• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
קסנוסייד

קסנוסייד

מאת אורסון סקוט קארד

הביקורת של סהר־פז

תמונה של סהר־פז
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
קסנוסייד

קסנוסייד

מאת אורסון סקוט קארד

הביקורת של סהר־פז

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של סהר־פז
הוצאה לאור:אופוס
0
סדרה:המשחק של אנדר #3
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
boazbm
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

כביר. אם אני זוכרת נכון הסוף קצת אכזב אותי.
אם אני לא טועה רק בספר הזה המטאפיזיקה נכנסה בגדול. וזה ממש טרם לגיוון של הספר, השיחות של אנדר ומירו נכתבו בצורה שגרמה לך לדון איתם שם בייחד.
אר"ס שיחק אותה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
ה
הקיסרית הילדותית
1קורא|גיל ממוצע42|100%נשים

על המבקרת

תמונה של סהר־פז

סהר־פז

חברה מזה 15 שנים
36 ביקורות•82 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)
תמונה של סהר־פז
סהר־פז
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות36
לייקים שקיבלה82
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה14ספרות מתורגמת10תרגום (נוער)4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של סהר־פז

החיים הסודיים של הדבורים

החיים הסודיים של הדבורים

סו מונק קיד

התחיל חמוד, אתם יודעים. אנשים מתים, שבילי מרשמלו לחילוץ חרקים אומללים ממוות, יתומה מתבגרת שרק רוצה להיות מקובלת אבל אין לה לא סנטר ולא דמות נשית שתלמד אותה איך לשלב את רגליה באריסטוקרטיות. אבל לא סתם מתבגרת משעממת, היא נושאת עול כבד של אשמה (מריח קצת ג'ודי פיקו, לא?) ואבא מתעלל. הוא דיי מדכא אותה, אבל מורה אחת אמרה לה שהיא תהיה סופרת.
היא רק בת 14, אבל היא מעזה לברוח מהבית, ויודעת שאי אפשר להלחם בגזענות, או באבא שלה, או באלוהים... או משהו בסגנון. היא אפילו שובת לב בכנות שלה לכמה רגעים.
קלאסי. אולי זה אפילו יוכל להיות קיצ'י עד חמידות, כמו אשמת הכוכבים.

אולי... אבל לא.

התרגום עילג, אבל על זה עוד אפשר לסלוח. וגם הסופרת הצליחה למצוא את השם המושלם, כמעט פתטי, אבל עוצר בצד המסקרן-רכילותי (חיים סודיים, הוווו) וגם חדשני (דבורים, לא פרפרים או פיות!)
ולא רק שם מוצלח, גם איזה ציטוט שרץ באינטרנט, שאלוהים יודע איך אנשים שרדו מספיק עמודים כדי להגיע אליו (אני נכנעתי לפני...) שנשמע ממש חכם ונוגה.

אבל הספר משעמם ונוטף פתטיות. הדמות לא אמינה וחסרת אופי, וזה נהיה גרוע יותר כשכל הסיפור מסופר מנקודת המבט שלה. יש משהו מאוד יומרני בספר, כאילו הוא רוצה (!!) להיות פילוסופיה בגרוש, אבל גם זה לא ממש הולך לו.

טוב, כדי שלא תטרחו לקרוא את הספר סתם, הנה הציטוט היחיד שכנראה שווה להתייחס אליו:

"...אם אי פעם אצליח להגיע לגן עדן אחרי כל מה שעשיתי,
קיוויתי שאזכה רק לכמה דקות של שיחה פרטית עם אלוהים.
רציתי לומר, "תראה, אני יודעת שהייתה לך כוונה טובה כשבראת את העולם והכל,
אבל איך יכולת לתת לו לחמוק לך ככה בין האצבעות?
למה לא יכולת להישאר עם הרעיון המקורי של גן העדן?
החיים של אנשים הם בלגן איום."

