הנערה בעלת המסיכהקתרין אוורסון (אורית מוטעי)0ספר די על הפנים, הדבר היחידי שיש לציין לזכותו שהוא נקרא בקלות, חוץ מזה כלום, רומן במשקל נוצה. בלי ספוילרים נערה מתייתמת זקוקה לכסף בגלל אימה החולה מאד, פונה לרקוד במועדון ריקודים זול, מכיוון שהיא ילדה מבית טוב אז היא מבקשת לרקוד עם מסיכה. היא פוגשת שם מתאגרף צעיר שגם הוא יתום מאב במועדון רואה אותה איש רשע מאד.... ואתם יכולים להשלים את החסר אין לי המלצות, עדיף לא לקרוא את הספר הנ"ל בכלל אפילו 50 גוונים יותר טוב ממנו בגלל סצינות הסקס, כפי שאתם סצינות הסקס דלוחות.
אשמת הכוכביםג'ון גרין0נראה לי שאני היחידה שאכתוב ביקורת פושרת על הספר כי לא התלהבתי ממנו. בכל מקרה אין לי מושג מהו ספר סרטן, האם אשמת הכוכבים הוא ספר סרטן? גם לא יודעת אבל...הספר לא עליי רושם . בכל מקרה מסופר כאן על שני בני עשרה, הייזל גרייס שיש לה סרטן סופני שפוגשת במפגש תמיכה את אוגוסטוס שאיבד את הרגל לטובת המחלה אבל כרגע נראה שמצבו טוב. די מהר הם מגלים שהם מחבבים זה את זה והייזל מגלה לו על ספרה האהוב "מכאוב מלכותי" (גילוי: חיפשתי האם הספר הנ"ל אמיתי, הוא לא) ואז יש להם אובססיה לדעת מה ההמשך אבל הסופר לא עונה למכתבים שלהם. מכאן ספוילר הם משתמשים במשאלה של אוגוסטוס לטוס להולנד כדי לפגוש את הסופר שאולי יגיד להם מה המשך הספר, הם מתאהבים עוד יותר מאבדים את בתוליהם ואז מגלים שהסופר מניאק ושאין המשך לסיפור. אוגוסטוס מגלה להייזל שגם הוא חולה בסרטן ואז הוא מת ראשון.
מקום ושמו חופשקן פולט1מאד נהניתי מהספר גיליתי על העולם העבדות בסקוטלנד וגם על האסירים שהגיעו לאמריקה. הגיבורים מעניינים רק שג'יי הזכיר לי מאד דמויות דומות בספרים האחרים של קן פולט
בריכת השחייההולי לקרו2עוד לא קראתי את הספר ואני לא יודעת אם אקרא אבל הכריכה דומה יותר מדי לספר אחר שנכתב ע"י ג'ניפר וינר
52 פיתוייםבטי הרברט0המלצה שלי, אל תתקרבו לספר הזה, נתקעתי איתו יותר מחודש עד שסיימתי איתו ולא נהניתי ממנו בכלל. זה בכלל לא לא סיפור אלא חוויות של אשה נשואה ללא ילדים שמחליטה לחדש את חיי הסקס שלה עם בעלה, אז כתוב שם על סקס ועל הפתחות לדברים חדשים ועל כך שבני הזוג היו צריכים להתאמץ כדי לפתות אחד את השני. האם צריך לכתוב כזה ספר? האם צריך לקרוא כזה ספר? מה האינטרס?
העדהנורה רוברטס0ספר טוב, את האמת הופתעתי, כי בזכרוני, נורה רוברטס אוהבת לחפור, אבל ממש לחפור ואילו בספר הזה העלילה זרמה יפה מאד מההתחלה עד הסוף
אשתו של הנוסע בזמןאודרי ניפנגר1אני מסכימה עם כל המבקרים שכתבו שהספר הוא מוערך יתר וזהו אחד המקרים הבודדים בהם הסרט היה הרבה אבל הרבה יותר טוב מהספר. בדר"כ ספר אמור להיות יותר מפורט מסרט עם יותר תיאורים רגשות הרבה מלים שמתארות עולם ומלואו אך בספר הזה הכל תוכנן לסרט שכאמור היה יותר טוב כי היה באמת יותר עלילתי יותר מובן יותר פשוט ולא להתחיל להבין מי מדבר ובאיזה זמן. למרות זאת עליי לתת לסופרת קצת קרדיט המסע בזמן שהיא מתארת אינו משהו שהנרי רוצה אלא קורה ללא רצונו כי לו פגם גנטי, אין לו כמעט יתרונות כי הוא נעלם ומגיע לזמן אחר ללא כלום אפילו ללא סתימה (ולכן יש צורך להוציא לו את השן) את כל המסע בזמן אינו כלל הירואי אלא יומיומי וקשה, קשה להנרי וקשה לקלייר ולשאר הסובבים אותו. במיוחד מעניין הניסיון להיכנס להריון.
