הומור עוקצני לפעמים חושף את חולשותינו ולפעמים את דעותיו הקדומות וחולשותיו של המחבר. פעמים כותב בסגנון "הפוך על הפוך"

הבעיה העיקרית בספרו של יובל נח הררי היא לא מה שיש בו אלא מה שאין בו. בכתבו את ההיסטוריה של המחר התעלם המחבר ממספר נושאים מרכזיים שהאנושות חייב להתמודד אתם והיא עשויה להיות עסוקה בהם עדל מעל לראש בחמישים עד מאה השנים הבאות. נושאים אלה שבחלקם משולבים אחד בשני עלולים לגרום לכך שלאנושות לא תהיה בכלל היסוריה עתידית או שהיא תעבור מפנים שקשה בכלל לשערם כרגע. אתחיל בגידול הלא מבוקר של האוכלוסיה במיוחד במדינות העניות. בעיה זו של גידול האוכלוסיה האנושית מביאה מצד אחד לדילדול משאבי המזון והאנרגיה של כדור הארץ ומצד שני לתופעות התחממות היתר שעלולות להביא להמסת הקרחונית ולשטפונות בנוסח המבול דווקא באזורים מאוכלסים ביותר לחופי האוקינוסים.
תופעה נוספת העלולה לסכן את עתיד האנושות ולהיות חלק מההיטוריה של העתיד היא הופעה של תנועות קיצוניות מיליטאנטיות. אם וכאשר תנועות כאלה תשמנה ידן על נשק להשמדה המונית עלול השימוש בו לצאת מכלל שליטה ולפגוע בחלקים גדולים של האנושות או אפילו במרביתה. הכוונה לא דווקא לנשק אטומי אלא לנשק ביולוגי המרבה את עצמו או לרעלנים העלולים להתפשט באטמוספירה.

זהו סיפור של גבורה שקטה ובלתי מתלהמת של אנשים צעירים הפועלים בלב משטר אימים למען שפיות אחווה ושלום ומשלמים על כך את המחיר הכבד ביותר - בחייהם. מן החזית המזרחית הביא הנס שול את התובנה שיש להלחם ברוע בכל מקום שבו הוא נמצא. הוא בחר לדווח לגרמנים על הקורה בארצם ולקרוא להם להתנגד למשטר הנאצי. הייתה תמימות רבה בפעולתם של אנשי הוורד הלבן אבל גם אומץ ונחישות.

ספר מדהים, רב פנים ומרגש עד לדמעות.
יקירה ואהובה של רינה יקותיאלי הוא פרופסור גדעון יקותיאלי ז"ל שנפטר בדמי ימיו. כשהתחלתי לקרוא את הספר חשבתי שמדובר במצבה ספרותית לאיש מעלה, אבל נשאבתי לתוכו של הספר משום שדמותו של גדעון חיה ותוססת בין דפיו. אהובתו כותבת לו את חייה וחיי ילדיהם כאילו היה נוכח. אין ספק בלב הקורא שדמותו ורוחו ממשיכים להשפיע עליהם בכל מישורי קיומם.

אבל, לספר מעלה נוספת. הוא גם ראי של תקופה. אלתרמן כתב שיר ההודיה ללוחמי הפלמ"ח שנשאו נשק ביד. עדיין לא נכתב השיר לאותם מדענים שנתנו בידי הלוחמים וממשיכיהם את נשק העתיד. שורה שלמה של מדענים דגולים בקנה מידה עולמי שלא שכחו לרגע שהם בנים ובנות לעם הנלחם בחפירות חייו והקדישו את מוחם להגן על מולדתם. על אחדים מהם קרויים היום רחובות ובתי ספר: האחים קצ'לסקי (קציר), עמוס דה-שליט, רעו ושותפו לעבודה של גדעון, האחים ברגמן, ארנס דוד איש האנרגיות הגבוהות ופליקס איש הנסיובים והרעלנים. גדעון היה בשר מבשרה של חבורה זו אך הוא נפטר בטרם החלו להכיר ולהוקיר את תרומתם.