וכדי להרגיע את הרוחות, הפסקה בספר שלא הרשתה לי להמשיך ולקרוא:

"
"את כועסת או משהו?"
"למה שאני אכעס? רק בגלל שאת מבלה עכשיו את כל הזמן עם אוגוסט זאת לא סיבה שיהיה לי אכפת. את בוחרת עם מי את רוצה לדבר, זה לא ענייני."
לא האמנתי למשמע אוזני; רוזלין נשמעה מקנאה."
"

פלטתי "דיי-----" ובאתי להזהיר אתכם מהמפלצת המפחידה בתחפושת.
אז, המשך חיים טובים ומנושלים מספרים גרועים. :)

לפני 13 שנים•סהר־פז
חוקי הבית

חוקי הבית

ג'ודי פיקו

הסוף לא הפיל אותי מהרגליים, אבל כשחושבים על זה, בספרים שלה היא אף פעם לא נותנת מספיק מקום לעלילה כדי שאתן חשיבות לתעלומה.. האופי של הדמויות תמיד חונקות הכל עד אפס מקום.

שמעתי מישהו אומר פעם שכמו אצל ניקולאס ספארקס, כל הספרים שלה הם אחרי הכל, דומים להחריד. זהו הספר השלישי שלה שאני קוראת ואין לי מה להגיד חוץ מלהסכים.

קווי העלילה לדוגמא עם שומרת אחותי נורא חופפים.
כמובן, יש את המקופחים (תיאו- ג'סי ואנה), יש את מרכז צומת הלב (ג'ייקוב- קייט) את האמא שמקדישה את עצמה כלפי מטרה אחת- לרפא את הבן שלה.

תהיתי לעצמי מה היא ניסתה להעביר, את מי אנחנו "אמורים" לאהוב בספר הזה? או שאולי היא איבדה כאן את דמות הסופרת המלאכית שמבינה לנפש כולם? שהיא פשוט באה לזרוק לנו בפרצוף את האופל של כל אחד? שהיא כבר לא בקטע של חמלה?

גם שלאורך הספר מתחבטים בעניין של מהו אספרגר, איפה החוט בינו לבין תכונות אופי, בין החלטה של אספרגר לביים רצח לבין פסיכופת שיעשה את זה (שכל העניין מחופה ע"י שהיא שמה את הסיפור בתקופה שבה המחקר על האספרגר היה בחיתוליו..) לא היה נראה שהאמפטיה מכוונת אל ג'ייקוב.

תיאו... תיאו הוא אכן המקופח המיטולוגי, אבל הוא לא מוצג באור יפה במיוחד.

האמא (סלחו לי ששמה פרח מזכרוני) היא זאת שמתחבאת מאחורי "המחויבויות" שלה, אך בקושי הצלחתי להרגיש כעס על הקיפוח של תיאו..

הרבה פעמים שמעתי שאומרים שהכתיבה שלה היא "חסרת יומרות", גם בנוגע לשומרת אחותי, אבל בשומרת אחותי כאילו הכל היה פחות אפל ואני תוהה מה גרם לזה.. לא עזר לי שמיפיתי את הדמויות (כנראה לעיל) וגם לא התהיה שנמאס לפיקו להיות המלאך בלבן.
אולי זה הרצח? אולי האופי האספרגרי?


אולי אולי אולי

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר־פז
משחקו של המלאך

משחקו של המלאך

קרלוס רואיס סאפון

כן. גם אני מחסידי צלה של הרוח. גם אני באתי עם ציפיות.

שנכזבו נשרפו ונגרסו עד עפר.

יש הרגשה שהתהילה עלה לסופר למוח והוא שכח שספר זה יצירה.
כי הוא בקושי שינה את השמות של הדמויות.
לא ראיתי בספר הזה יותר מניסיון כושל לחקות את צלה של הרוח. העלילה דומה עד כאב, הדמויות דומות עד כאב, אפילו יש משפטים שחוזרים על עצמם.

דרך מאוד טובה לעשות כסף כאחד שיצא לו ספר אחד טוב. בחיי. לוקחים את הספר הקודם, משנים קצת את השמות של הדמויות, מוצאים איזה זיק עלילה קלוש לשנות, ברור שיוציאו את הספר לאור. הרי אתה "קרלוס רואיס סאפון" המפורסם והנודע ברבים. יקנו את הספר.
תוקעים את השם שלו בענק על הכריכה.
ויאי! הסופר מרוויח הון. ההוצאה מרוויחה הון. אבל הספרות בזבל.


שיממון ספרותי.

(תוספת בעריכה- שכחתי לציין שאם זה היה צלה של הרוח שתיים זה עוד היה נחמד. אבל גם הכתיבה התדרדרה. משפטים מסורבלים, כל הספר הייתה הרגשה כאילו אתה שוחה בגומי שחור ומעיק. הגומי הזה היה אמור להיות אופל ככל הנראה, אבל לא הלך לו. דמויות שכולן אותו דבר פחות או יותר. כאילו גרסו את צלה של הרוח לתערובת אפורה וקראו לזה ספר.)

