• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
המזכרות

המזכרות

מאת דויד פואנקינוס

הביקורת של חיית טוטם

תמונה של חיית טוטם
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
המזכרות

המזכרות

מאת דויד פואנקינוס

הביקורת של חיית טוטם

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של חיית טוטם
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2013
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
טרי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

אני חושב שהספר היה בשבילי כמו סוכריה מתוקה בפה, מאוד אהבתי את הרגישות של הסופר ובאינטימיות שבה הוא מתיחס לקורא כשותף לחייו ולכתיבה. וכמו סוכריה הצטערתי שהספר נגמר כה מהר, מידי פעם שארצה להיזכר בטעמה אקח שוב ספר שלו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
1קורא|גיל ממוצע57|100%נשים

על המבקר

תמונה של חיית טוטם

חיית טוטם

חבר מזה 14 שנים
25 ביקורות•66 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של חיית טוטם
חיית טוטם
חבר באתר מזה 14 שנים
ביקורות25
לייקים שקיבל66
דירוג ממוצע3.5 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת14מתח ריגול והרפתקאות4ספרות מקורית3

דיון על הביקורת

1 תגובה
נצחיה
נצחיה•לפני 13 שנים

איזו הגדרה יפה.

גם אני הרגשתי ככה בקריאה שלו.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של חיית טוטם

סדר חדש - רומן עוסמאני

סדר חדש - רומן עוסמאני

אבנר וישניצר

הכל יש בספר המצויין הזה - מתח, תככים, הסטוריה, אהבה/יחסים, אומניות לחימה, הצצה לאורך החיים העות'מני ועוד ועוד...

גילוי נאות - אני מכיר את הסופר באופן אישי והוא משמש אותי כמגדלור של הגינות, רצינות ואמונה בעבודה קשה.

רוצו לקנות - יש כאן מאסטרפיס אמיתי וגאווה ישראלית.

לפני שנתיים•
★★★★★
•חיית טוטם
חותמם של הדברים כולם

חותמם של הדברים כולם

אליזבת גילברט

מאוד אוהב לקרוא ספר שאני מרגיש שמישהו באמת התאמץ וחקר רבות וברא יצירה למען קוראיו.
בספר הזה אני מוצא תחומים שונים כגון הסטוריה, בוטניקה וגאוגרפיה שאליזבת גילברט, הסופרת, ממש ישבה ולמדה אותם וטרחה להעבירם לקורא בסגנון כתיבה אנושי מופלא.

יש ביצירה מסעות חובקי עולם, הסברים בוטניים פורצי דרך, מפגש עם תרבויות שונות ודמויות גדולות מהחיים.

אני מאוד ממליץ לקרוא את הספר במנות קטנות (נאבקתי קשות לא לגמוע אותו מהר מדי), מידת ההזדהות עם הדמויות ויצירת הקשרים ביניהם דורשים מידה של הכלה.

למרות הסוף המייגע עם התעקשות על קישורים לא מובנים לחוקרים שעיצבו את תפיסת העולם המודרני הספר הוא יצירת מופת עיונית ואנושית.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•חיית טוטם
רצח רוג'ר אקרויד [מהדורת 2017]

רצח רוג'ר אקרויד [מהדורת 2017]

אגאטה כריסטי

אני דווקא פחות מתלהב מהספר, אכן תעלומה משפטית סבוכה וסוחפת עד כדי כך שנדרשתי לקרוא כמה פרקים פעמיים בכדי להתמצא בהתרחשויות ובדמויות, אך באמת חסר לי רובדים נוספים מלבד התעסקות אין סופית במקרה עצמו, אולי הרחבה בסיפור ההתאהבות של ראלף פאטון עם המשרתת (בלי פרטים מזהים מצידי) או לקחת את הקורא לסיור בנופי האיזור ובאופי תושביה
אני מחפש בספרים עומק והשראה, גם בספרי מתח, וכאן לא חוויתי את שניהם.
למרות זאת נהניתי לקרוא ספר על ההתקופה שבה אנשים חיו ללא אמצעי המדיה העכשווית ואמצעי החוק ממש התעסקו בחקירה ללא העזרות טוטלית במז"פ.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•חיית טוטם
הבת האפלה