ילדה - מהדורת 2004אלונה פרנקל17זה ספר מדהים. אף אחד עדיין לא כתב ככה על השואה, ואני לא חושב שמישהו אחר חוץ מפרנקל מסוגל. היא כותבת כמו ילדה קטנה - אני לא יודע איך היא עושה את זה, התשובה היחידה שאני יכול להעלות בדעתי היא שהילדה הקטנה עדיין חיה וקיימת אצלה בפנים והיא פשוט נותנת לה לדבר. כל ה"חזרות" וה"בלבולים" שכתבו עליהם קוראים אחרים לפני הם חלק בדיוק מהדבר הזה. ככה ילדים רואים את העולם. אני לא מכיר עוד קול כזה בספרות. התרגלנו כל-כך לקרוא על השואה ולשמוע באוזני הדמיון שלנו קול מלרעי ורציני של קריין ביום השואה, או אולי קול של ניצול שואה קשיש ומיוסר; אבל לקרוא "סיפור שואה", ועוד סיפור שואה אמיתי, שקרה באמת, שמסופר בקול של ילדה קטנה? ולא סתם ילדה קטנה, אלא ילדה שעדיין מתפעמת מכל דבר שהיא רואה, ושעדיין מתבוננת בכל דבר - גם בדברים נוראים - במבט מלא פליאה? זה נכון - לא אֵבֶל, לא כאב, לא זעקה: פליאה. מי שלא קורא לא ידע מה הוא מפסיד.
ילדה - מהדורת 2004אלונה פרנקל14מי לא מכיר את נפתלי? נראה לי שכולם מכירים. נדמה שאין ילד בישראל שלא עבר יחד עם נפתלי ואמא שלו, והספר "סיר הסירים" את שלב הגמילה מהחיתול. יצא לי לראות את אלונה פרנקל ה"אמא" של סיר הסירים, בהרצאה בכנס של מאיירים לציורי ילדים. אלונה נראית ומדברת כמו הציורים שלה - עגלגלה, חמה, חייכנית וחיונית. והיא ממשיכה להיות כזו חייכנית וחיונית, גם כשהיא מדברת על דברים קשים, כמו הזמן שבו היא הוחבאה כילדה מפני הנאצים. היא ממשיכה לחייך גם כשהיא מספרת לילדים למה לנפתלי קוראים נפתלי, ובעקיפין ודרכו - גם על מוראות השואה. הספר הזה, "ילדה", הוא ספר למבוגרים, ולכן הוא כבר לא חייכני ולא חיוני. הוא בעיקר כואב. אלונה, היא הילדה אילונה, היא הנושאת את שם הסתר אירנה, ונמצאת בהסתתרות ובהשרדות במהלך השואה וגם אחריה. אלונה חוותה דברים קשים כילדה קטנה, והיא מספרת אותם ולא חוסכת. לכן הספר הזה מעניין וחשוב. אבל הכתיבה אינה כתיבה של אלונה הבוגרת. הכתיבה נעשית מנקודת מבט של ילדה. באופן טבעי היא ילדותית. אני לא אוהבת לומר שזו כתיבה בכיינית, כי מדובר באמת בחוויות קשות, והבכי במקום. מצד שני, קצת חסר כאן המבט הבוגר, והרטרוספקטיבה. כך גם חסרה הסלחנות להורים שגם הם חוו דברים קשים ביותר באותן שנים. בנוסף הכתיבה אינה לינארית, אלא סובבת סחור סחור במעגלים, עוזבת תקופות ואפיזודות, ואחר כך חוזרת אליהן שוב ושוב, ועוברת בזמנים אחורה וקדימה שוב ושוב. בהתחלה זה מקורי, ואפילו מתאים לקושי של החוויות המתוארות. אבל בסופו של דבר החזרתיות הזו בעיקר מעיקה, ומקשה על קריאת הספר.
ילדה - מהדורת 2004אלונה פרנקל2ספר משעמם להבהיל. לא הצלחתי לקרוא יותר מ30 עמודים. מרבית הטקסט חוזר על עצמו לעייפה: אמא שלי ואבא שלי, אבא שלי ואמא שלי, שוב ושוב ושוב. לפעמים יש שינוי מרענן : אבא שלי ואמא שלי והבובה שלי....
ילדה - מהדורת 2004אלונה פרנקל1המשפטים באמת חוזרים על עצמם בספר הזה וצריך סבלנות כדי לקרוא אותו. אבל היה בספר הזה משהו טוב, מעניין, לא יודעת מה, אולי כי הוא כתוב מנקודת מבט של ילדה... אין לי מושג. הזוי. אבל קראתי עד הסוף ואקרא גם את 2 סיפרי ההמשך.
ילדה - מהדורת 2004אלונה פרנקל1קראתי את הספר לצורך עבודה לקראת המסע לפולין לפני שנה וחצי. נהניתי ממנו מאוד, אבל אני זוכרת בעיקר שהסופרת חוזרת על עצמה קצת- מזכירה כל מיני פרטים פעמים רבות, ושהוא גם קצת מבולגן- הסדר הכרונולוגי לא בדיוק מסודר בו, העלילה כל הזמן קופצת מתקופה אחת לתקופה אחרת. וחלק מהתמונות שנמצאות בדפים האחרונים של הספר היו קצת מזעזעות, לפחות בשבילי. בסך הכל הספר לא הזכיר לי את שאר ספרי השואה שקראתי, יש בו משהו שונה כי הסופרת כותבת מתוך נקודת מבט של ילדה, ולא של מבוגרת המסתכלת על הילדות שלה. יש בו תמימות מסוימת שמאוד דיברה אליי.
ילדה - מהדורת 2004אלונה פרנקל2ספר מעולה, חשוב ומרגש שנגע בי ברבדים רבים בנפשי - של אחת מהסופרות הטובות ביותר שאי פעם קראתי. מומלץ ביותר!
ילדה - מהדורת 2004אלונה פרנקל0כתוב בצורה נורא הספר יכול היה להיות מעניין אם לא הייתי חוזרת על משפטים וקופצת מפסח לסילבסטר