פן נוסף של הספר הוא הביטוי שיש בו לאהבת הארץ, נופיה ואנשיה לא במלים גבוהות אלא בחיי יום יום.

ממליץ בכל לב לקרוא את הספר

מעניין ומותח

ספר זה שייך לקלאסיקה של סיפורי הרפתקאות מחד ומדע בדיוני, נכתב בידי ממציאו של הז'אנר. שמו של הקברניט "לא איש" - הקפטן נמו, הוא דגם לאדם הלוחם על חירותו באמצעים לא מקובלים ומוכן לעזוב את העולם לשם כך. כאן מופיעה לראשונה צוללת ככלי מסע למרחקים ארוכים וכלי מלחמה ימי. בנוסף לכך יש גם תאורים עשירים ומדויקים של החי והצומח במעמקי הימים השונים.

אתחיל בכך שזהו ספר מעולה, מרתק מחד וקשה לקריאה מאידך. כאשר סיימתי לקרוא אותו עלתה במוחי אמירתו של איינשטיין שהוא מכיר שתי תופעות אינסופיות, היקום והטפשות האנושית ושהוא לא לגמרי בטוח לגבי היקום. אני יצאתי מן הספר בתחושה שלולא הטפשות, הקטנוניות, צרות המוחין והרשעות, הרבה מן הסבל היה נחסך מתושביה התמימים והמסורים של לנינגרד ושרבים מהם היו יכולים לחיות עוד שנים רבות וטובות ולמות בשיבה טובה. אסוציאציה נוספת שעלתה במוחי, שייתכן שיהיו כאלה שלא יבינו אותה או אף יתנגדו לה בכל תוקף, היא הדמיון בין הספר הזה לבין ספרות השואה. הספר נותן קול לאלה שעברו את התופת. חלקם נשרפו בלהבותיה וחלקם שרדו, אבל כולם נצרבו ונצרפו בה וחותמה נשאר בשרידיהם הכתובים או בחייהם שלאחר המלחמה. במכוון אין זו התמונה הכוללת אלא ביטוי לחלקים שהיו מוסתרים ונסתרים משך שנים רבות. אין ספק שחסרים כאן ההיבטים של לחימה עיקשת, גבורה והקרבה אבל חשוב וטוב שהספר אינו מתיימר לתת את התמונה הכוללת והוא עוסק באופן מודע בסבל האזרחי.
ספר שחשוב לקרוא.

פרופסור קרל פרנקנשטיין הלך לעולמו כבר לפני כעשרים שנה אך עמקות ורעננות מחשבתו במינעד רחב של נושאים ממשיכים לעורר התפעלות ומחשבה ולעתים גם מחלוקת עזה. איש הגות ומחקר שניסה כל ימיו, ובמיוחד בשני העשורים האחרונים לחייו ליישם את התאוריות שלו הלכה למעשה. היסודות ההומניסטיים של השקפתו החינוכית באים לידי ביטוי בספר תמציתי זה, בעיקר במאמרים על האוטונומיה בחינוך ועל הפערים בחינוך. איני יודע אם באוניברסיטאות משתמשים כיום במאמריו בעיקר בגלל העקרון של חדש מפני ישן תוציא, אבל הקורא המשכיל ימצא עניין ואתגר באסופת מאמרים זו.

שירי ארץ ישראל היפה הפשוטה והחמה במיטבם. שירים של מיטב המשוררים : לאה גולדברג, רחל,נתן יונתן, נעמי שמר, תרצה אתר, יורם טהר לב ואחרים. מן המלחינים: שוב נעמי שמר, סשה ארגוב, יהודה שרת, נחום היימן, אלונה טוראל ועוד רבים. אוסף מלא געגוע שמעלה חיוך ודמעה באותו זמן.