב ניו אייג'י שמנסה להחדיר לנו רעיונות ומנסה לעבוד על הקורא באופן סוגסטיבי (ומציק!), בספר הזה אין שום תחושה שהכותבת עוסקת בנסיונות שכנוע-מסיונרי. השכנוע (העמוק) בא מהטיעונים המחודדים שהסופרת מביאה.

חמישה כוכבים מכל הלב.

אם לשפוט את הספר רק על פי מדד אחד- המשימה שמובלעת בתוך שמו- הרי שחמישה כוכבים מגיעים לו בצדק ברור.

קראתי לא מעט ספרים על בודהיזם- של נזירים, של מערביים, של אקדמאים שלא מתרגלים את הדהרמה ושל אקדמאים שכן. על זן, על בודהיזם טיבטי ועוד ועוד.

הספר הזה הוא בנתיים הכי טוב שיצא לי לקרוא. שמו המשני יכול להטעות מעט. הפסיכולוגיה משחקת תפקיד מינורי בספר (למעט כמה איזכורים של מלאני קליין, פרויד ושות'). מה שד"ר פלד באה לעשות זה להציג את עקרונות הבודהיזם בשפה נהירה לכל. ובעוד שכבר יש ספרים כאלה בשוק ("מה שלימד הבודהה") הספר הזה כל כך משכנע, מעבר לכך שהוא קודם כל מציג, שזה גורם לך לרצות לעטות גלימה כתומה ולחטוף מכות בגב ממקל במבוק בזמן שאתה נרדם בתנוחת zazen.

שמעתי הרבה על דוקטרינת האין-אני הבודהיסטית. הצגה לוגית שלה כמו שנעשה בספר לא הכרתי. השתכנעתי מיידית.
למרות שאינני בודהיסט ואינני מתרגל מדיטציה, עצם ההכרה בעקרונות הבודהיסטים (הכרה שהתבהרה עם הספר) אכן הפכה אותי, אם יורשה לי, לאדם טוב יותר. אדם אשר הרבה יותר נוח לבריות אבל גם לעצמו.
אני מסוג האנשים האלה שיכולים להסתדר עם כל אחד, אבל פחות עם עצמם. הספר עזר לי גם עם זה.

מה ניתן לומר בנוסף? לא הרבה. בהחלט אחת היציאות היותר מגניבות של הוצאת רסלינג.

ספר מעולה. אני ממליץ על הספר לכל אדם אשר מתעניין בבודהיזם ורוצה להעמיק בו.


את הספר קניתי בגלל שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שההתבוננות בבודהיזם אל מול הפסיכותרפיה המערבית סקרנה אותי והשנייה היא השם המקסים של הספר, שם שממחיש ומכיל את הדרך והמטרה של תורתו של הבודהה.

הספר מכיל הסברים מעמיקים על העקרונות הבודהיסטיים המרכזיים באמצעות שפה ודוגמאות פשוטות המאפשרות גם לקורא שלא בקיא בתורה הבודהיסטית להבינם.

בעיני, האפילוג של הספר, על בודהיזם ישראלי, ראוי לספר משל עצמו. הניתוח של אסתר פלד מעניין אם כי לא מעמיק. מדובר בנושא שאפשר ולעסוק בו רבות, ולא מקבל תשומת לב מספקת.

ציטוט מהספר שבעיני מכיל את העניין כולו:
"אין זה משנה אם מצב התודעה הנוכחי שלנו הוא של רוח רעבה או של חיה, של אל או של יציר גיהנום, תמיד ישנו הבודהא, והבודהא אינו אלא היכולת האנושית לראות את המציאות ראייה צלולה, לדעת אמת, ומימושה המעשי של היכולת הזאת צורתו אחת: להרבות טוב בעולם"

הספר מעניין בהחלט, ומציג בצורה פשוטה ובהירה עקרונות בודהיסטים מורכבים. אולם יש תחושה שהמחברת מנסה להטיף בחלקים מסוימים בו, וזה מעט מעיק.

ספר למי שרוצה להכיר את הבודהיזם בלי לפגוע
בהודים ביהדות ובבירכיים מישיבה משונה למדיטציה.
אל תבהלו מהתקציר. ''להביא בשפה פשוטה'' זה האמת
היחידה בו.

טרחני