הנזיר גרגור מנדל, הוא אבי הגנטיקה, בנדיקט למברט הוא דמות בידיונית, גנטיקאי מבריק הנאבק בגמדותו וקרוב משפחה רחוק של מנדל. סיימון מאואר היה סופר ומורה לביולוגיה. מת השנה בפברואר. ד"ר בנדיקט גבור הספר נאבק במצבו ה"דפוק" . מנסה לפענח את הגן האחראי לגמדותו.
הוא הגמד של מנדל - ציני מאד, נבון , מציאותי ושנון, מספק הצצה בלתי אמצעית לעולמו של אדם החי בשולי החברה. הוא חושף בכנות כואבת את המאבקים היומיומיים, אותם חש על בשרו.
חייו של מנדל שגילה את חוקי התורשה בתקופה בה תגליותיו לא זכו להכרה מיידית, חייו של בנדיקט, הגניטיקאי השונה... ההבנה שאנו תוצר של גנים שירשנו המעצבים את חיינו וגורלנו מהיום שבו הורינו עשו פוצ"י מוצ"י ותא זרע אחד קטנטן הקדים את אחיו במירוץ והתפוצץ על ביצית וחרץ את גורלנו לעד.
סיימון מאואר טווה עלילה מעוררת מחשבה ומאתגרת - בנושא מורכב ומרתק. מומלץ עד מומלץ מאד.(בלי להיות מחוייבים מידי להתעמק בקטע המדעי שבספר).

שאלתם פעם את עצמכם איך נראה העולם מגובה של מטר אחד ועשרים ושבע סנימטרים?!
אז תדעו לכם שלמרות שזה אותו העולם המוכר שלנו, מהגובה הזה, זהו עולם שונה לחלוטין.
תנסו, תתכופפו לגובה הזה, תטיילו קצת ברחבי הבית ואולי תצליחו להבין את זה.
דרך יותר מוצלחת היא פשוט לקרוא את הספר הגמד של מנדל, של סיימון מאאור.
המחבר נכנס לדמותו של הגמד וכותב בגוף ראשון מהגובה הנמוך הזה.

כמו הרבה אנשים, גם אני לא התחברתי כלל למילים המדעיות ולנוסחאות הגנטיות המשעממות. אבל הוקסמתי מהפן האנושי של כלל החברה האנושית בספר. המחבר מטיב לתאר את כלל התופעות של החברה ויכולתה המוגבלת להתמודד עם קבלת השונה.
ומכאן בעיני הערך המוסף הענקי של הספר הזה.
סיימון משתמש בהומור בריטי חד ושנון כאיה להומור בריטי משובח ומצליח בעזרתו לתפוס אותנו הקוראים בקלקלתנו, במצבים לא נעימים ובכל פעם בה אנו מזהים באופן אישי את עצמנו, כאותם אלה עליהם הוא מדבר ככלל החברה.
הספר הזה זכה אצלי למקום של כבוד בזכות הרעיונות המקוריים, אופן הבאתם לקורא ולא דווקה בגלל אופן כתיבתו.

בן (בנדיקט) למברט נולד כגמד, בעל גוף מעוות במיוחד. ואולם בניגוד משווע למראה הדוחה והמפלצתי, למברט הוא בעל שכל ישר ויכולת אינטלקטואלית שהינה אפילו מעל הממוצע.
ומנקודה זאת כבר עולה השאלה המתריסה הראשונה כלפינו כחברה:
"מדוע אנו מצפים מכל מי שאינו בעל חזות נורמאלית, שיהיה גם קצת מפגר בשכלו?"
ולאורך כל הספר מחדד המחבר סוגיות שכאלה, טווה לנו מלכודות של מוסר כמעשה אומן.
הגמד מבין כבר בגיל צעיר שהוא שונה, שאין לו על מי לכעוס על זה ואם הוא רוצה לשרוד בעולם הזה הוא חייב להצליח בלימודים על מנת ששאר בני האדם יצליחו לראות בו קצת מעבר לעובדת היותו גמד דוחה ומעוות.
אין בו כעס על העולם, ו/או על החברה, הוא מטיב להבין את הטבע האנושי, מנתח את המצבים אליהם הוא נקלע בחיים באופן ריאלי להחריד ומשקיע את מהות חייו בחיפוש אחרי אותו הגן שבו האשמה והאחריות "לגמדות" שלו. אולי מתוך רצון לנקום בו.
שיאו של הספר והמסר המחריד העולה מסופו, מזעזע עד כדי כך שכולנו ממהרים לנער את ראשנו מכל מחשבה מעמיקה עליו ולמהר לחזור אל המציאות היום יומית שלנו, הפתורה לממחשבות מטרידות על עתידו של המין האנושי...

"שיחשבו אחרים.. למה אנחנו?
הרי בעוד חצי שעה מתחיל פרק 28 בסדרה 'הישרדות' יש חשוב מזה?"

אילן גיל- "אבא הוריד ראש"

בספר מתוארות שתי עלילות לסירוגין: סיפור חייו של גרגור מנדל המפורסם וסיפורו של ד"ר בנדיקט למברט.
תיאור חייו של גרגור מנדל כתוב די משעמם. החלק העכשווי מספר את חייו של המדען-הגמד בגוף ראשון. בנדיקט לא יניח לכם לרחם עליו ויצליח לקרוא את מחשבתכם פעם אחר פעם עד שתסמיקו לגלות כמה אנו צפויים בהתנהגותנו וביחסנו לחריגים. כמו שנאמר, אין חובה להבין בגנטיקה, אבל פה ושם משובצים ביטויים דו-משמעיים שמי שעולם הביולוגיה אינו זר לו ייהנה מהם.
מדוע בכל זאת דרגתי רק כ"בסדר"? גם בגלל החלק הפחות מעניין על מנדל, אבל בעיקר בגלל תיאורי מין גסים מידי לטעמי ומיותרים לגמרי.
נקודה לטובתו: לקראת סוף הספר בנדיקט צריך לקבל החלטה שמשאירה את הקורא "על קוצים" עד שבחירתו נחשפת, ומן הסתם כבר ניחשתם שמדובר באחת מאותן שאלות אתיות מורכבות מעולם הגנטיקה.
סה"כ ספר (קצר, אגב) שאני כותבת עליו ברגשות מעורבים. להמליץ? לא להמליץ? הרהרתי בזה שעה ארוכה. תחליטו בעצמכם.

בשבילי הספר הוא מיוחד במינו, בתור ספר ה"מבוגרים" הראשון שקראתי, הוא פתח לי עולם שבו המדע ובעיקר הגנטיקה משחק חלק חשוב. ההשוואה בין סיפורו של הגמד לניסויוו של מנדל מאיר אור חדש על חייו ומחקרו של הגנטיקאי הראשון בעולם. ספר שנועד לכל חובב מדע ששונאים לקרוא ספרי עיון משעממים.

רומן טוב בנושא גינטיקה