ספרי מתח מתחלקים בדרך כלל לשני סוגים: סוג אחד בו לא ידועה זהות הרוצח ואז השאלה היא "מי?" וסוג שני בו ידועה זהות הרוצח ואז השאלה היא "למה?". המותחן של דנה מויסון הוא מהסוג השני.
למה קלי דיינס, עורכת מגזין אופנה, אישה נורמטיבית, אחת מעמודי התווך של הקהילה, מתעללת ורוצחת בדם קר נשים צעירות ויפות? שרון דיוויס, חוקרת ניו יורקית קשוחה ועקשנית מנסה למצוא פתרון לתעלומה זו תוך משחק של חתול ועכבר עם הרוצחת. גם כשנראה שקלי דיינס מקדימה את המשטרה בכמה צעדים, שרון לא מתייאשת ומנסה לפענח את הפרשה גם אם לפעמים המרדף הזה בא על חשבון חייה הפרטיים.
לבסוף החידה באה אל פתרונה, אך האם זה הפתרון המתבקש? לא בטוח!
הספר קולח והקריאה בו מותחת ומסקרנת. ההתחלה איטית יותר, אך הקצב עולה העלילה מסתבכת והעניין עולה.
אישית פחות התחברתי לסיפור הרומנטי שמתרחש במקביל סיפור הרוצחת הסדרתית, סיפור שתופס קצת יותר מדי מקום בעיניי ומושלם מדי עבורי, דבר שלא פגם בהנאה שלי מהספר.
בסופו של בדר, מותחן ביכורים מוצלח בעיניי.

גילוי נאות: דנה היא חברה בסימניה ודרכה התוודעתי לספר.
גילוי נאות 2: קניתי את הספר מכספי ויוזמתי ולא התבקשתי בשום צורה לכתוב עליו ביקורת.

ספר מעולה.

יש האומרים – ובצדק – שגילוי הגרעין המחזיק את העלילה כבר בתחילתה, מוציא את העוקץ מהמתח הגלום בתוך העלילה. ומשנעשה הדבר, בטל המתח ובטלה העלילה.

כל זה נכון לוּ המטרה של הסופר הייתה למתוח את הקורא באשר לזהות הרוצח\רוצחת.

בסיפור זה התמקדה הסופרת – שהיא בעלת תואר בפסיכולוגיה – בפנימיותה של הרוצחת ובמניעיה.

מה מביא את "רוצחת הדוגמניות" לפעול כפי שהיא פעלה? וכיצד אופייה המוזר והאכזרי בא לידי ביטוי בתכנון מדויק וקפדני לביצוע "המשימה המרכזית" אותה נטלה על עצמה.

כמובן שלא אכתוב את התוצאה ואת סיפור המעשה, כי זה עניין של זווית ראייה.
הסופרת - בד-בבד עם שילוב המרכיבים בספר – מגישה לנו גם סיפור אהבה עדין בין צלם אומנות לבין מֵגה-דוגמנית. הרומן בין השניים עשוי היטב , ואין בו תיאורים מיותרים ועודפים על המינימום ההכרחי להבנת הנפשות הפועלות.. .בבחינת גם למפורסמות שלכאורה - וההדגשה על לכאורה – גורמות לריחוקם של הגברים.. גם להן מגיעה אהבה פשוטה כמו לכל אישה בתבל.
הספור כתוב היטב והעלילה קולחת ומעניינת.
אפשר היה להסתפק גם ב- 200 עמודים (במקום כ – 260 ) ולהשיג תוצאה דומה, אך בין כך ובין-כך
התוצאה טובה מאוד ואף למעלה מכך וזה העיקר.

וואו! כבר הרבה זמן לא יצא לי לקרוב ספר שסיימתי אותו בנשימה אחת, ללא יכולת להוריד אותו מהידיים שלי!
כל העלילה כתובה בצורה מותחת, מעניינת, זורמת.
מסופר על בלשית משטרה אשר מסתמכת על האינסטיקטים שלה ברדיפה אחרי רוצחת סדרתית שכבר שנים רוצחת נשים רבות בגלל היופי שלהן, ועוד לא תפסו אותה ולא היה קצה חוט למי שהיא.
בתחילת הספר די גילו מי הרוצחת ואני חשבתי בגלל הגילוי המהיר הזה לא יהיה לאן להמשיך את הסיפור ותהיתי מה יעלה בגורל הספר, אך טעיתי!!!!! הסוף הפתיע אותי מאוד ולא ממש ציפיתי לו:)

