גשם שחור הוא ספר מתח עם נגיעות של מדע בדיוני.

סוכנת חשאית אמריקאית בשם דניאל נשלחת למשימה סודית במעמקי הג'ונגל בחיפושים אחר מקדש קדום של בני המאיה ובו עצם מסתורי שצופים שהוא מחולל אנרגיה. קשיים רבים נערמים על המשלחת שגיבשה דניאל- קבוצה נוספת של שודדים עוקבת אחריהם ושבט בני המאיה מגן בעצמו על המקדש, אך זה לא עוצר אותם מלהמשיך ולחקור. להפתעתם, יש סיבה אחרת שהמקדש היה מוגן וחסום. הם לא רצו לשמור על מה שנמצא בפנים- הם רצו שהוא לא יצא החוצה. ומבלי להרוס למי שרוצה לקרוא, אני אגיד שזה ספר נחמד ותו לא.

למיטב ידיעתי, הבחור שכתב את הספר הזה הוא השותף של קליב קאסלר לכתיבה הספרים האחרונים שלהם ולדעתי מזל גדול שהוא החליט לכתוב משהו משל עצמו.
וכל זאת מדוע?
משום שלמרות שהזירה היא מאוד קלייב קאסלר (אמזונס, סירות קטנות, רשעים ושכירי חרב), יש כאן משהו קצת שונה. יותר מרגיש בשכונה של מייקל קרייטון או הזבלון ההזוי "רסיס" של וורן פאהי.
אז מה יש לנו?
סוכנות ביטחון מומצאת בלי פואנטה, שכירי חרב מרושעים וכמה יצורים מרושעים במיוחד.
אז איך לעזאזל בחור בן 35 נהנה מכל השיט הזה?
אולי כי לפעמים כיף לקרוא מותחן קליל, רחוק מהמציאות היומיומית כמזרח ממערב, המאפשר לכבות את מרבית המוח ופשוט לנוח?
בקיצור, אחרי ביקורת די מוזרה אני ממליץ בחום למי שמחפש ספר לא מחייב, ששוקל שליש מהספרים של קלייב קאסלר ומשדר תחושה מודרנית ונעימה יותר.

קריאה נעימה!

אחלה ספר לטיסה, סופשבוע באילת או סתם לילות ללא שינה. זהו מותחן אימה בסגנון סרטי שנות השמונים - מעט מאד רסיסי מדע מנותקים מהקשרם, ג'ונגל אפלולי, נשים חזקות וגברים מסוקסים, רבע סיפור שאתה בטוח ששמעת מתי שהוא כבר - והנה לכם מותחן חביב. התערובת הזו תמיד הצליחה והיא מצליחה גם הפעם. זו לא יצירת מופת ובטח שלא ספר מחקר מעמיק, אבל בהחלט ספר מהנה שלא לוקח את עצמו ברצינות גדולה מדי.

מותחן אימה מצוין עם קורטוב מד"ב!
עתיקות מקוללות, זוועות, חוצנים, מפלצות, שבטים מעוררי פלצות, סודות מסוכנים - איזה יופי של תבשיל, ללקק את האצבעות!