איזה יופי אפילו יש פה הזמנה לטעימה. כולם כותבים שהספר ניקרא ביעף צ'יק צ'אק אז ניסיתי לסיים אותו ונתקעתי אף על פי שעשיתי איזה לילה אחד כמעט בלי שינה כדי לקרוא אותו עד הסוף, אחלה ספר בכל זאת אוהבת אהבתי, הסיפורים המקבילים שמתחברים תולדות העולם ההיסטוריה של המוסיקה ושל המדינות האירופאיות תוך כדי ובשילוב עם אסון הקיבוצים של הלינה המשותפת והבעייתיות שיצרו.
סיפור על גאונות הפעם לא גאון מתמטי כמו הספר היווני אלא גאון מוסיקלי.
וגם רומן עם אהבות וסיפורי ניו יורק והחברה הגבוהה והאנשים העשירים = סך הכול מעניין וגם היהדות כשלעצמה ואיך היא בתוך העולם כולו מכול מיני היבטים.
יופי של מלא נושאים שמעורבבים ביחד נשזרים לסיפורי חיים.
אז ערכתי קצת את כתיבתי על הספר של הגאון המתמטי היווני.
ואשלים פה את כתיבתי : בעצם יש לי עוד 47 עמודים מתוך 413 אז אני ממש בסוף, וכן משמח אותי שבסוף האדם מגשים את עצמו גם האהבה וגם היחסים עם האמא משלימים ויש שלום והבנה ויש בסיפור הזה שמורכב מסיפורים רבים המון תחושה של חופש וזה מעודד ותומך וגם הסיפור על ההתמדה של הגיבור הוא מתרגל כול יום מתאמן בנגינתו בפסנתר הוא חייב וזה לא עול זה חייו ייעודו וזה בעדינות רכות ונועם בכלל הגוון הזה בספר ממש מורגש.
אולי נעצרתי כיוון שפתאום זה עייף אותי ההתרחשויות התיאורים ואולי בכלל זה הסמן שלי שאני דוחה הכול גם קריאתם של ספרים שאני הכי אוהבת לעשות בעולם פטיש שלי אובססיה התמכרות ובזה אני מוצאת סיפור רגיעה ותחושה של הישג ואימון המוח העיסוק במילים ובסיפורים = מאוד אוהבת סיפורים כמו רכילות = כמו בעצם הכול ניקרא מנקודת מבטי אני = בכול יש ביכולתי להזדהות ולהיות בהנאה מהמראות מההשתקפויות. תענוג הקריאה.

התבלבלתי קצת בין מיכל שלו ל צרויה שלו
שמחה שקראתי שני ספרים בסמוך של שתי שלוות

את הספר הזה קיבלתי פה במושב במשכנה שפרסמה בקבוצה של המושב בווטסאפ ספרים למסירה, איזה עונג
תודה רבה
שבת שלומבורכת
סופ"ש קסמרפא
שישי שמח
12:41 צהריים טובים 16=06=2023

סיפור יפיפיה, מורכב מסיפורים שונים של משפחות שונות בזמנים שונים שהסופרת מיכל שלו שוזרת אותם לסיפור אחד , רגיש חם עם מוטיבים יהודיים.
הדמות הראשית היא ,יואב, פסנתרן מוכשר שנולד בקיבוץ בעמק לאב ישראלי ולאמא מתנדבת שהגיעה מנורבגיה. יש לו יחסים מורכבים עם אמו ,משפחתו וחברו הקרוב, איתי.
אנחנו מלווים את יואב לאורך התקדמותו המוזיקלי בארץ ובעולם. מידי פעם אנחנו מקבלים פירוט על הקטעים המוזיקליים ועל התקדמותו המרשימה. הלוואי והיה ניתן לשמוע את הקטעים המוסיקליים הנזכרים בספר מלווים עם קריאת הספר ...
מיכל שלו בכישרון הסיפור הנהדר שלה שוזרת סיפורים נוספים של משפחות יהודיות מהמאה ה 19 ובסוף מחברת את כולם לסיפור חיים של יואב ושל מאיה שמלווה אותו בצד המקצועי והארגוני של חייו.
אהבתי מאד את הספר שסופר בצורה מרגשת חמה ועדינה. במיוחד אהבתי את הקטעים של יחסי יואב עם אמו שהייתה נעדרת בחייו בתקופת נעוריו וחסרה בסיוע להתפתחותו המוסיקלית למרות שדחפה את הקריירה שלו מאחורי הקלעים בדרכה המיוחדת.