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר־פז
אומן השיר

אומן השיר

אורסון סקוט קארד

זהו הספר השלישי של אורסון שקראתי שלא קשור לאנדר יקירנו, ולא יכולתי שלא לנסות להשוות אותו למשחק.

גיבור צעיר מאוד, גאון שבונה והורס את עצמו- יש.
מורים שלוקחים איתו סיכונים- יש.
ספקות לגביו- יש.

על הצד האחורי של העטיפה היה כתוב שהספר נכתב בין כתיבת הסיפור הקצר של המשחק של אנדר לבין הספר עצמו, האם זאת הייתה סוג של טיוטה? אינני יודעת.

מה שמוזר הוא שלא הייתה שום התייחסות לבעייתיות של בית השיר.
מסממים שם ילדים כדי לעקב את הבגרות המינית שלהם?! מוכרים אותם? גורמים להם ליצור מחסומים רגשיים מגיל 3 והכל תחת מעטה שהכל יפה וכולנו דואגים למחוננים הקטנים שלנו?

אנסט היה הקיסר אחרי הכל, אבל גם הילד הקטן שמשחקים בו, אולי יש סיכוי שמכאן שאב אורסון את ההשראה לאנדר ופיטר?

זה ספר מבלבל, נראה שיש שם כמה דמויות שאמורות להיות ראשיות אבל פוספסו.. כל מיני עלילות שנגעו בהם לרגע, אבל לא מספיק כדי שתהיה הרגשה שהן במקום.
לא הייתי מוותרת על הקריאה שלו, ספר טוב, אפילו טוב מאוד.
אבל קשה לקרא אותו תוך כדי שהוא חוסה בצילו של המשחק של אנדר.

מומלץ. :-)

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר־פז
רעד

רעד

מגי סטיווטר

חשבתם שדמדומים גרוע?
גם אני, ואני עדיין חושבת.
אבל גם שדמדומים גרוע, זה חיקוי עלוב שלו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר־פז
ספריית הצללים

ספריית הצללים

מיקל בירקגור

הספר נראה בהתחלה ממש טוב.
אבל הכתיבה הייתה ממש לא מקצועית. רואים שזה ספר ראשון.
הספר לא היה בנוי טוב.. נראה שכל פרק מסתיים כמו פרק של סיפור בהמשכים.
התייאשתי מהספר באמצע.
:/
מאכזב ממש. תליתי בו תקוות.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר־פז
אלגנטיות של קיפוד

אלגנטיות של קיפוד

מוריאל ברברי

לא רע, בהחלט לא רע.
בהתחלה הספר נראה מבטיח, לאורך כל הספר היתה הרגשה שהנה תבא התובנה המרעישה והפילוסופיה תתעלה על עצמה, אבל הרגע הזה לא הגיע.
זה לא שאני לא אוהבת את הספר, הוא נהדר, אבל לא ספר שנשאר איתי אחרי שהוא נגמר..
והסוף הגיע מהר מידי. ובכלל היה טיפשי למדי..

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר־פז
ימי שלישי עם מורי

ימי שלישי עם מורי

מיץ' אלבום

מחילה מהמעריצים הנלהבים אבל--
בהחלט לא משהו.
ז"א, חביב, נחמד. לא יותר. אין תובנות נהדרות, אין סגנון טוב.
הסיפור יפה בפשטותו, העניינים מדוברים פחות מיוחדים.
לא רע, בהחלט לא רע, אבל לא משהו ראוי לציון.

אם סגנון הכתיבה היה יותר מיוחד הספר יכול להיות הרבה יותר טוב. אבל נראה שכל הקסם של מורי נהרסת עם סגנון הכתיבה של התלמיד שלו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר־פז
פארק היורה

פארק היורה

מייקל קרייטון

יש בו הרבה מסביב לעלילה רגילה. הרבה תאוריות פיזיקאליות, (?- לא בטוחה בשיוך של זה לפיזיקה.) הוא פותח דרך חשיבה חדשה על כל מיני עניינים שבהם מתחבטים בספר.
יש משהו חדשני למדי בצורת החשיבה של הסופר.

