מצטער. באמת שניסיתי לסיים אותו, אבל זה ממש קשה. הספר לא מעניין בכלל. איזה פער אדיר בין שני הספרים הראשונים בסדרה לספר זה. אני אניח אותו בצד למספר שנים טובות ואז נראה.

סוף העולם הגיע! האנושות כמעט מוכחדת בגלל וירוס שברח ממעבדות הצבע האמריקני. קינג יוצר מאבק אפי בין הטוב והרע, תוך שהוא משמיע תוכחה קשה כנגד הממסד הצבאי.
הספר ארוך (מאד), אבל לא ניתן להניח אותו מהיד - בפרט בחלקו האחרון.

דמיינו עולם שבו קמים לתחייה כל בני האדם שאי פעם חיו. לא חסר להם דבר - אוכל, שתייה, סמים, סיגריות, אלכוהול וכיוצ"ב. וגם אם הם מתים שוב, הם ממשיכים לקום לתחייה. הנפש לעולם לא מתה. כולם חיים עם כולם. נוצרים עם יהודים עם מוסלמים. בבלים מהמאה ה-20 לפנה"ס עם צרפתים מהמאה ה-20 וכן הלאה. גם העולם שבו הם קמים לתחייה נוח מאד למחייה.
לכאורה, עולם מושלם? נכון?
אז זהו. שלא.
ספר מרתק שלא ניתן להפסיק לחשוב עליו, גם לאחר סיום הקריאה.

אל תגבשו דעה על הספר לפי הסרט המטופש והגרוע שנעשה על-בסיסו. הספר עצמו - כרך א' במיוחד - הוא יצירת מדע בדיוני יוצאת דופן, כתובה היטב ומרתקת.
העלילה מתרחשת אי-שם בעתיד. המין האנושי הובס וגזע חייזרי, שנחשב לאחד הדומיננטיים בגלקסיה, כבש את כדור הארץ והפך אותו לנחלה נידחת.
החייזרים מנצלים עד תום את קרום כדור הארץ וכורים את כל המתכות והמינרלים הקיימים ומעבירים אותם באמצעות שיגור חומר לכוכב מוצאם.
המין האנושי גוסס וגווע. רוב השורדים עובדים בתור עבדים בשירות החייזרים שמצידם מתייחסים לבני האנוש כאל חיות.
מעט שורדים מצאו מפלט באזור מוכה קרינה גרעינית ואף הוא אט אט גווע.
מתוך קבוצה עלובה זאת קם גיבור שלומד את מנהגי החייזרים ואת הטכנולוגיה ומביא תקווה חדשה למין האנושי.
הספר מדגיש את כל מה שטוב במין האנושי ואת הכוחות החבויים בתוך עצמנו.
הוא נכתב לפני שהסופר יצר את כת הסיינטולוגיה ולכן אינו נגוע במיסיונריות העוטפת ספרים מאוחרים שלו.
העלילה של כרך ב' של הספר מעט דועכת, אבל עדיין מדובר בספר מומלץ מאד לקריאה.
אני שב ומדגיש, הסרט עשה לספר עוול נוראי.

ספר קסום. מה היה קורה אם המוסלמים היו מגלים את אמריקה לפני הנוצרים או אולי האינדיאנים היו מגלים את אירופה לפני שהנוצרים גילו את אמריקה?
איך הייתה נראית ההיסטוריה החלופית?
אני לא אגלה יותר מזה, אבל בספר תצפית עבר, אורסון סקוט קארד מיישם בצורה מדהימה את בקיאותו המרשימה בהיסטוריה ונותן לנו חומר למחשבה.
רמז קטן ... היה לנו הרבה מזל גדול שקולומבוס גילה את אמריקה לפני שהאינדיאנים גילו את אירופה.

