איש השלג – הארי הולה מספר 7.
הספר יצא לאור בשנת 2007 ותורגם לאנגלית בשנת 2010.
תקציר העלילה
הארי הולה מקבל מכתב. המכתב קשור למקרה הראשון שלו שהפך אותו למפורסם. המקרה מסופר בספר הראשון (שלא תורגם לעברית) בו הארי רודף אחר רוצח סדרתי עד לאוסטרליה והורג אותו.
הארי מתייחס למכתב בזלזול, כמכתב שנכתב על-ידי משוגע. אבל אז מתקבלות קריאות לגבי נשים נעדרות באוסלו והארי מבקש מהצוות שלו לחקור בנושא. מתברר שבנורבגיה אחוז הנעדרים הוא גבוה יחסית למדינות אחרות.
מדובר בנשים נשואות עם ילדים שנעלמות בכל פעם שמגיע השלג הראשון. בכל היעלמות, נמצא איש שלג בזירה. איש אינו יודע מי הכין את איש השלג. באחד המקרים אף מתגלה ראש של גופה.
הארי במרדף אחר רוצח שמכה גלים במדינה מאז שנות ה-80 ועד לזמנו של הספר (שנת 2007).
ואז הארי מראה את המכתב שהוא קיבל לצוות החקירה ומבין שלא מדובר במכתב שכתב משוגע:
"בקרוב השלג הראשון יבוא ואז הוא יופיע שוב. איש השלג. וכאשר השלג ייעלם, הוא ייקח מישהו אחר. מה שאתה צריך לשאול את עצמך הוא זה: מי עשה את איש השלג ? מי עושה אנשי שלג ? מיהו שיַלַד את המוּרִי ? כי איש השלג אינו יודע"
איך המכתב קשור למקרה הראשון ?
מסתבר שמוּרִי הוא שם הבמה של הרוצח שהארי הרג באוסטרליה. הרוצח הזה נהג להתאגרף במסגרת הופעותיו בקרקס נודד, שם היה מופיע תחת שם הבמה: מוּרִי.
תובנות מן הספר
הארי מתראיין בתכנית אירוח ואחד האורחים שם (עיתונאי שחצן), מפגין את התובנה שלו לגבי סיפור עיתונאי טוב.
"סיפורים טובים הם אף פעם לא על שורה של הצלחות מרהיבות אלא על תבוסות. אף על פי שרואלד אמונדסן ניצח במרוץ לקוטב הדרומי , הרי זהו רוברט סקוט שהעולם מחוץ לנורבגיה זוכר. אף אחד מניצחונותיו של נפוליאון אינו זכור כמו התבוסה שלו בווטרלו. הגאווה הלאומית של סרביה מבוססת על הקרב נגד הטורקים בקוסובו בשנת 1389, בקרב זה הסרבים נחלו תבוסה מוחצת."
הפסיכולוג אאוּנֵה מאושפז בבית חולים עקב מחלה והארי מגיע לביקור חולים.
"פשוט בושה שהחיים אינם חיים. ככל שאני מזדקן יותר, אני נוטה יותר לדעה שרוע הוא רוע ללא קשר למחלה נפשית. כולנו נוטים פחות או יותר למעשים רעים אבל הנטייה שלנו לא יכולה לזכות אותנו. למען השם, כולנו לוקים בהפרעות אישיות. ואלו המעשים שלנו המגדירים את חומרת המצב בו אנו נמצאים. אנו אומרים שאנו שווים בפני החוק, אבל זה חסר משמעות כל עוד אף אחד לא שווה. במהלך 'המוות השחור' ימאים שהשתעלו נזרקו מיד מעבר לסיפון ללב ים. שכן הצדק הוא סכין קהה, הן כפילוסופיה והן כמידה שופטת. כל שנותר לנו הוא מזל, או גורל רפואי פחות ממוזל. "
האחות נכנסת ואומרת לאאוּנֵה שהגיע זמן הטיפול שלו. אאוּנֵה פונה אליה:
"אחות, מה גרוע יותר ? נטילת חייו של אדם שרוצה לחיות או שלילת המוות מאדם שרוצה למות ? "
והארי, מה הוא חושב על החיים בכלל:
"אם כל תינוק הוא נס מושלם, החיים הם בעצם תהליך של ניוון. "
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