מה שבאמת שבה אותי בספר שגם שהוא היה כלכך מדעי והרפתקני לדמויות היה אופי! בהתחלה הספר היה נראה כמו איזו סדרת מתח טלויזיונית, אחרי זה מצאתי בו המון חשיבה, חדשנות ומדע ואז פתאום ראיתי את ההשקעה בדמויות. זה משום מה הפתיע אותי, ההכרה שלדמויות כאן יש אופי. הסופר הצליח לגעת בכל העולמות בלי להמעיט באף עולם. באף זרם בכתיבה.

זה לדעתי מה שכלכך גאוני בספר הזה, התמרון בין ההרפתקאות למדע ולפסיכולוגיה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר־פז

ביקורות נוספות על "קסנוסייד"

קסנוסייד

קסנוסייד

אורסון סקוט קארד

סקוט קארד מפליא לספר על היקום רחב היריעה של 3000 שנים לתוך העתיד. אנדר משמיד הבאגים שהוא גם הדובר למתים הראשון, במסעות בחלל במהירות הקרובה למהירות האור נשאר בחיים וממשיך לספר את סיפוריהם של המתים. אנדר נע בין העולמות האנושיים השונים כשבמתחתו מלכת הכוורת של הבאגים בתוך ביצה שאותה הוא שומר עד שימצא למלכה מקום מגורים חדש במקום זה שהוא עצמו הרס. אנדר שומע על עולם קטן שבו נמצאו חיים, גזע תבוני נוסף, והוא נקרא לעולם הזה שמיושב על ידי מושבה קטנה וסגורה של נוצרים אדוקים כדי לדבר על מתים.
בעולם מתגלים דברים נפלאים מבחינה מדעית וסקוט קארד מצליח להסביר את הרעיונות שלו בצורה כה ברורה שנראה לקורא שהוא באמת מבין על מה הוא מדבר. המדע המפותח של עוד 3000 שנים והסיפור הנפלא של אנדר חוברים יחד לכדי ספר מדע בדיוני משובח ומדהים ברעיונותיו ובתאורים המדעיים והפילוסופיים שבו.
הספר כתוב בצורה יפה, מעורר מחשבות, מעלה רגשות, ומביא את התצורה ובית הגידול של חיים תבוניים בעולמות אחרים לכדי תמונה שלמה של תחומים שונים ומלהיבים של האפשרויות שצופן העתיד האנושי.
ספר ממולץ לכל חובבי המד"ב והפילוסופיה אך מכיוון שאינו עומד בפני עצמו צריך וכדאי מאוד (וכמובן גם מהנה) לקרוא לפניו שני ספרים נפלאים כמותו.
תהנו...

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Braveheart
קסנוסייד

קסנוסייד

אורסון סקוט קארד

אחרי קריאת הספר הזה אני חותם סופית: אורסון סקוט דארד הוא לא פחות מגאון!

המשחק של אנדר היה מפתיע, הקול למתים היה מורכב, ניגשתי לספר הזה עם ספקות: לאן הוא כבר יוכל לפתח את העלילה הזאת?

אז את התשובה קיבלתי בקריאת הספר, אורסון הוסיף עוד עולם לעלילה, אבל איפה שסופרים אחרים נכשלים הוא עושה את זה בצורה גאונית, אצלו התוספת מבורכת ומתאימה ומתחברת מצויין לעלילה וגורמת לו להמשיך כמו שהסופר רצה לספר אותה. אורסון מכניס דברים חדשים לעלילה שלו בצורה חלקה שישר תופסת אותך ואתה זורם עם זה כאילו זה תמיד היה שם.

עדיין יש פה בעיות רגשיות, פסיכולוגיות, פילוסופיות, מדעיות, כל הדברים במינון הנכון, אין הרגשת מיאוס, הספר מתעסק בכל הדברים במידה הנדרשת ואז עובר הלאה. ספר מרגש עם תפניות שלא הייתי מעלה על הדעת.

לי עכשיו רק נותר לכעוס על כל האנשים שאמרו שאחרי "המשחק של אנדר" אין מה לקרוא בסדרה הזאת. בגללם לקח לי הרבה סמן עד שניגשתי לספרים האלה, ותודה לאל שניגשתי אליהם.

