כף מאותרת בפסים ג'ינג'ים בהירים מופיעה על הכיסא ומרעידה אותו קלות, אני שומעת יללה קצרה אך נחושה וכיסא המחשב שעליו אני יושבת עושה סיבוב של 160 מעלות. מתחתיי מתחדשת המהומה, עוד יללה הפעם ארוכה יותר ועוד אחת ולפתע מבין היללות בוקע קול גרגור עמוק. מרקיס רוצה יחס והוא תובע אותו בכל האמצעים העומדים לרשותו. אני מניחה מידיי את הספר ורוכנת לעברו, אוספת אותו בזרועותיי ויושבת ישיבה מזרחית על הכיסא כשחתול ג'ינג'י מפוספס מגרגר בקולי קולות בחיקי אך בעיני רוחי החתול הוא טיגריס בנגאלי ענק ששוקל מאתיים קילוגרם.
אני חייבת להודות שהתאהבתי בריצ'ארד פארקר.
ולמרות שהחודשים שהעביר פאי על הספינה היו מבחינתו סיוט, עלי הם הילכו קסם.
נשביתי בסיפור ההישרדות שלו מכיוון שהיה כל כך אנושי בחייתיותו. הוא הזכיר לי ילדות, תמימות ורוך והחזיר אותי אחורה אל זמנים בהם הכול היה אפשרי אפילו אי המורכב מאצות. הוא כרבל אותי במילותיו השופעות הומור וחום ולא יכולתי שלא לרבוץ בין דפיו ולגרגר בסיפוק.
כך הרגשתי עד עשרים הדפים האחרונים של הספר, כשקראתי את הסוף הרגשתי מבולבלת,כועסת ובעיקר מרומה. מה אמת ומה שקר? למה לצייר לי תמונה כל כך יפה, שופעת רגש ותקווה ואז לרטש אותה? אבל אז הבנתי שהבחירה היא בידיי. אני יכולה להיות צינית, קודרת ורציונאלית ולבחור בגרסא השנייה, האמינה יותר כביכול ואני יכולה לגעת בפלאי, בקסום ולבחור בגרסא הראשונה.
בסופו של דבר המציאות שלנו נוצרת מהמחשבות שלנו ואני מעדיפה שהמציאות שלי תהיה קרובה כלל האפשר לגרסא הראשונה.

פילוסופיה במיטבה. סיפור טוב.
הודו בימי הסיקסטיז-סבנטיס של המאה שעברה - משהו בה השתנה, התפתח - על פניו אותן הצרות אותן הבעיות
הג'יפה, העוני, המצוקה, הבדלי המעמדות הענקיים - נראה שלא. לא לטובה. (למעט הטכנולוגיה ההיי-טקית).
על פניו אותו הסיפור - ילד בהודו שמתחבר ומתקשר עם בעלי חיים יותר טוב מאשר עם בני אדם.
שוב - תיאורי ותיאוריית הקשר אדם-חיה חיה-אדם והודו.
כתוב טוב. מעניין. מומלץ. בימים פסיכיים כאן - לוקח אחורה ורחוק למחוזות אחרים אל פילוסופיית החיים ההודית.
של פילוסופיית הקשר חיה-אדם ומשמעותה.

.

"העולם אינו רק מה שהוא. הוא הדרך שבה אנו מבינים אותו, הלוא כן? וכשאנו מבינים משהו, אנחנו מוסיפים לו משהו, נכון? האם זה לא הופך את החיים לסיפור?" (עמוד 333).

