ספר מקסים. מי שמכיר את המפקח קורט וולאנדר ובעיקר את הסידרה הבריטית עם קנט בראנה, יהנה מהרקע שהספר הזה רוקם לדמות המיוחדת שהוא יצר במפקח. אלו חמישה סיפורים עצמאיים על חמש תעלומות מצעירותו של המפקח, כל אחת מהן פותחת בפני הקורא חלק מהתבגרות הבלש הצעיר ודרך הפעולה שלו עד להיותו חוקר בכיר במשטרת שוודיה. אהבתי, מאד!

מותחן מעולה, גיבורה אמינה, כתיבה שוודית, מעט קרה ועובדתית אבל מרתקת ומסקרנת.

ספר טוב, מותח, ו"מספק את הסחורה" אם מחפשים מותחן בקצב מהיר עם עלילה מתפתלת ודמויות אפלות. מזכיר את הכתיבה של סטיב ברי . אהבתי.

הספר מקסים, הסופר - שירד מגדולתו איש אמנות ואוצר תערוכות - כמו רבים מהעולים החדשים מרוסיה, מביט בחברה הישראלית מתצפית תפקידו כשומר בחניון תל אביבי. ראייתו את המציאות הישראלית מהולה במבט בוחן של איש ספרות ואמנות, שהנסיון הנחיל לו פרספקטיבה אחרת על הנראה "רגיל ויומיומי". שילוב זה יצר ספר משעשע, מצחיק, לעיתים ציני ותמיד - מאד מציאותי.

העלילה מפורטת בתקציר להלן. קראתי את הספר. בחלקו אהבתי, בעיקר את הרעיון של איסוף היסטוריה משפחתית וכתיבתה כסיפורת. ידוע כי העם שלנו הינו תצריף של תרבויות אשר התקבצו כאן מכל העולם, בעיקר לאחר אסונות, רדיפות, פוגרומים והנורא מכל - השואה. אולם, הספר ארוך מדי, כשליש ממנו מתנהל על ידי חלופת מכתבים בין שתיים מהדמויות אשר אינה תורמת, לעניות דעתי, לעיבוי התוכן. הקצב איטי, לעיתים, כמו בדוגמא לעיל, איטי מדי. הדמויות, פרט לצילה וליהודית ובעלה, משורטטות בקווים כלליים בלבד. אפשר לקרוא ברפרוף :-)

מדהים, הזוי לחלוטין, מקסים, מזכיר מאד את "חתול לבן, חתול שחור" של קוסטוריצה. עונג לקריאה ומאפשר לדמיון של הקורא לרדוף אחרי המוזריות שלו, כמו הדגים שנופלים מהשמים ומאתר החתולים האבודים . מורקמי במיטבו

מעניין, עצוב, דקדנטי ומסתיר סוד, כמו רוסיה, כמו הנשים, כמו הבריטי "היבש" הפתוח לפיתוי ומתעלם מהסימנים שהסובבות אותו מנצלות אותו להקלה זעירה על חייהן המסובכים. חיים בהם הכל נמדד בכסף, בכוח ובהונאה - רוסיה המודרנית, כבר אמרנו?

כמו האיש, ואן גוך, הספר סוחף, מפתה, שובר לב ופותח מניפה צבעונית, מסחררת ומרתקת של ארועים בחייו הכל כך כואבים של גאון טרם זמנו. מקסים

ספר מקסים, ללא גיבורים, או לחליפין המכיל רק גיבורים. אין בו דמויות שוליים, המופיעות רק כדי להדגיש או למרכז את הדמויות החשובות. כל הדמויות וסיפורן, כל אחת וחשיבותה, חייה, סודותיה ובעיקר המשא המעיק על גבה.העליבות בה שרויות רוב הדמויות היא חיצונית, חברתית, לא מעיבה על הפנימיות העשירה של הדמויות. מומלץ לקרוא לאט, להכנס לעולם הדמויות, לנדוד שם מעט, כך ניתן להנות מהסיפור מבפנים, דרך עיניה של כל דמות.