שלוש נשים לאחר לידה, כל אחת עם הבעיות איתן הגיעה מהבית, מוצאות את עצמן, ללא ידיעתן, ובמסווה של סיוע של הרשויות בסיטואציה מיוחדת.תחילת הספר עוסקת בכל הבעיות שנשים רבות עוברות בהמהלך הריון. המשך העלילה מסקרן.***

"בית היולדות" הוא ספר שמאוד קשה להמליץ עליו ולכתוב עליו. חודש אחרי שסיימתי לקרוא אותו, אני עדיין חושבת על רגעים מתוך הספר, מתעצבנת מחלק מהדברים שנאמרים בו, רותחת מרוב פחד שאולי יאמינו למניפולטיביות של הספר... אבל בסופו של דבר, אני עדיין חושבת עליו.

עיקר הבעיה בבית היולדות נמצא בכך שהספר משתנה בצורה דרמטית בסיומו. פתאום, חייבים לחזור אחורה ולראות את כל הספר בצורה אחרת ממה שנראתה לפני כן. "בית היולדות" אינו מתחן, כביכול, אבל יש בספר מתח עדין ואיטי שמשך אותי במשך כל העלילה. יש תחושת אי-נוחות מוצלחת שחודרת עמוק לתוך לב הקורא.

דריה מעוז משחקת היטב עם הגבול בין אמת לשקר, מסובבת עובדות והופכת אותם לשקרים שבקושי מרגישים אותם. זה מרתק מבחינה אחת, אבל גם מאוד לא נעים. רציתי להמשיך לקרוא, אבל רציתי גם לצעוק על הדמויות ולתקן אותם.

קשה לתאר את הבעיות ב"בית היולדות" בלי להרוס את רוב הספר. בסופו של דבר, מעוז בנתה דמויות מורכבות (אם לא בהכרח חביבות) והצליחה לשמור אותי מרותקת לרוב הספר. זה ספר שונה מאוד מרוב הספרות הישראלית - יש בו משהו ייחודי - וגם הדגש המשונה בהריון, בלידה, ובאמהות עושה את הספר מעניין ביותר. מבחינה ספרותית, יש בעיות רציניות אבל זה לא מפחית מהצד החיובי בכלל.

שוב: קשה לי להמליץ על הספר לרוב קוראים. אלא אם כן נשמע לכם התקציר מעניין ביותר או אם הינכם מתעניינים במיוחד באמהות, לא אמליץ על הספר. אבל לאלו שיתמידו, מתגלה ספר שונה, מקורי ומיוחד. פשוט עוד לא ברור לי אם הוא גם ספר טוב.

אם לסכם במשפט קצר - רעיון שלא צלח.
אם לפרט - הכותבת מסתובבת סביב עצמה בלי שום התקדמות לאורך כל הספר. הכל צפוי, רדוד ולמעשה אין בעצם סיפור אלא מריחת רעיון על פני עמודים על עמודים, כשרק בסוף (במס' עמודים בודדים) מואילה בטובה הכותבת לספר את הסיפור שכולנו כבר ניחשנו בעמוד העשירי בערך.
בקיצור - לא לקרוא, חבל על הזמן. תפנו משאבים לספרים שבאמת ראויים לכך.

אזהרה לציבור הרחב: יש סיכוי גדול מאד לחטוף דכאון לאחר לידה עוד לפני אם קוראים את הספר הנ"ל.

הספר עוסק בשלוש נשים שבאות מרקע שונה ויולדות את ילדם הראשון בביה"ח. לאחר מס' ימים מלבבים של איחוי קרעים ופדים מדממים מוצעת להן האפשרות להמשיך את השהיה בבית היולדות שיעמיד לשרותן הדרכה לאמהות וטיפול רפואי להן וליתונקן - מובן מאליו שהן מסכימות בשמחה.

מפה הספר מתחיל להדרדר לנישת ספר מתח מהסוג הגרוע ופשוט לא מצליח לשמור על רמת מתח גבוהה או אפילו בינונית לאורך העלילה. כבר באמצע הספר "הסוף המפתיע" ברור כשמש ונותר רק להיגרר אליו בלאות ע"מ לגאול את עצמנו מייסורינו.

שורה תחתונה: גוועלד!

ספר פשוט הזוי. נשים בהריון ראשון או נשים יולדות טריות - נא לא לקרוא אותו אלא אם כן תקחו בערבון מוגבל את כל מה שכתוב שם לאורך הספר ולא תרצו לסיימו.. קצת מוזר, קצת דמיוני מידי אך ברמה שקשה להבחין בה בגלל העלילה וההצב הכל כך מציאותי. ממש לא משהו

כמו שכתבו כאן,אבל זו המילה המתאימה:הזוי.לא מעניין בכלל.אמנם סיימתי אותו אך לא נהנתי.