רוצח סדרתי מסתובב בארה"ב ומחסל נערות צעירות ויפות. במשך שנים המשטרה לא מצליחה לעלות על קצה חוט עד ששרון - בלשית מניו יורק חושדת בעורכת מגזין אופנה נחשב. היא מנסה לקשר אותה עם אחת הקורבנות אבל מסתבכת בעצמה עם צמרת המשטרה המקורבת לעורכת המגזין.
הספר עוקב מצד אחד אחרי הרוצח ותוכנותיו לחסל דוגמנית חדשה. מצד שני הוא מלווה את הדוגמנית ופמלייתה ברחבי אתר צילומים באוסטרליה.
הספר כתוב בסגנון שמלצי קלישאתי ודי מעצבן. מלבד זאת ,לדעתי, הספר כתוב בצורה לא חכמה כי כבר מתחילתו הקורא יודע מי הרוצח ומהי מטרתו האמיתית. המחברת בחרה להציג את שני הצדדים (הרוצח והמעומדת הבאה) בצורה שלילית כל כך ,כך שלא ממש אכפת האם הרוצח יצליח במשימתו או לא. יש ניסיון נואש של המחברת ,לקראת סוף הספר , לשנות את הגישה כלפי הקרבן החדש , אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי. לכן למרות שהספר קליל וזורם לא הייתי ממליץ לבזבז שעתיים שלוש כדי לקרוא אותו

אזהרה: לכל מי שמחפש ספר מתח טוב ויוצא לו להיתקל בספר תעתוע אפל נא לא לקרוא אותו!!! זהו ספר מתח?? משעמם ביותר שחבל לבזבז עליו זמן קריאה.

כבר בעמודים הראשונים מגלים את זהות הרוצחת הבלשית מגלה בשניות מה שלקח לה שנים לגלות וזה את זהותה של הנ"ל. בהמשך יש מרדף של הבלשית הרי היא וונדר וומן (שאחרי פציעה קשה ממשיכה במרדף כאלו כלום לא קרה) בין לבין יש ניסיון כושל ליצור רומן וסוג של הומור יבש בין שחקני המשנה. חשבתי שאולי הסוף יפתיע אבל... כמה מפתיע גם הוא ידוע מראש ולא מעניין.

ו... סליחה לכל כותבי הביקורת המהללים באמת שאין לי מושג ממה ההתלהבות הגדולה.

קראתי את הספר תעתוע אפל בהנאה רבה. העלילה מרתקת - במרכזה בלשית מחוספסת אך מקסימה הנחושה ללכוד רוצחת סדרתית מתוחכמת שפורשת מלכודת מוות לקורבן הבא.
סגנון הכתיבה עכשוי וקולח מתובל בהומור דק ובדיאלוגים שנונים קשה להאמין שנכתב על ידי סופרת כה צעירה.
אהבתי את העובדה שהדמויות המרכזיות בספר הן שלוש נשים חזקות ומצליחות אם כי שונות לחלוטין זו מזו.
במהלך הקריאה יש תחושת היכרות עם הגיבורות ואפשר להבין את הפסיכולוגיה ומערך החוויות מהעבר שעיצב את האישיות של כל אחת מהן עד לתפקידן הנוכחי..
העלילה מפותלת אך מעבר למרדף ומאבק המוחות היא מכילה גם "סיפורים מן הצד" על מערכות יחסים שנרקמות עם הדמויות הגבריות שהן למעשה שחקני משנה בעלילה.
מבחינתי ספר מתח טוב נקרא בנשימה אחת, שזור בהומור במקומות הנכונים ומצליח להפתיע גם כאשר נדמה שהכל ברור.
נגמר מהר ושווה קריאה.

אני חובבת ספרי מתח וזהו ספר מתח קליל, סוחף ומרתק שלא תניחו מהיד עד שתסיימו.

תעתוע אפל הוא ספר מתח שבמרכזו רוצח סדרתי של נשים יפהפיות המותיר במקומות שונים בעיר ניו יורק גוויות מושחתות.
שרון דיוויס היא בלשית ממשטרת ניו יורק היוצאת למסע חקירות כדי לגלות מיהו האחראי לסדרת הרציחות הללו.
בלשית הנחושה להציל את הקורבן הבא ובזמן.

מתחילת הספר ברור וידוע מיהו הרוצח והשאלה הגדולה היא - "למה?"
חשבתי בעת גילוי זהות הרוצח, כי הספר הסתיים, אך בכל זאת מצאתי עצמי ממשיכה לקרוא עד הסוף.
התחלת הספר איטית, אך הקצב והעניין עולים ומתגברים עם התקדמות העלילה.

הסיפור כולל הן סיפור רומנטי אשר פחות התחברתי אליו. היה חסר לי הרגש בו.
כן, קריאה מבחינתי הינה מעבר לתקופה אחרת ו/או מקום אחר ופה היו חסרים לי תיאורים חיים יותר של העיר ניו יורק, מקום התרחשות הסיפור.

ממליצה עליו כספר טיסה / חופשה!

אכן תעתוע אפל
ספר מותח ומרגש
כשפוגעים בנו כשאנחנו קטנים
אנחנו נוטים להחזיר בקטנה :}
ובתעתוע אפל זה הפך לאובבסיה
דנה גרמה לי לשנוא ולרחם על הדמויות
ומשפט שאהבתי
''שמור את חבריך קרוב ואת אויבך קרוב יותר''

ספר מעולה
קולח מרתק ומותח. מרגע שהתחלתי לקרוא נהנתי ממנו מאוד.
כמובן שהופתעתי מהסוף.
כל הכבוד דנה מחכה שתכתבי עוד.......
גילוי נאות: אני לא קוראת הרבה מהז'אנר של ספרי המתח,
אך את הספר הזה נהנתי מאוד לקרוא.