יואב סער ילד רגיש ומרגיש ומוסיקאי מחונן. גדל בבית הילדים בקיבוץ של פעם, שם בחברת הילדים ואולי גם אצל המבוגרים היה "לא נכון" להראות שאתה ילד רגיש ומרגיש וגם כשהוא, למרות זאת ובכל זאת, רק בגיל חמש, מחפש בלילה את גילה המטפלת כדי להגיד לה שהוא מפחד... גילה לא שם היא הלכה לטפל בילד חולה בחדר שליד...והרי מפחד לא שווה חולה (בחולה - מטפלים) כך הוא גדל בנוף פסטורלי יפהפה ובנוף אנושי מורכב ולא תמיד קל - הוא גדל שקט ומתבונן. הקיבוץ (בהחלטת אסיפת חברים) נותן לו את כל הכלים להתפתחות האמנותית - יואב הופך לאמן (פסנתרן) בינלאומי גאוות חברי הקיבוץ. הלב, הרגש והכישרון הענק הם המובילים אותו בדרכו להצלחה הענקית...מזל שמאיה מנהלת אותו היטב מהבחינה הכספית...
ספר זורם - מתאר במקביל שתי תקופות חיים ושתי משפחות בישראל ובאירופה כשבסופו של ספר מתחברות התקופות לתיאור משפחה אחת בדורות השונים...לכל אורכו הספר שזור מעין חוטי מוסיקה עדינים שמקשרים בין כל אותם דורות של אותה המשפחה לאורך השנים...

מתכון למכירת ספר כשהמכירות יורדות:
ראשית נמצא שם מפוצץ שימשוך את העין. בינו לבין העלילה המרכזית אין ממש קשר אבל הצלחנו.
נכניס רומנטיקה זולה בין הגיבורים שידועה מראש במי הגיבור יתאהב. אם אפשר לדחוף את עלילת ההתאהבות בתוך חו"ל (ארה"ב) אז ברור שכן.
נכניס סיפורים של תקופות שונות בהיסטוריה שלא קשורות לכלום כדי שלפחות קורא אחד שאולי אוהב את התקופה הזאת, יקבל הזדהות עם מה שהוא קורא. אם לא הזדהות אז לפחות יאמר אה כן מוכר לי התקופה הזאת משיעורי היסטוריה או תוכנית היסטוריה שראיתי. המוכר תמיד עדיף ומכניס פנים מהלא מוכר.
לבסוף אם אפשר להכניס אלמנטים מספרים קודמים (מהספר "רחמים") כמו קרקס , אונס וכדומה עד כדי מצב שבו אתה מרגיש שכבר קראת את זה - אז נכניס אותם בצורה של העתקה גרידא.
נוסיף ריבוי סיפורים קטנים ועודף פרטים על דמויות משניות שלא תורמים לכלום כדי לנפח את הסיפור. זה ממש כמו לדחוף עלי בייבי בתחתית הסלט כדי שיחשבו שהסלט ענק.
לבסוף נכניס את השואה איכשהו. זה כמו החמאה ששמים בכל מאכל שתמיד תיתן טעם ערב.
מה שקיבלת זה ארוחה תפלה עם עלילה ידועה מראש.
גם פה יש הסברים על עובדות ידועות מההיסטוריה לקורא בדיוק כמו בספרים קודמים. היה רצוי מאוד לתת יותר הרחבה והסבר מקצועי על המוסיקה. אחרי הכל גיבור הספר הוא פסנתן. לפעמים העובדות ההיסטוריות כתובות כביכול מפי הדמות בצורה רחוקה מאוד משיחה ויותר נשמע כאילו קוראים ספר היסטוריה ולא רומן היסטורי.
הסיפור עם הצונמי ממש לא קשורה לעלילה . זה שקוף שהסופרת רצתה להקדיש לזוהר אלוני ז״ל את הספר ואז דחפה את זה. זה מוזיל מאוד מרמת העלילה שגם כך לא נוסקת כ"כ מבחינת מורכבתה והעניין שהיא תורמת לקורא. היה יותר פשוט להקדיש את הספר בעמוד הראשון.
לסיכום אם קראת ספר אחד של מיכל שלו ולא בא לך לחטוף דה ז'ה ווה , אפשר לדלג על הספר.

כמו כל יצירותיה של מיכל שלו אליהן נחשפתי בעבר, גם הספר הזה לא איכזב.
סוחף, מרתק.

