הזזתי כל מיני דברים ומצאתי את הספר. אין לי מושג ממתי יש אותו בבית ולא זכרתי שקראתי אז.... לפני התרומה צריך לרענן ולקרוא.. אז התחלתי לקרוא.

ספר חמוד לבנות נדמה לי עד גיל 12-13...
הספר גם לפי הכריכה האחורית מהווה תקופת זמן של שנה בחייה של ג'ורגיה. ג'ורגיה ניקולסון.

הספר מספר על אנגוס החתול שאימצו שהוא סוג של פנתר קטן וכל תעלוליו שזה סוג של חצי סיפור בעלילה.
הסיפור בעצם מחולק לסוג של יומן לפי שעות של כל מיני ארועים בחייה של ג'ורגי ולפי ימים...
הספר מספר על תקופת הבגרות, על מה חושבת בחורה באנגליה בגיל 14.5... על בחורים... על נשיקות.. על חברים... בגדים.. וכו'.

ספר חמוד מתאים לגילאים הקטנים. לא ספר עמוק אבל היו קטעים שצחקתי בהסעה בקול. אז לקבוצה הצעירה ממליצה מאוד. תהנו.

לואיז רניסון מביאה אלינו ספר התבגרות שנון ומצחיק עד דמעות.
אמנם , כמו שדניאל אמרה , הספר מדבר על נושאים שטחיים אבל אלו הם הנושאים שמעסיקים אותנו הנערות בגיל ההתבגרות.
עם שלל דמויות מוזרות ומצחיקות , לואיז הצליחה ליצור ספר שבהחלט שווה קריאה .

כשהייתי בכיתה ו' צחקתי ממנו מאוד
אבל עכשיו (כיתה י') כשניסיתי לקרוא אותו טוב הייתי המומה מהרדידות והטימטום של הספר.
ולכן- הספר מומלץ (בקושי) לילדות בכיתה ו' ורק להן, לכל שאר זה יהיה בזבוז זמן מוחלט

ספר נחמד ביותר ומומלץ לנערות. (:
ונכון, שהוא רדוד, ושטחי, ומדהים בטימטומו,
אבל בסופו של דבר זה ספר קליל, מהנה ומשעשע,
שכיף בהחלט להעביר איתו את הזמן.
אני נהניתי, ואני מודה שאני אפילו נזכרת
וקוראת אותו שוב מדי פעם.
בקיצור, תנסו, ואל תיקחו את הספר כל כך רציני, הוא נכתב כמו שהוא מסיבה מסיומת, והוא מוצלח ככה.

אחד הספרים הכי מצחיקים שקראתי! ג'ורג'יה שובה את לב הקוראים. קראתי את הספר המון פעמים, עדיין צוחקת כל פעם.מומלץ לקרוא את כל הסדרה! ספר באמת מדהים. מומלץ לגילאים: 12-18, בנים ובנות, יצחיק בכל גיל, אבל הספר הרבה יותר מהנה אם מזדהים עם הגיבורה (אני אישית מאוד מזדהה).

צחקתי. נחנקתי.נשנקתי וכמעט מתתי מצחוק כשקראתי את סידרת הספרים הזאת בילדותי.
אני לא יודעת אם כשאני אקרא את זה שוב , בגילי עכשיו- הסיפורים האלו יצחיקו או יעניינו אותי.
זאת סידרה לצעירים. צעירים עם ראש פתוח.
למרות השמות המפגרים של הספרים- הם טובים~

אהבתי מאוד מאוד את צורת הכתיבה של הסופרת - חוש ההומור, הכנות, הסטייל... אהבתי גם את התיאורים הצבעוניים ואת האירוניה. מה שכן, טיפה הציק לי התיאור של מערכות היחסים של בנות בנות 15 וחצי עם בנים בני 18, כאילו שכך זה אמור להיות. אבל הספר ממש ממש חמוד.

כשאני קוראת ספר, אני בן אדם מאוד אדיש, אבל כשקראתי את הספר הזה, פעם ראשונה צחקתי מספר, ואני לא מתכוונת שהוא גרם לי לחייך וצחקתי בפנים. לא. אני צחקתי בכל יותר מפעם אחת.
ממליצה על הספר לכל אחד שרוצה ספר מצחיק וכליל.

דבר ראשון: זה לא כמו שזה נשמע.
דבר שני: אוי אלוהים כמה שהספר הזה מצחיק!!!

קניתי אותו ביום הורים בבית הספר שלי, הייתה קבוצת תלמידים שמכרו ספרים משומשים ואימא שלי חשבה שזה יהיה נחמד לקחת את הספר. הסכמתי רק בגלל שהכסף שאוספים נתרם לספריית בית ספר. לקחנו אותו הביתה ואימא שלי ואני התחלנו לקרוא בו. בעשרה עמודים הראשונים כבר התפוצצנו מצחוק! הספר מספר על נערה בשם ג׳ורג׳יה ניקולסון (קראתי את הספר הראשון די מזמן ככה שאני לא בדיוק זוכרת בת כמה היא אבל היא בערך בת ארבע-עשרה), שכותבת יומן, אבל לא יומן שטחי ומשעמם כמו שחושבים אלא יומן מופרע מוצק של נערה עם הרבה חוש הומור ויכולת מדהימה להגזים בדברים. ג׳ורג׳יה בטוחה שהיא היחידה הנורמלית בעולם הזה (חוץ מהחבר החתיך והמבוגר ממנה בכמה שנים שיש לה) ומצליחה לגרם לכול מי שקורא את הספר להעלות חיוך על הפנים. טוב את זה בעצם עושה הסופרת, לואיז רניסון, שלמרות שהיא עצמה לא בת-עשרה מצליחה להיכנס לנעליה של נערה שפשוט חושבת את עצמה ומתנהגת כמו מטומטמת (תסלחו לי על המילה...)


ממליצה בחום לכל מי שיש לו מצב רוח קודר או שסתם בא לו לצחוק קצת!!!