השקפת עולמי כל כך שונה כך שקשה לראות בביקורת הזו אפילו שמץ אובייקטיביות.
ייתכן שיהיו כאלו שיאהבו אותו מאד עובדה שתורגם לשפות רבות במשך עשרות שנים.
ישנו ללא ספק חן רב ותבונה בתרבות המזרח עד שמגיעים לזן.
הזן בעייתי זו תורה פילוסופית שמיועדת להכשרת התודעה...
לשליטה מלאה ברוח האדם.
מעלה את האדם מ"זיהומו של העולם".
זה בא לידי ביטוי בספר הזה. (יש פה גם אומנות הקשת).
קשת לא מעוררת סימפטיה מיוחדת, בעיקר שידוע לי למה משמשת.
המסטר -המורה הכי חכם ויודע כל התלמיד מגיע כמו דביל.
כאן מדובר בפרופסור אויגן הריגל שאמור ללמוד הכל מחדש מהמורה המושלם.
אני משוכנע שמיטתו של אוייגן בתקופת הלימוד היתה מיושרת ומסודרת כמו סרגל.
שנים למד עד שהצליח בדיוק לכוון את הנפש שלו. "כחוט השערה" וכמובן גם את הקשת.
הספר במקורו נכתב בשנות ה-50 אלינו הגיעו התרגומים בשנות ה-90 .
הפרופסור אויגן הריגל למד בהתמדה עד שהצליח.
אין בספר טיפת הומור .
יבש כמו מדבר.
בסוף "הארה" הגדולה אויגן למד פגע כ"חוט השערה".
כך כתוב.
אישית הייתי מתקשה מאד לבלות בחברת המורה היפני והאויגל הזה אפילו ליום אחד.
גם להכשרת התודעה לתכלית חשובה מושלמת על פי דרכם.
לדעתי יש בזה אגואיזם, נקריסיזם במידה מרובה.
ההתמקדות העצמית בנפשך בלבד.
מסביבם פריחת דודבן מקסימה.
בנות חמודות ואוכל טעים.
שני ה... עסוקים רק בפעילות נפשית והפסית שבכיוון החץ למטרה.
הספר כזה הוא קצר מאד 76 עמודיםׂוטוב שכך.
ובימים הקרובים ישולח מביתי כי אין לי צורך בו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