"חיי פיי" מאת יאן מרטל מגולל את סיפורו של פיי פאטל, נער הודי שניצל מטביעה בלב ים. פיי הוא נער פעלתן וסקרן, בעל תחביבים רבים. עד מהרה הוא בוחן את מגוון הדתות הקיימות בהודו ונעשה בעת ובעונה אחת הינדי מאמין, נוצרי אדוק ומוסלמי מסור. הוא אינו מבין מה רע באמונתו המשולשת, ומדוע יכול להיות לאדם רק 'דרכון אחד' להגיע אל השמים. גם הביולוגיה מושכת את לבו של פיי, ועד מהרה הוא רוכש לו שני מורים-ידידים חדשים, סאטיש קוּמאר הסוּפי המיסטיקן המוסלמי וסאטיש קומאר האתאיסט איש המדע הביולוג. כל תחביביו של פיי יסייעו לו בהרפתקה עתידית שלו בים, בה יצטרך גם לדעת לשחות, גם להתמודד עם בעלי חיים וגם להיות מאמין גדול ולא לזנוח את התקווה.

באמצע שנות השבעים, עקב משבר פוליטי בהודו, מחליטים הוריו של פיי לעקור לקנדה ולהקים שם גן חיות, ואז קורה אסון: מסיבה לא-ידועה טובעת ספינת המטען היפנית שבה הם נוסעים, ופיי הוא השורד היחיד, כל בני משפחתו ומלחי הספינה נספו. הוא נסחף באוקיינוס בסירת הצלה ובה גם צבוע נקוד, טיגריס בנגלי, אורנג אוטן וזברה שבורת רגל, משרידי גן החיות ההודי. מעל מאתיים ימים שוהה פיי בסירת ההצלה, עד שהוא מגיע לחופי מקסיקו. במהלך התקופה הוא רואה את הזברה והאורנג אוטן נטרפים בידי הצבוע ואת הצבוע נהרג בידי הטיגריס. רק הוא מצליח לשרוד, ולא להיות למאכל לחיות הטרף, וזאת בשל שילוב של מזל ושכל, המופעלים באילופו של הטיגריס.

לאחר 227 ימים של הישרדות, מאבק בים, בטיגריס מורעב וברעב ובצמא שלו עצמו, מגיע פיי לחוף מקסיקו, ומספר את סיפורו לנציגי האגף הימי היפני. אלא שכאן מתחילה העלילה להסתבך, הם אינם מאמינים לו והוא מספר סיפור חדש, גרסה שנייה, שתתיישב עם דמיונם. אחד המסרים המרכזים של הספר מודגם בציטוט הבא: "אבי כתב על אחד הקירות שמאחורי הקופה בצבע אדום בוהק את השאלה: האם אתם יודעים מיהי החיה המסוכנת ביותר בגן החיות? חץ הצביע אל וילון קטן. נאלצנו להחליפו לעיתים קרובות, כה רבות היו הידיים הסקרניות שהסיטו אותו. מאחוריו ניצבה מראה." (עמוד 45).

הספר נוח ונעים לקריאה ומתאר את מאבק ההישרדות של פיי באופן מרתק. מומלץ!

ספר מהמם ומומלץ בחום.
חייב להודות שבהתחלה קראתי אותו והפסקתי אבל בפעם השנייה שהתחלתי לא פרשתי ובהחלט היה שווה להמתין.
המסע המרתק שווה כל רגע של קריאה ומומלץ בחום.

חיים בהודו של שנות השישים-שבעים, זהו דבר מעניין כשלעצמו בסיפור, אך המייחד המוסיף הוא דווקא הפרספקטיבה של אדם הגדל לאב המנהל גן חיות - מקצוע שבהחלט אינו שכיח - כך שהחיים שזורים בגן חיות על כל המושגים והתובנות שעבורינו הם חידוש. פעמים טקסטים מתעמקים, דבר העוצר את השטף, אך יש עניין ויש יחודיות. העלילה משנה כיוון באופן מפתיע באמצעו של הסיפור והאתגר עבור הקורא גובר ומושך אותו לסיום. אוהבי הטריוויה יוכלו למצא פניני יידע בתחומים שונים שברובינו איננו רגילים בהם.

ספר מתוחכם. מעניין ויוצא דופן. אהבתי מאוד.