ממליץ בחום.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•Hadish16
קסנוסייד

קסנוסייד

אורסון סקוט קארד

למי שאהב את "קול למתים" ורצה לדעת כיצד המשיכה העלילה, למי שחובב מד"ב, למי שאוהב עלילות מורכבות ונפתלות וניחן בסבלנות להתפתחותן, למי שמתעניין בביולוגיה/אבולוציה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה
ולכל חובבי אורסון סקוט קארד.
הספר, העלילה והדמויות כמעט ברמה של "קול למתים"
וכמו שאומרת גברת טל פרידמן ב"הידוענים" -
אני ניהיניתי!

לפני 16 שנים•
★★★★★
•boazbm
קסנוסייד

קסנוסייד

אורסון סקוט קארד

לצערי לא מגיע לרמה של 'המשחק של אנדר'. אין גיבור אחד עם סיפור אחד מרכזי, יש סיפור אחד ולכל דמות תפקיד משלה בתוך הסיפור.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•היפיפיה הנרדמת
קסנוסייד

קסנוסייד

אורסון סקוט קארד

המשך הסדרה - התייאשתי מבאמצע קסנוסייד. מצטער מראש אך לדעתי המלך הוא עירום !! שממה של פילוסופיה בגרוש ! אותי באופן אישי לא מעניינת ההתחבטות המוסרית של פXקXXג מולקולה .

לפני 14 שנים•
★★★★★
•rimbaldi
קסנוסייד

קסנוסייד

אורסון סקוט קארד

מסכים איתך לגמרי
אסק הוא סופר טוב
ויש הרבה מה לקרוא בסדרה
הסדרה גם כל הזמן מתארכת יש כבר 16 ספרים
רשימה מלאה כאן
endersgameroom.com

לפני 13 שנים•123
קסנוסייד

קסנוסייד

אורסון סקוט קארד

עלילות אנדר בחלל ממשיכות. עם התמודדויות נוספות עם דילמות מוסריות מרתקות שפותחות את הדימיון והמחשבה גם לעולמנו שלנו. קבלו אחת: הגדרנו את כל העצים בעולמנו כצמחים. אבל גם הם נושמים, מתרבים, נולדים ומתים, ויש אומרים שגם מתקשרים (גם אני אומר). אז אולי הם בעצם בעלי חיים!! ואנחנו בגלל מקובעות מחשבתית וחינוך הגדרנו אותם כך כדי שיהיה לנו נח......יש עוד

לפני 14 שנים•
★★★★★
•abe81
קסנוסייד

קסנוסייד

אורסון סקוט קארד

אחד הספרים היותר טובים בסאגא של אנדר, ספר אחד לפני הסוף כלומר המתח עוד לא נפתר והבעיות רק ממשיכות וגדלות. בספר יש המון כיוונים חדשים שלכל אחד יש קו עלילה משלו שבסוף מתגלה איך הם קשורים אחד לשני. השם של הספר "קסנוסייד"- רצח גזע, זה שם בעל עוצמה שגורם לך לחשוב על עצמך, על החברה שאתה חי בה, על כל בני האדם, כל הספרים האלא בעצם גורמים לך לחשוב על מהותינו כגזע השולט בכדור הארץ ועם כל החוכמה שלנו אנחנו משחיתים אותו, את מה שהוא העניק לנו ובונים דברים מלאכותיים בשביל הנוחות. אני לא מתכוונת לכתוב פה המלצה על הספר, מי שקרא את המשחק של אנדר בוודאי ירצה לקרוא את ספרי ההמשך.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•הלי
קסנוסייד

קסנוסייד

אורסון סקוט קארד

משמעות המילה המקורבת ביותר: השמדת עם זר. הספר עוסק בהמשך המאורעות על "לוזיטניה" כוכב הלכת שהפך לביתו של אנדרו ובו נבנית התנגשות שנייה בין ילידי הכוכב והמין האנושי שכנראה עוד לא באמת למד
מלקחי העבר

לפני 16 שנים•
★★★★★
•boazbm
דירוג
4.0
לפני 16 שנים

“למי שאהב את "קול למתים" ורצה לדעת כיצד המשיכה העלילה, למי שחובב מד"ב, למי שאוהב עלילות מורכבות ונפתל”

6/12
ביקורות על קסנוסייד
הבאה
123
לפני 13 שנים

“מסכים איתך לגמרי אסק הוא סופר טוב ויש הרבה מה לקרוא בסדרה הסדרה גם כל הזמן מתארכת יש כבר 16 ספר”