הבת האפלה

אלנה פרנטה

לאחרונה חוויתי משבר קריאה מאוד מתסכל ומרגיז, הגעתי לשני ספרים של אלנה פרנטה- "הבת האפלה" ו "ימי הנטישה", וראו זאת פלא המשבר חלף עבר לו.
אלנה יודעת בהחלט לכתוב ישר לתוך הנשמה, אתה חש על בשרך את יסורי גיבוריה- נשים לפני או אחרי גירושים עם כל החבילה (ילדים וכל הסוגים של תסכול).

למרות זאת אין כאן כתיבה למופת אלא מלל נשי אין סופי (חפירות בסלנג) שבמצב רגיל לא הייתי מתקרב אליהם.
ההוויה האיטלקית מוצאת אותי מסוקרן וזה מוסיף לצד החיובי של המאזניים.
לסיכום: לנשים - מומלץ, גרושות/לפני גירושים - חייבות, גברים - רק אם אתם במצב של תסכול/מזוכיזם.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•חיית טוטם
רק פה לא קרה שום דבר

רק פה לא קרה שום דבר

פאולה אנדריאה סלע

מאוד אהבתי את הספר, יש בו סיפור על ישראלים צעירים - הלבטים וההתנסויות שלהם (סיני כן או לא, הודו כן או לא, ת"א כן או לא, לימודים כן או לא, זוגיות?).
יש בו סיפור על משפחות בצומת דרכים - גירושים, משבר אמצע החיים, הקושי בניהול קריירה ובגידול ילדים.
ומתחת רוחשת האדמה בטראומה של הגיבורים המרכזים שחוו בגוף ראשון ושני את זוועות המשטר הצבאי בארגנטינה.
בתור תושב אזור שעריים ברחובות היתה לי חוויה נעימה לקרוא את חלק מהעלילה בנוף ילדותי, סוף הספר מתקתק מידי לטעמי אך בכל זאת ממליץ בחום.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•חיית טוטם
נכים פראיים ששבו הביתה מארצות החום

נכים פראיים ששבו הביתה מארצות החום

טום רובינס

בהחלט ספר מעניין ושווה את המאמץ הלא קל לסיימו , הסופר נוטה להכנס למחשבות פילוסופיות/תאולוגיות/פסיכולוגיות ללא הרף ולכן העלילה נקטעת שוב ושוב והקורא יוצא מותש למדי, יצא לי לקרוא פסקאות שלמות בפעם שניה בכדי להבין את ההקשרים הרבים והמאתגרים, ממש מלאכת מחשבת של ידע רב ותובנות רבות על החיים - "מדוע, היה יכול לשאול, זה כה מסובך, כה קשה, לנהל חיים רומנטיים וחיים של מודעות מלאה?".
ספר מומלץ ונראה שאקרא עוד מספריו של טום רובינס, ללא ספק אני מצדיע למתרגם, בועז וייס, על הסבלנות וההתמדה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•חיית טוטם
הבית שאהבתי

הבית שאהבתי

טטיאנה דה רוניי

אני די משוכנע שהספר הוא אחד הטובים שקראתי - הקצב שלו ועומק הרגשות קושרות, אותנו הקוראים, יחד בחוויה חזקה של אישה שהולכת עם האמת שלה עד הסוף, בעיקר בגלל שברור לנו שאנשים כאלה ואהבות כאלו כבר לא קיימים בעולמנו , ספר קטן שמשאיר רושם ענק.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•חיית טוטם
אשת לפידות

אשת לפידות

חוה עציוני-הלוי

ספר מעוערר השראה, מאוד נהנתי להכנס דרכו לרוח התקופה וללבטים והשמחות שהיו מנת חלקם של האנשים אלפי שנים מוקדם לימינו.

