מרס טורקי בים התיכון
העלילה שלנו מתחילה בתחילת המאה ה-16, בסולטאן טורקי שהביט אל מפת הים התיכון של תלמי, והחליט בו במקום, כי הוא יהיה לשליטו. מה היה במפה שהלהיב את הסולטאן, וגרם לו לצאת לעימות בין האימפריות, הנוצרית והמוסלמית בקרב שליטה מכריע על הים ?
הספר אימפריות הים - הקרב הסופי על השליטה על הים התיכון 1521 - 1580, עוסק בפרק מרכזי בהיסטוריה של הים התיכון - מסע כיבוש הים על ידי הטורקים.
מסע הכיבוש הטורקי מתחיל בקרב על רודוס, העמדה הקדמית של הנצרות מול האסלאם, קומץ אבירים חדורי אמונה, מורשת המסדרים הלוחמים של מסעי הצלב, ניצב מול אלפי טורקים, הנחושים לכבוש את המבצר, ואירופה המפולגת כמו היום, לא הגישה עזרה, לא זיהתה את הסכנה, איום עליה עצמה. הוונציאנים טענו, מי בכלל צריך את הנוצרים הפנאטיים האלה המהווים גורם סכסוך מול האסלאם, ומפריעים בעיקר לעסקים המשגשגים, ולצרפת בכלל הייתה אג'נדה פרו טורקית, גם אם אירופה תפסיד.
הקרב הזה, הוא מראה אפוקליפטי, אבק השרפה ותותחניו הופכים למבשרי הקרב המודרני, מול החומות יהיו מבוצרות ככול שהיו, ומול האבירים, עוטי הגלימות האדומות, עם סימן הצלב, שהיוו מטרה מצוינת, ויצגו את העולם הישן - של ימי הביניים, לקראת היעלמותו ועלייתם של כוחות חדשים, כמו הלאומיות וכוחן של הערים, גורמים ששינו את המבנה המסורתי של אירופה הפיאודאלית.
אחד מול השני ניצבו, קרל לבית הבסבורג שייצג כוח ישן - קיסר רומא הקדושה, סמל למורשת העולם הלטיני הנוצרי ההולך ונעלם. מולו ניצב הסולטאן סולימאן, שייצג כוח עולה, הטורקים העות'מאניים, שהגיחו כשבטים מהמזרח וגברו על קונסטנטינופול, בירת הנצרות המזרחית. ההישג של הטורקים, הכניס את סולימאן לתחושת שליחות משיחית, מלחמה בכופרים, המעורבת עם אמביציית שלטון, ואינטרס הון, שהובילו אותו לתחרות אישית על ההגמוניה בים התיכון .
כלי הלחימה המסורתי מזה אלפי שנים הייתה סירה שטוחה - הגליאה, מצחינה למרחקים, מונעת על ידי כוח אנושי, עבדים הקשורים שניים שלושה לספסל חתירה צר מידות, אוחזים במשוטים גדולים, מונעים בקצב התוף ואימת השוט. תוחלת חייהם הייתה קצרה, שנחלשו הושלכו מעבר לסיפון.
אכזריות שני הצדדים, היוותה אחד ממאפייני המאבק על הים התיכון, המונעת משנאה דתית. מלבד קרבות סדורים, המלחמה על הים הפכה לפשיטות פתאומיות על ישובי אזרחים, הרס, הרג ומכירת האוכלוסייה לעבדים, הפכו לשגרה, רעב ואימה השתלטו על הים התיכון.
האם בסיום ההתנגשות הגדולה יתקיים סדר חדש בים התיכון ? את המשכה של העלילה אשאיר לכם, וכעת לתובנות, ולהערכת הספר.
כשהייתי סטודנט - אחת מעבודותיי הסמינריוניות, הייתה הים התיכון של ראשית ימי הביניים, האם הוא מאופיין כיחידת מאוחדת או מפולגת. השאלה הזאת עוברת כחוט השני דרך סיפרו של רוג'ר קראולי - למציאות שלנו היום. בצפון הים, מדינות נוצריות, במזרח ודרום הים מדינות מוסלמיות. בים מתקיימת אחדות ועימות גם יחד, בין נצרות לאסלאם. למרות שחלפו שנים, הים הוא לכאורה, אותו הים, כפי שעוצב בעוצמה על ידי מאבקי הכוחות של ראשית העת החדשה.
למעשה, הים התיכון, עובר כעת שינוי משמעותי, כוחה של אירופה יורד, האסלאם ככוח עולה, מדינות האסלאם לא יציבות, וטורקיה חזרה שוב לזירה. כעת נוצר בים התיכון סדר חדש, ספק אם למשהו יש מושג, איך יראה הים התיכון בסיימו, ואיך אנחנו נראה בו. לכן סיפרו של רוג'ר קראולי רלוונטי למציאות חיינו, לסביבת הקיום האמיתית שלנו ממנה אנחנו מתעלמים לא פעם.
רוג'ר קראולי, בחייו מייצג את שילוב תרבויות הים התיכון, הוא נולד במלטה, התחנך באנגליה, ולימד ולמד את טורקיה, הרקע התרבותי נותן לו נגישות המאפשרת לו הצגה מאוזנת של שני הצדדים, והבנה טובה של המרחב הגיאוגרפי של הים התיכון. הוא כתב ספר היסטוריה מרתק, באיכות של רומן היסטורי, עם עלילה, קצב, ותיאורים נפלאים, של הנפשות הפעלות, ושל הקרבות, יחד נוצר תיאור נפלא המאפשר הצצה חייה ומרגשת לתקופה מסעירה ומעניינת בתולדות הים התיכון.
ולבסוף, צריך להזכיר את פרל, הוא היועץ לתרגום המונחים הצבאים של הספר.
