"[...]בהיתך ער אתה חש את החיים כמו מעבר לזגוגית, אך בחלום (לא תמיד, רק לעיתים רחוקות יתרחש משהו כזה, מעין נס) אני חש כאילו נגעתי, לרגע, בחיים ממש, כאילו נשקתי להם - צללתי לתוכם - כל מה שנראה לי בחלום מקשר אותי, כאילו, עם - עם החלום שמזביב..."
הציטוט הזה מובא מפיו של אבשלום רייכלין, אחת מדומויות הספר המופלא הזה. כפי שאבשלום מתאר את חווית החלום, כך חשתי לאורך כל קריאת הספר- שהוא מקרב אותי לחיים, וזאת דרך ההתבוננות המיוחדת של כל אחת מהדמויות על ההויה סביבן. בו זמנית קיים בספר משהו חמקמק, לא שהישג יד, רחוק כמו חלום.
עלילת הספר נפרסת על פני כמה ימים בחייהן של כמה דמויות, בתקופת קום המדינה. המציאות בארץ אינה חלק משמעותי בספר, יש התמקדות מאוד ברורה בעולמן הפנימי של הדמויות.
המספר הוא אגרונום שבא ללמד בוטניקה בבית ספר בעמק הירדן, על כן הוא מרבה לתאר את הטבע בארץ בכל מיני אזורים שלה, משהו שמאוד מאוד מאוד אהבתי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