הסופרת נותנת לתחום הרומנטי להכנס במידה מוגזמת מידי, לטעמי, בכל התנהלות הפרסונות בספר, לדעתי היו לאנשים טרדות רבות אחרות בתקופות אלו מלבד מחשבות בלתי פוסקות על האהבה ומימושה בכל דרך.

לקראת סוף הספר האירועים קורים מהר מידי (גירושין , פיוסים , מלחמה, שלום , זה הלך לשם וההם הלכו לפה) יותר מידי מידע על מעט עמודים , הספר יוצא מהקצב האיטי והנכון שלו ,יצאתי אתמול בלילה בתחושה חמוצה של "דד ליין" אכזרי מטעם ההוצאה כלפי הסופרת.

בהחלט אקרא עוד ספרים של חוה עציוני-הלוי בתקווה שבהם אשפר את הרושם.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•חיית טוטם
שרודר

שרודר

אמיטי גייג'

מישהו צריך לעשות סדר בעולם הכתיבה - נשים יכתבו על גרושות בלבד וגברים על גרושים בלבד.

קצת נמאס לי שנשים תמיד צודקות וגברים מתייסרים בלי סוף ועושים רק טעויות, רבותיי הנשים הם לא פחות אכזריות מגברים ההבדל הוא שהן יודעות איך לתמרן את הגבר הגרוש לעתיד שיפול לכל הבורות.

כן כן אנחנו בעלי הכוח ובד"כ מטומטמים גמורים, אבל (טטם....) גם אתן לא פחות אשמות באלימות הזאת (פיזית ומילולית) וכל היסורים של הילדים וקרובי המשפחה.

לגבי הספר עצמו, כפי שאמרתי, לאישה שמנסה לתאר גבר בשלבי הגירושים אין שמץ של מושג מה זה אומר - הגבר בד"כ מתעסק עם קשייו הכלכליים (משלם מזונות מרגע הגשת תביעת הגירושים), כלוא בין יצריו להגן מפני תוקפי משפחתו (שלמרבה הצער זו אשתו הנוכחית) ובין ההכרה שכל מילה או תנועה לא במקום תשים אותו בכלא לכמה ימים ותוסיף תחמושת לצד השני.

גברים צריכים להגן מפניהם על עצמם, הם לא עסוקים כרגע ב"מציאת זמן איכות עם הילדים" בסערת הגירושים, הם לא יבזבזו את הונם המידלדל על קנייה לא מבוקרת של בגדים וממתקים , הם לא יסתבכו עם החברים האחרונים שנשארו להם (גניבת רכב של חבר) והם לא יסתבכו אם החוק יותר ממה שגרושתם העתידית כבר סיבכה אותם אלא אם הם שוקלים, לצערנו, לגמור את כולם.

הספר מעלה תובנות על מושג "השתיקה והפאוזה" כפילוסופיה ולאורך ההיסטוריה וניכר שהסופרת מתמצאת יפה בסוגיה.
כמו כן נהניתי להחשף לבעיות של גולה בארץ זרה כגרמני שמנסה להראות אמריקאי לכל דבר , הפתרון המוקצן שהסופרת התמודדה עם הנושא רק מחדד את ההוויה של אנשים אלו.

לסיכום ספר קריא ומומלץ לאנשים מכוכב אחר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•חיית טוטם

ביקורות נוספות על "המזכרות"