זאת הפעם הרביעים שאני מסיים לקרוא את הספר הזה וכל פעם אני מתרגש מחדש. סיפורה של מדינת ישראל שגלשה לתוך דיקטטורה האיומה הנשלטת על-ידי גנרלים חסרי מצפון. הספר נכתב בתקופת מלחמת לבנון וההקשרים ברורים למדי. הדיסטופיה המתוארת בספר הדרך לעין חרוד היא יוצאת דופן, גרוטקסטית ומפחידה למדי. הסיבה שהיא מפחידה כל כך, היא בגלל שלכל אורך הספר תמיד קונן בי החשש שישראל באמת מסוגלת להפוך למדינה כה איומה. משום מה, נראה לי שהבסיס הרעיוני העומד בבסיס הספר, יהיה רלבנטי במשך עוד שנים רבות.

ספר מיוחד במינו. העלילה מתרחשת בעתיד שבו האנושות גילתה סוד שידור החומר לפלנטות רחוקות. ברם, עקב העלות האדירה וצרכי האנרגיה הרבים שהפעולה דורשת, שידור החומר נעשה בצורה מצוצמת למדי והתנועה בחלל נעשית בעיקרה באמצעות ספינות התיישבות.
הבעיה בספינות ההתיישבות היא שככל שהמרחק בין כדור הארץ (המכונה פלנטת סול) למושבותיה גדל, כך גדלה גם הדעיכה התרבותית של המתיישבים - הרחוקים ביותר חיים בתקופת האבן ואילו הקרובים ביותר מצויים רק בשלבים ראשונים של המהפיכה התעשייתית.
בדומה לכדור הארץ כך גם הפלנטות השכנות מצויות בבעיה דומה.
ביום בהיר אחד, אחת הפלנטות השכנות מציעות לתושבי כדור הארץ הצעה מאד אטרקטיבית - ללמוד את סוד ההזחה - שידור של התודעה אל גוף זר המצוי בקצה המרוחק של הגלקסיה.
בתמורה, מבקשת הפלנטה השכנה את עזרת כדור הארץ בהתמודדות עם האיום הנשקף מגלקסיה שכנה הרוצה לגזול את כל האנרגיה של שביל החלל.
ההזחה נעשית רק באמצעות בני אדם האוחזים ב"הילה קיריליאנית" שזה במילים אחרות, סוג של כח על-טבעי.
מסתבר שבן אנוש החי בעולם המצוי בתקופת אבן - אדם בשם פלינט - אוחז בהילה הקיריליאנית הגדולה ביותר בגלקסיה.
פלינט הוא בחור מוכשר וחזק ובעל זיכרון צילומי. הוא גם שוביניסט לא קטן. הוא מגויס על-ידי כדור הארץ לשידול פלנטות אחרות להצטרף במאבק בגלקסיה השכנה.
במסגרת מסעותיו הרבים, הוא מוזח אל תוך גופם של חייזרים שונים בפלנטות שונות. כל גזע עם הייחוד שלו. כל גזע והתרבות הייחודית שלו. כל גזע ודרכי ההתרבות שלו.
בין לבין, גיבורנו מתמודד פעם אחר פעם עם סוכנת מוזחת מהגלקסיה השכנה. דרכי ההתמודדות עמה מפתיעים למדי ואף כוללים התאהבות ואונס!!!
המסע שלו מלמד אותנו צניעות וסובלנות, אך גם מסב גאווה ורגשי כבוד למין האנושי לצד צמרמורת ושאט נפש.
אי-אפשר להניח את הספר מהיד עד לרגע האחרון.

למה כן לקרוא? כי כמה ספרים על כדורגל יש בשפה העברית?
למה לא לקרוא? כי רוב הסיפורים לא כל כך מעניינים.

עבור הציבור הישראלי, המונח "המלחמה הגדולה" מתקשר באופן אינטואיטיבי עם מלחמת העולם השנייה. אבל אצל מרבית האירופים מונח זה מקושר דווקא עם מלחמת העולם הראשונה. הספר "שלום ולא להתראות" מתאר את קורותיו של חייל רגלי בחזית הצרפתית. דרך סיפורו האישי אנו חווים את אשר התרחש באותה תקופה חשוכה שלמען האמת, אינה מוכרת לנו היטב.
כמו כן, אני חייב לומר מילה טובה על העיצוב הנהדר של הכריכה ועל התרגום המצוין.
לסיכום - מומלץ בחום!