זה פעם ראשונה שאני קוראת משהו מעולם המוסיקה, והחשיפה לכשרון ולמוסיקה של יואב, הדמות הראשית, הדהימה אותי וגמעתי את הספר בשקיקה תוך שבוע (זה מהר בשבילי..).
הספר מגולל שני סיפורים, שעד לרגע זה לא הצלחתי להחליט איזה מבין השניים סחף אותי יותר.
מצד אחד, יואב הקיבוצניק, הפסנתרן המחונן, מהמאה העשרים ואחת, יליד הקיבוץ שננטש ע"י אימו בגיל צעיר. בנוסף לסיפור כישרונו וגדולתו איבד חבר נפש בגיל צעיר. וכן הדרך המסועפת לאהבת אמת.
ומצד שני, ויולטה המקסימה, במאה התשע עשרה, וגילגולה מתלמידת אופרה לאשת משפחה למופת, תוך גילול סיפור האהבים שלה עם לא אחר מאשר שופן. בסיפורה פוגשים גם את מוישה ואביו, יהודים בגולה, שמתחברים לסיפור פעמיים, פעם אחת לסביה של ויולטה, ובהמשך לויולטה עצמה.

הקפיצות בזמן ממאה למאה בין הסיפורים, האהבות והאכזבות, הדמות המרתקת של יואב וסיפור גדולתו, והצונאמי מ 2004 סחפו גם אותי.

ממליצה בחום.

**** ממערב לירח- מספר את סיפורו של יואב סער, פסנתרן מוכשר המתמחה בנגינה של יצירותו של גדול האמנים שופן...
איך ילד בגיל 5 מתגלה כעילוי מוזיקלי ואיך זה ישפיע על מערכות היחסים בחייו עם כל הסובבים אותו, החל מהאדם הרגיל מהקיבוץ ועד לאימו המתנדבת הנורווגית המנוכרת.
הסיפור נפרש על פרק זמן שכולל בתוכו מאתיים שנה והקשרים המשפחתיים המתגלים קצת מורכבים אבל המוזיקה תעזור לעשות את החיבור בינם.
המסע של יואב לגילוי עצמי מתחיל והוא מעניין תצטרפו :)

כמה עצב וכאב יש בסיפור הזה.
הקטע הקשה במיוחד בספר שגרם לי לדמוע, היה הקטע של אמא שנוטשת ילד קטן.
הלב נקרע רק מהמחשבה שילד קטן זקוק כל כך להוריו, במיוחד לאמא, והיא לא שם עבורו.
לצערי, ראיתי בחיים המון הורים, שהקריירה שלהם חשובה יותר מגידול ילדים שהביאו לעולם.
בסיפור מורגש, באופן מיוחד, כאבו של יואב שהיה ילד ללא אם לצידו, כמה היה זקוק לחומה, לדאגתה, לאכפתיות, לחיבוקה, לאוזן קשבת ועוד...
גיבור הספר יואב, מזכיר לא מעט גם את חברו הטוב ביותר שהתאבד, כל אירוע או מקום הזכירו לו את חברו שאינו עוד בחיים.
עוד בספר יש סיפור אהבה גדול, בין יואב הפסנתרן למאיה הסוכנת שלו.
ספר מקסים, עם המון עצב וכאב מהול בשמחה.
מומלץ בחום.

ספר נחמד. שני סיפורים שונים לחלוטין מתקופות שונות כשמהכנה המשותף ביניהם היא הזיקה לעולם המוזיקה.בכלל כל הספר מכניס את הקורא לעולמם של המוסיקאים הקלאסיים ומשתף בכל המושגים הקשורים שלא מוכרים לי כל כך באופן אישי
ולכן קצת "השתעממתי" באמצע
רק הסקרנות איך יתחברו שני הסיפורים משכה אותי עד לסיום שגם הוא לא ממש מצליח להפתיע.
בסה"כ הסיפור עצמו לא רע. מסופר בצורה מסורבלת ומתפתלת מדי לטעמי.

צר לי מאוד, אבל אני לא מצטרף לשבחים כאן אודות הספר הזה.
סיפור משעמם מאוד בקושי צלחתי את 160 העמודים, שם נשברתי לגמרי.

אחרי "שבועת רחל" של מיכל שלו, ציפיתי לספר נוסף שלה ברמה דומה.
אבל האכזבה לא איחרה לבוא, גם ללא השוואה לספרים אחרים.
חבל מאוד.