המזכרות

המזכרות

דויד פואנקינוס

בי"ט אדר תשע"ב, נפטר סבא ברוך שלי, והוא בן תשעים ואחת וחודש. מותו בא לי פתע, שכן בפעם האחרונה ראיתי אותו במיטתו בבית החולים, והוא ישן בשלווה. שלוש שעות אחר כך הודיעו לי, במסרון כתוב, על פטירתו מהעולם. אנשים ששיתפתי בצערי שמעו מה היה גילו, ושאלו "נו, אז מה רצית?". ואני לא רציתי כלום. רק שימשיך לחיות. ולעשות לי חביתות עתירות שומן ובצל, ולהראות לי איך המחשבון יודע להכפיל מספרים ארבע ספרתיים זה בזה בצ'יק, ולהכין הרבה שיפצורים שיגרמו לחפצים להיות מכוערים ביותר, אך נוחים ושימושיים עד מאוד. שנה וחודשיים עברו, וטרם הפנמתי עד תומה את עובדת מותו. שנה וחודשיים, ואני מתגעגעת.

* מזכרת מסבא ברוך *
בשנת 1945, לאחר מלחמת העולם השניה, עלה סבא ברוך לארץ. היו אלה ימי המנדט הבריטי, והאונייה בה נסע היתה אוניית מעפילים בלתי לגלית. על כן הוא שוכן במחנה המעצר בעתלית. והיה לו טוב שם - קורת גג מעל ראשו, מיטה, אוכל. נעים ונוח. הרבה יותר נוח מהמחנה ההוא באוסטריה, שאת שמו אני לא מסוגלת לבטא. על כן, כאשר בא הפלמ"ח, פרץ למחנה ושחרר את העולים הכלואים בו, סבא ברוך התרגז עד מאוד. מעתה הוא היה צריך לדאוג לעצמו לפרנסה, לפת לחם ולקורת גג. מאוד לא יפה מצידם.

****
מהן המילים אם לא שתיקה. מה הם החיים, אם לא אוסף זכרונות. וזה מה שעושה פואנקינוס בספרו "המזכרות". גיבור הספר, שנותר חסר שם מתחילתו ועד סופו, הוא סופר מתחיל, הממלא את לילותיו כפקיד קבלה בבית מלון, בחלומות על כתיבה, על אהבה, ועל החיים, וממלא את ימיו בשינה בין משמרות. הוא שוזר את מאורעות החיים הקורים לו, בזכרונות של אנשים סביבו. החל מסבו, דרך סבתו והוריו, ועבור באנשים זרים בהם הוא נתקל. וזו התוצאה - ספר מלא מזכרות זיכרון שכאלה.

בכל פעם שכותבים לי "העלילה אינה העיקר" אני רוצה להחטיף סטירה לכותב. מהו ספר אם לא עלילה. תיאורים ומחשבות כאשר אין ביניהם חוט מקשר אינם ראויים לשם "ספר". אבל כאן כאמת העלילה אינה העיקר. יש עלילה, במובן הזה שדברים קורים, והמספר מוצא את עצמו במקומות שונים ובאינטראקציות שונות, וכן בהתפתחויות. אבל נקודת הפתיחה ונקודת הסיום של ה"עלילה" בספר הן מקריות לחלוטין. סתם. מתחיל יום אחד, מסיים ביום אחר לאחר כמה שנים, וזהו. כתוצאה - אין ממש סגירות של מעגלים. או מעגלים בכלל. ההתרשמות הכללית היא אוסף אנקדוטות, מין פרגמנטים על החיים. משהו שהוא יותר שיר, בגלל פיוטיות הכתיבה, ופחות רומן עלילתי. מומלץ לקריאה לחובבי הסוגה.

לפני 13 שנים•נצחיה
המזכרות

המזכרות

דויד פואנקינוס

ספר פיוטי יפה עדין.
רומן צרפתי,מסופר מפי בחור שמספר על סבו והסבתא שלו.
ועל הזקנה של סבתו.
ואיך בזמן הלוויה של סבתו ,נרקם קשר רגשי עם לואיז ואשתו לעתיד.
ספר שנקרא לאט לאט על מנת להתענג על כל הכתיבה העדינה ופיוטית.
ממליצה לכל אוהב ספרות יפה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
המזכרות

