לונדון בעקבות סופרים וספריםדני קרמן6כאנגלופיל מוצהר ובמיוחד של התקופה הויקטורינית אני יכול אומנם לברך על המפעל שהגה דני קרמן אם כי לא במעט הסתייגויות על משקל "תפסת מרובה לא תפסת!". 520 עמודיו של הספר ואי התמקדותו למשל, ב-40 הסופרים העיקריים והשארת האחרים הפחות ידועים לחלק ב' שלו הפכוהו למגלומני ומפספס את מטרתו.לטיול ללונדון לא לוקחים ספר טלפונים(!) שכזה אלא ספר שניתן להכניסו לתיק הנסיעות או אף לכיס המעיל או המכנסיים ומכאן אמליץ על אחד ממקביליו הכתובים בשפה האנגלית שהם הרבה יותר שימושיים לעניינו.
צפרים על הגגמרדכי יהלום4מורה ומחנך ממייסדי מערכת החינוך של רחובות,יבנה וגן יבנה.נולד בליטא ב-1900 או 1901 וכציוני נלהב עלה לישראל לבדו בגיל 16 במסע מלא חתחתים כולל שהייה של שנה על אי ביוון לאחר שרב עם רב החובל שכנראה היה מבריח או שודד ים שהורידו מן האונייה ,כשהגיע לארץ היה עסוק בעיקר מלהתחמק מלשרת בצבא התורכי ומכאן גילו המדוייק לא ידוע לאיש בהגיעו לירושלים חבר לסבתו נכדת ר' ישראל הופשטיין הלוא הוא המגיד מקוזניץ* (הקבורה בהר הזיתים) ולאחיו אפרים שהיה ממייסדי חברת צים,איתמר ואברהם והחל את לימודי ההוראה בסמינר בית הכרם באותו מחזור ביחד עם זאב וילנאי (לימים פרופסור..) בשנות ה-20 עם סיום לימודיו ושליטתו כאמור גם בשפה היוונית קיבל משרת הוראה כמורה לעברית בקהילת יהודי סלוניקי לכמה שנים טרם השתקעותו סופית בישראל.מרדכי נפטר בחיפה ב-1992 . אציין,שכל חייו היו מוקדשים ללימוד הוא אהב ספרים ואת השפה העברית לא פחות משאהב את ארץ ישראל ושלט ב-12 שפות על בוריין,ודיבר בעברית כמעט תנכית , בנוסף לבקיאותו במדעים שונים גם הפליא ידיעותיו במקרא בתלמוד בפילוסופיה ובשאר תחומי היהדות ספר זה ראה אור ב-1970 בהפקה עצמית וכולל מלבד שירים מעט מליציים גם מחזה קצר ומעניין שווה עיון. והכי חשוב כסב הוא חסר לי מאוד...
האדמה רעדהאילן כפיר4מסמך מצמרר למלחמה נוראה שפצעיה טרם הגלידו ואותותיה ניכרים בחברה הישראלית עד היום עם מעשי גבורה אגדיים [כרס"ן רועי קליין ז"ל] שבהרבה מאוד היבטים מזכירה מלחמה אחרת מפעם...וכנראה שלא למדנו כלום!
ענתיקס (מדריך)רעיה אביבי2כחובב חפצים ישנים ובעל מספר ספרים בנושא באנגלית אני יכול רק לברך על היוזמה הברוכה מצד המחברת שניכר שהיא פשוט משוגעת לנושא דהיינו אוטו דידקטית ואינה באה מה'תחום';סוחרת בעלת גלריה וכדומה. זהו ספר תמציתי וענייני הכתוב בשפה שווה לכל נפש- פשוט מבוא מצויין! שאפו על הרעיון !
Maus 2: A Survivor's TaleArt Spiegelman10ספר מאוד קשה. קראתי אותו בגיל שתים-עשרה. במהלך הקריאה נחשפתי לדברים שמעולם לא סיפרו לי, ומידע שאפילו לאנשים מבוגרים יהיה קשה לקרוא. אבל אני לא מתחרטת שקראתי אותו. כאן לא צינזרו דבר, ולא עיגלו פינות, ולא היו הגזמות, ובאמת הבנתי מה שרבים בגילי לא הבינו. ועוד יותר - סיפרו על דברים שלא מלמדים בביה"ס ולדעתי חשובים מאוד. אז.. אם אתם מוכנים לעבור בין דפי הספר את השואה מפיה של ניצול, תקראו.
Maus 2: A Survivor's TaleArt Spiegelman10טוב, דחסתי הרבה שואה, אבל לא יכולתי להתאפק והנה עוד אחד ומיוחד. אם תקראו רק ספר שואה אחד השנה, כדאי שזה יהיה "מאוס". אני מת על קומיקס. אולי כי הכל אפשרי שם, מה שאוטומטית קורץ למי שגדל בלינה משותפת, אולי כי הדמיון משתולל, אולי כי הכל כל כך גרפי ואולי כי זו דרך מופלאה להעביר רגשות, מצבים ותחושות. בקומיקס הזה, או לחילופין ביצירה המונומנטלית הזו, בורא ארט ספיגלמן עולם בו בו היהודים והנאצים הם עכברים וחתולים. לא תאמינו איך זה עובד. סיפור השואה מקבל כאן מימד שאחרים לא יכלו / העיזו / רצו / ניסו לתת לו. כדאי להתעכב ולקרוא לאט כל פריים וכל בועת טקסט. מומלץ מאוד.