וואו איזה ספר מדהים, לא יכולתי להניח אותו לרגע, סיפור עוצר נשימה.

אני מאוד אוהבת לקרוא ספרי ביוגרפיה, סיפורים אמיתיים מהחיים, זה מושך ומעניין אותי מאוד.

מסופר על בחורה שוויצרית שנוסעת לטיול עם החבר שלה לקניה, שם היא פוגשת בחור אפריקני ומתאהבת בו, היא עוזבת את החבר שלה, את משפחתה, עבודתה וחייה הקודמים למען אהובה האפריקני.

היה כל כך מרגש לקרוא על התהליך שהיא עוברת למענו, לחיות בתנאים שלא הכירה, כמה אומץ היה לה לשנות כך את חייה, לא כל אחד היה מוכן לעבור את מה שעברה, אך האהבה שלה הייתה עזה, היא חייה למענו בלבד.

בסיפור קיים מתח בלתי רגיל, כשהיא הייתה טסה לשוויץ לעשות כמה סידורים, הם היו מתכתבים, הם חיו בתקווה שהמכתבים יגיעו אחד לשני, לא היו אז טלפונים ניידים.
בתחילת הסיפור הבחורה מספרת שהיא לא ידעה לדבר אנגלית, הוא לא ידע אף שפה אחרת, הם דיברו בסימני ידיים ובתנועות גוף.

אהבתי מאוד את הספר המיוחד הזה, הצטערתי שסיימתי אותו, אני יכולה רק לקנא במי שיתחיל לקרוא אותו, ממליצה באהבה רבה.

מה יש בסיפור אמיתי שמושך את תשומת ליבי וזוכה לאהדה עוד בטרם קריאה?
האמת שחיכיתי זמן רב לספר המרתק הזה שאין בו רגע אחד של שיעמום. הסופרת קורין הופמן צעירה שוויצרית מתארת בכנות רבה , בשפה קולחת ולפרטי פרטים תקופה של ארבע שנים שבהן חיה בקניה עם המסאי שלה בשם לקטינגה -נווד אפריקאי שפגשה באקראי בחופשה בקניה. ברגע שראתה אותו התאהבה בו לחלוטין וגמלה בה ההחלטה להישאר בקניה ולהיות קרובה לאהוב ליבה. ארבע השנים הללו היו רוויי קשיים והרפתקאות. קורין שהתרגלה לתרבות מודרנית נאלצת לחיות בתנאים קשים ביותר . רחצה במים חמים וסבון ואכילת סלט ירקות, עוף וטוגנים היו בגדר מותרות . קורין מתארת את הקשיים הימיומיים שבהם נתקלה , קשיי השפה , מנהגים זרים ופרימיטיביים שאליהם נאלצה להסתגל ושאדם שפוי לא היה מוכן לשאת אותם אלא אם כן יש אהבה גדולה שמכסה על כל הקשיים. במהלך שנים אלה נשאה קורין ללקטינגה וילדה את בתם המשותפת שלה ציפתה בכליון עיניים תוך שהיא נאבקת נואשות כדי לשרוד את המחלות שפקדו אותה עקב המחסור במזון ובתנאים סנטריים נאותים. במהלך השנים חל שינוי בהתנהגותו של לקטינגה , שינוי שפגע במרקם יחסיהם וגרם לקורין לקבל החלטה גורלית .
בצד התיאורים החיים והצבעוניים , הריחות והצלילים שמביאה קורין בספרה הערצתי את יכולתה המופלאה של קורין לרקום מערכת יחסים מיוחדת במינה עם אנשי המקום שהיוו חלק בלתי נפרד מחייה בקניה, שסייעו לה רבות ברגעים קשים ביותר .הערצתי את כוח הרצון שלה ואת יכולה לדבוק במטרה בתקופת חיים מופלאה ושבזכותם הצליחה לשרוד. זהו אכן מסמך הישרדות רב השראה .
הספר כמובן מעלה שאלות לגבי הבחירות שאדם עושה בחייו וההשלכות שיש לבחירות הללו לגבי איכות חייו כמו גם יכולתו של האדם לשלוט בגורלו באם יקבל את ההחלטות הנכונות לו.
אני ממליצה בחום לקרא את הספר המרתק הזה שמזכיר מעט את הספר " לא בלי בתי" . אל תחמיצו.

אני קוראת אותו עכשיו ולא יכולה להניחו מיידי
סיפור אמיתי ומעניין על אישה לבנה שוייצרית אישה
אמיצה שנישאת למסאי וחייה חיים פשוטים בטבע לפי מנהגי השבט והכל למען אהובה המסאי, מסתבר שיש אנשים אמיצים
שמוכנים לחיות שלא לפי המוסכמות.

ספר מקסים - סיפור אמיתי על בחורה שוויצרית, לבנה שבמהלך חופשה בקניה עם ארוסה,
מתאהבת בגבר מקומי, מסאי שחור ומחליטה לחזור לשוויץ ולהתארגן בנסיעה חזרה לקניה
כדי למצוא שוב את הנווד האפריקני - לקטינגה.
לאחר פגישתם המחודשת, היא מחליטה לחזור לשוויץ, למכור את כל רכושה ולחזור לאהובה
לקטינגה שבקניה. היא נאבקת במחלות של קדחת ומלריה, ונמצאת בסכנת חיים,
אך ממשיכה לחיות בבקתת קש, בתנאי מחייה קשים.
למרות כל הקשיים והבירוקרטיה, קורין הופמן ממשיכה לחיות עם לקטינגה, מקימה עסקים,
יולדת בת....עד להתפקחותה.
לאורך כל הספר חשבתי לעצמי שקורין הופמן פשוט אישה לא חכמה שמוכנה להקריב כל כך הרבה
בשביל כל כך מעט....
סיפור מאוד מעניין. מומלץ.

לדעתי, זהו ספר מרתק ואמיתי. הספר מתאר את הבחירות שבלב לעיתים שיש להן השלכות ומראה כיצד התמודדה איתן אישה אחת לבנה לבדה בתוך שבט פרימיטיבי ועני , הרחק מכל המותרות ומהחיים שהכירה. הספר עורר בי רגשות של אהדה לגיבורה בשל האומץ שהיה לה והכוח שלה. הספר נתן לי הרגשה של חיזוק שגם דברים בלתי מובנים וניתנים להסבר אפשר לעשות, וגם החריג שלא תמיד מקובל יכול להתקבל באופן כלשהו אם נרצה בו מספיק, אין ספק שנהניתי נורא מקריאת הספר ואני ממליצה עליו בחום. היום ראיתי את הסרט בגרסה הגרמנית התרשמתי פחות, אישית ספרים יוצרים אצלי יותר מתח ומעוררים את יצר הסקרנות שבי. אז למה אתם מחכים? הייתי מסאית לבנה....

ספר בסדר.