ראשית אציין שזהו הספר הראשון שאני קורא מאת דן בראון ולכן אני מנוע מלהשוות בינו לבין ספריו האחרים \ הקודמים.

הספר עצמו נחמד מאוד.
הכתיבה זורמת, מעניינת ומתאימה לספר מתח-טיפוסי.
יש הרבה טוויסטים בעלילה והרבה אשליות שבנויות היטב לכל אורכו של הספר.

יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מתיאורי האומנות המוגזמים שמובאים בספר הזה. ולעיתים גם בנקודות זמן לא רלוונטיות.
כל יצירה, כל תמונה, כל מוזיאון מפורטים בייתר-שאת ולעיתים אפילו ברמה הפוגעת בציר העלילתי.
אני חושב כי במידה והייתי העורך של ספר זה, הייתי מקצר אותו בשליש (ארוך הספר כחמש מאות ועשרים עמודים) ומשדרג את חווית הקריאה בו.

הרעיון של הספר הוא טוב והסוף שלו סך-הכול עונה על הציפיות אבל לא מותיר טעם לעוד, וחבל.

אסכם במילה שאיתה סיכם מבקר אחר בדף זה -

קריא.

קריאה מהנה!

דניאל.

קראתי את הספר לפני כמה שנים והוא היה באמת נחמד.
החלק הראשון הוא יותר ביוגרפי וקליל ואילו החלק השני מספר על תהליך הכתיבה של סטיבן קינג וטיפים לכותבים צעירים.
מאוד מומלץ למי שרוצה לשמוע קצת על הרקע לחלק מיצירותיו של סטיבן ואולי לכתוב בעצמו איזה סיפור או קצר או ספר.

קצר וקליל. ואפשר לקרוא אותו תוך כמה שעות או יום...
מומלץ!

אני מאוד אוהב את סטיבן קינג וקראתי רבים מספריו אבל הספר הזה איכזב אותי.
יש לציין שהסיבה היא לא העלילה או הדמויות אלא התרגום הכושל.
שגיאות כתיב, ניסוחים לא ברורים ואני לא מדבר על שורה-פה-שורה-שם אלא על פסקות, עמודים ופרקים שלמים.
ממש מצער ספר כזה שיכול היה להיות סוחף ומעניין (מה שגם הוא לא ארוך במיוחד) נופל בין הכיסאות בגלל שטות שכזו...

עצרתי מאה עמודים לפני הסוף. מצער אבל לא הייתה לי ברירה.
אולי ההוצאה תוציא את הספר בתרגום חדש ותעשה עימו צדק.

דניאל.

ספר קליל ונחמד שנותן כלים פרקטיים בתחום המוטיבציה (הן בפן של ניהול צוות והגברת המוטיבציה בתוכו והן בפן האישי).
מעניין ומומלץ.

"ההגרלה" של פטרישיה ווד, הוא ספר נוגע ללב. מספר את סיפורו של בחור צעיר, שרמת המשכל שלו היא 76; 75 פירושו מפגר שכלית. לימים הבחור הזה זוכה ב12 מיליון דולר בלוטו... ומשם - משם תצטרכו לקרוא.

ספר מקסים וקליל במיוחד. גם מי שלא מתחבר כל-כך לספרים יתחבר אליו בקלות ויגמע אותו בשקיקה.
אל תשכחו מי המליץ לכם עליו...

הספר טוב.
לא מדהים, אבל טוב.
טרם הצלחית לאבחן את סגנון הכתיבה - הוא לא סוחף, לא מעורר השראה - אבל עדיין מעניין.
הספר בסופו קצת מותח אבל בכל זאת גם קצת צפוי (לטעמי).

בסך הכל נחמד, שווה קריאה. נהנתי.

ספר מקסים.
בחיי, הוא נפל לידי כמעט במקרה ונהנתי מכל רגע.
מפתיע, סוחף, מרגש.
אחד הספרים הטובים שנכתבו... מלא במסרים חבויים ופילוסופיה עמוקה ומרהיבה.

תודה לך סקוט על הספר הזה.

טוב
הספר הזה מקבל אצלי ציון של 3.5 כוכבים.
למה?
מצד אחד - הכתיבה כרגיל טובה; תיאורים טובים, דמויות אמינות, דיאלוגים זורמים
קינג, בקיצור.
אה כן, ורעיון מבריק.
אבל -
תיאורים מורכבים מידי, מסובכים (בחלקים מסוימים בספר).
כמו כן הספר לא שואב פנימה.
הוא מעניין, מותח, מצמרר (לא מאימה, אל בזכות האווירה האפלה שבו) אבל לא שואב.
לקח לי כמעט נצח לסיים אותו.
317 עמוד לקח לי כמעט חודש לקרוא, או 3 שבועות.
זה המון... הספר לא שאב אותי.
אני חושב שה3 שנים שעברו בין הספר הזה לבית כתיבת "מיזרי" ושאר הנובלות שלו מוכיחות שהוא השתפר מאוד מאז. ואני פאנבוי שלו.

חשוב לציין שאני לא חושב שהספר הזה בלתי קריא.
יש לו המון נקודות אור, והמון דברים טובים.
אבל הוא לא סוחף. העלילה בספר נפרסת על משהו כמו שנתיים אני חושב או שלוש, 319 עמודים - וזה באמת מרגיש עמוס.
כאילו הוא מיהר לסיים אותו וזה גרם לעלילה בנקודות מסוימות לזחול.

לסיכום :
ניכר כי קינג כתב את ספר, אבל ניכר גם שהדבר נעשה בתחילת דרכו.
כדאי לקרוא את הספר, אבל לא לבוא עם ציפיות גבוהות מידי. בסך הכל, ספר נחמד.

סיימתי "דברים שצריך" של סטיבן. ספר נחמד בהחלט. מוצלח יותר מ"זה" (לדעתי) היו כמה בעיות מינוריות בתיאורים וכמה דמויות שבאופן עקרוני היו אמורות למות במקום ואיכשהו לא מתו וזה קצת מוזר OO" אבל בכללי ספר מאוד חמוד וסוחף. מומלץ.