המזכרות

דויד פואנקינוס

ספר יפה , רגיש , חושב על קשרים בין אנשים:
- הורים ממבטו של ילד שמתפכח ומבין את הוריו.
- בין סבא לסבתא, בתקופת זיקנתם.
- בין מעביד לעובד.
- עם אנשים מזדמנים.
אבל עיקר הספר הוא כתיבה רגישה של נער- בחור אשר מגלה את העולם והסביבה שלו.
העלילה על משפחה "נורמלית". שלושה ( או ארבעה) דורות, שאין בזה איזה תיאור היסטורי כרונולוגי, אלא תיאור יחסים ורגשות.
גדולתו של הספר הוא בהתבוננות הניפלאה של הסופר . אביא כמה טעימות שאינן מכילות את כל הסיפור אבל מאפיינות את ההתבוננות הניפלאה של הספר.
(ע- 28 ) יש כאן אפיזודה של מסיבת פרישה של האב בעבודה. בסופה, לאחר שהאב הפורש אוסף את כל כוסות הפלסטיק ועוזר לנקות,נשארו שאריות של מיץ בבקבוק. אדם אחד אומר לו קח את הבקבוק שיהיה לך . ואז הסופר מוסיף :" הוא שב הביתה עם שאריות מיץ תפוחים, גירסה מודרנית של כבוד אחרון".
או (ע 22), מנסים לשכנע את הסבתה לעבור לדיור מוגן זאת לאחר שנפלה ונחבלה בביתה. הויכוח והנימוקים כמעט מוכרים ואז בא התיאור הבא:" ופתע הופיע שינוי, לא ארוע מכריע, אפילו לא החלטה.... מרגע שהבינה שנהפכה מאימא לעול".
כאשר הסופר, כותב על היובש של חיי המין שלו ( ע 67) : " חיי המין שלי כמו סרט שוודי, לפעמים אפילו בלי תרגום".
אסיים בשתי טעימות מפתות :
ההסבר מדוע איננו זוכרים את הילדות:( ע 83)" הילדות מאושרת ולכן לא נוכל לסבול ידיעה על אושר שהיא כטפיל מעלינו" . בעמוד 113 הוא אומר שלא תמיד צריך לזכור " צריך לזכור שלא לזכור".
ולבסוף רעיון לתיאטרון שוליים ( פרינג') גאוני שנזרק כלאחר יד ( ע 95):
התיאטרון הוא תיאטרון אילתור, בתחילת ההצגה מגרילים צמדי אותיות שאין ביניהם קשר, כמו " ריזוטו וגסטפו" או " ונציה ואלצהיימר".
כל זה עטוף כאמור בעלילה סיפורית רגישה , לא בוטה חודרת ללב.
רוצו לקרוא.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אורי רעננה
המזכרות

המזכרות

דויד פואנקינוס

סופר שאני מאוד אוהב. הספר הזה מתחיל חלש ולא ממוקד ומאוד משתפר בהמשך. הוא כתב ספרים טובים יותר אבל לפעמים שני משפטים מוצלחים בספר מספיקים

לפני 7 שנים•
★★★★★
•רוני pery
המזכרות

המזכרות

דויד פואנקינוס

ספר מפתיע ברגישותו האנושית.
עדין ומיוחד.
על יחסי קרבה בין הורים וילדיהם, בין סבים ונכדם, בין בני זוג שנישואיהם מתהדקים ומתפרקים חליפות, בין קופאי ולקוח, בין מורה ותלמידה לשעבר בבית הספר, בין מנהל מלון ובין עובד משמרת לילה - על חייו של האדם הרגיל אפשר לומר הרבה מאוד ופואנקינוס עושה זאת ברגש רב. החיים הם פיוט.
נפלא!!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•טרי
דירוג
4.0
לפני 10 שנים

“ספר מפתיע ברגישותו האנושית. עדין ומיוחד. על יחסי קרבה בין הורים וילדיהם, בין סבים ונכדם, בין בני”

6/6
ביקורות על המזכרות
הבאה
אין ביקורת הבאה