אידיסינה הוא ספר פנטזיה שעוסק ביבשת שבה שולטות הנשים. ברגע ששמעתי על ספר ישראלי שעוסק בפנטזיה ועוד נכתב ע"י סופרות צעירות- ישר רציתי לקרוא אותו. שהרי ספרי פנטזיה זהו מצרך נדיר בארצנו.
העלילה- ביבשת שנשלטת על ידי נשים בתפקידים של נציבות ונביאות נער צעיר בשם דניאל מבקש לשנות את המצב. לאחר מות סבתו שגידלה אותו הוא יוצא למסע ברחבי היבשת על גבי סוסו השחור. במהלך המסע הוא פוגש באנשים רבים ומקבל אפשרות לחוות את העולם המיוחד הזה מעיניהם. הרומן שוזר בתוכו לא רק מציאות עם כללים חדשים אלא גם שירה, סיפור אהבה וסיפור מלחמה אפי.
העלילה מעניינת ומותחת לפרקים. בכל פעם שהנחתי את הספר עשיתי זאת באי רצון. השפה עשירה ומרתקת. אורכו של הספר אינו לוקה בבעיה והספר בזמן המתאים לכך, סוגיה חיונית מאוד בז'אנר הפנטזיה. אדגיש כי הספר מכניס את הקורא בו לעולם חדש עם כללים משלו, עולם שאינו שואב מתוך המציאות המוכרת לנו יסודות אלא בורא הכול מחדש. ספרים כאלה נדירים במחוזותינו ולכן חשוב שלא לפספס אותם.
יחד עם זאת, ישנה בעיה הנוגעת לעריכתו של הספר. אני מאמינה שעריכה קפדנית יותר הייתה עושה לו רק טוב. במקרים מסוימים כאשר יש מעבר בין המספרים השונים אין רווח ולכן לא אחת נדרש הקרוא לחזור אחורנית בשביל להבין במי מדובר. בנוסף, יש שימוש במילים שונות לתיאור דמויות כגון פעם דניאל ופעם העלם וגם זה מבלבל. בכלל, ריבוי השמות מצריך רשימה שמית בראשית הספר. אך פגם טכני זה לא פגם בקריאת הספר ואני אחפש גם את ספרן הבא של הכותבות.
לבסוף אציין כי למרות שמדובר לכאורה בספר לנוער אני לא מסכימה עם התווית ומאמינה שגם מבוגרים ייהנו ממנו.

ספר הרפתקאות. ממלכה הנשלטת בידי נשים. בלב ליבה ישנו עלם, דניאל, מורד צעיר המחליט לקחת את המרד על גבו. הוא רוצח את הנציבה בעירו ויוצא להרוג את המלכה. בדרך הוא פוגש בנסיכה ומחליט לעזור לה למצוא את אחותה השבויה...

את הפרק הראשון קראתי כאן באתר. אני חייבת להגיד שהפרק מאוד עניין אותי. הוא כל כך עניין אותי שלמרות שהספר הזה היה בסוף רשימת הספרים שלי החלטתי להשאיל אותו מהספרייה לפני כל הספרים שהיו ברשימה (ויש מלא חח).

ועכשיו מתחילה הביקורת האמיתית. אני בדרך כלל לא אוהבת להגיד דברים רעים על ספרים (במיוחד לאור העובדה ששאר הביקורות כאן חיוביות) אבל כרגיל לכל ספר יש את קהל הקוראים שלו-יש כאלה שיאהבו אותו ויש כאלה שלא.
לצערי, הפעם אני בין אלה שלא אהבו את הספר.

בשבילי, מהפרק השני הכל התחיל להיות מעורבב ובעיקר מאוד לא ברור, ככל שקראתי יותר מהספר ככה הכל התבלבל לי.
נתחיל מזה שהרגיש לי כאילו הסופרות הרכיבו סיפור בראש שלהן אבל הן מספרות לי רק חלקים ממנו ומצפות שאני אבין את הכל..
למה אני מתכוונת? היצורים החדשים שהופיעו פתאום והן תיארו אותם בקושי, כאילו הם קיימים בעולם שלנו ואני אמורה להכיר אותם ולדעת עליהם הכל. פשוט הרגשתי שהן החסירו חלקים די חשובים מהסיפור.
גם המעבר החד בין הדמויות בתוך הפרקים עצמם לא עזרו לי כל כך להבין מה הולך בספר הזה. פעם דובר על דניאל, פעם על לאטום (כן זה שם, אם תחליטו לקרוא תבינו מי זו) פעם על המלכה ופעם על לטיפאר ובקיצור התחלפו דמויות כמעט לאורך כל פרק.

עכשיו להגיע לחלק של "למה כתוב על הכריכה 16+?"- טוב, לדעתי כתוב על הכריכה את הגיל בגלל שהספר הזה קשה. ההתחלה אולי נראית זורמת, אבל ברגע שקרה מה שקרה ללאטום, הספר הופך קשה לקריאה, לפחות לי. אני יודעת שהעולם הוא לא מקום מושלם, אבל זה ספר פנטזיה ומה שעשו לה שם לדעתי היה עצוב מידי. יהיו כאלה שיגידו שאני אולי מגזימה קצת, אבל בכל זאת לדעתי היו צריכים לרכך את זה מעט.

אה כן, גם שכחתי לציין את העובדה שפשוט דילגתי על עמודים וקטעים שלמים (ובדרך כלל אני לא עושה את זה) כדי לחפש בספר משהו שאולי יעניין אותי יותר מאשר הקטע שאני קוראת..

בקיצור, אני לא ממליצה את הספר הזה למי שחיפש משהו קליל לקרוא (בקליל אני מתכוונת בלי יותר מידי התעללות בדמויות) כי לדעתי אתם לא תמצאו את זה בספר הזה.