נתחיל מהסוף. אהבתי את הספר מאוד ואני ממליץ עליו מאוד.
יש בספר את השלוב האהוב עלי של מתח בסגנון מיעשהזאת עם רומן היסטורי.
קיימברידג אנגליה 1170 – מישהו רוצח באכזריות ילדים והאשמים הטבעיים הם היהודים. התקופה היא קצת יותר ממאה שנה לפני גירוש יהודי אנגליה.
רבות מדובר על גירוש ספרד אבל פחות ידוע על גירוש צרפת שקדם לו וגירוש אנגליה והטבח ביהודי יורק ועלילת הדם של נוריץ שעל בסיסו נכתב הספר הזה (נוריץ ועלילתה מופיעה גם בספר ששומע במקביל – אני אוהב שהספרים שקורא מתכתבים אחד עם השני ).

אל המקום מגיעה משלחת חשאית של שלושה לחקור את הרציחות. המומחית לאומנות המוות היא אדליה, דר סקרפטה של המאה ה12.
אל הספר הגעתי מהמלצה חמה במרשתת שאחרת ספק אם הייתי חושב לקרוא אותו . יש לו עוד חמישה המשכים שלא תורגמו, אבל כיאה לספר "בלשי" בסדרת מתח הוא עומד בפני עצמו.

ומכאן לפינת המבקר הדקדקני :
אחת הבעיות ברומן היסטוריים היא , עבורי, השהיית הספק. בהרבה מובנים השהיית הספק -אותו אלמנט שגורם לנו להאמין למה שכתוב אפילו אם אין בו הגיון – יותר קל בספרי פנטזיה מאשר ברומן היסטורי.
אחת הדומאות הקלות היא יחס לילדים – אם נקרא על ילד בן שמונה בימינו שיוצא לעבוד זה יראה לנו מעוות ולא מוסרי ( גם אם בעולם שלישי ) אבל האם דמות מהמאה ה12 או ה16 אמורה להזדעזע מהדבר. סבתא שלי הייתה הולכת קילומטרים כל יום לעבוד במפעל בגיל שמונה. אותו דבר לגבי הפרשי גיל ונישואין בגיל צעיר.
מצד שני כשאנחנו קוראים ספר אנחנו "מצפים" מהדמות הראשית – אם זו דמות שאנחנו אמורים לאהוב – להראות מוסר שאנחנו מתחברים אליו. מחשבות שתומכות בשיוויון זכויות לנשים, לשחורים ליהודים. הרבה פעמים דמויות בספרים היסטוריים מביעות הבנה בדברים שמרגישים שהן בנות ימינו. אפילו התפיסה של תזונה של שנות השבעים היא לא תפוסת התזונה של ימינו. אותו דבר לגבי עישון ואכילת סוכר. תפיסת גוף של היום היא לא תפיסת הגוף של מאות אחורה בה מלא משמעו בריא ואוכל טוב.
מאחד הספרים שקראתי על לונדון במאה ה16 למדתי שנשים היו צובעות את שיניהם בשחור כי אכילת סוכר הייתה דבר של מעמד והמרבה בו כהו שיניו. שלא לדבר על אמבטיות ורחצה בצרפת של אותה תקופה.

הספר הזה הולך על חבל דק בין האמין לסביר ועל חלק מהמקומות שנראה שחרג המחברת מוסיפה אחרית דבר בסוף הספר ומראה שהם הגיעו ממחקר. הגיבורה היא אישה לא נשואה , חצי יהודיה , רופאה או ליתר דיוק פתלוגית. היא דמות נהדרת ויש התייחסות לכל "מגבלותיה" בעולם שחושב שאישה מרפאה היא מכשפה שצריך לשרוף, אבל לפעמים גם היא נופלת מהחבל – כמו בפעמים שהיא מעירה למישהו על משקל גופו או בהבנה של חיטוי ומים נקיים .

במובן הזה אני מבין למה הרבה כותבים יוצרים פנטזיה שמשתמשת באנגליה של אותם שנים כבסיס. בפנטזיה אין בעיה שדמות עם כוחות קסם תדע יותר ממה שזמנה מאפשר לה ואתה עדיין מקבל את הרקע של ספר היסטורי.

לכל חובבי המתח וההיסטורי הספר בהחלט מומלץ – הוא דיי חלף לי מתחת לראדאר אז משער שגם לאחרים.

בפינת הידעת ?
הספר הוא בתקופת הנרי השני – המלך שהביא למשפט את שיטת המושבעים ואפשר ליהודים להקבר גם מחוץ ללונדון. בנו היה ריצארד לב הארי שהוא דמות יותר זכורה בהיסטוריה הפופולארית, אבל בראיה יהודית פחות טוב ליהודים במסעות הצלב.

ספר מתח מצויין.
השנה 1171, המקום איזור קיימברידג' באנגליה של המלך הנרי ה- II. באזור כפרי באנגליה של המאה ה- 12, נעלם ילד קטן. גופתו נמצאה אחר כך ומסתבר שהוא ככל הנראה נרצח. אנשי המקום מאשימים את היהודים שחיים בגטו בסמוך, והללו נאלצים לברוח לטירה, לבקש ולקבל את הגנת השריף בשם המלך, אבל לא לפני שהפורעים פוגעים בהם, הורגים שניים, ובוזזים את רכוש היהודים שברחו מבתיהם. המלך הנרי מוטרד מהמצב, ומאובדן הכנסות שהיהודים משלמים לו כמס. משלחת מוזרה של שלושה אנשים נשלחת מטעם מלך סיציליה לחקור את הרציחות ולמצוא את האשם האמיתי, במקביל המלך הנרי שולח אף הוא שליח לאזור. כשילדים נוספים נעלמים הפרשה מקבלת דחיפות נוספת, וכשגופות הילדים מתגלות, ממש עם הגעת המשלחת הנ"ל שהצטרפה לצליינים נוספים הנוסעים/חוזרים לקיימברידג', החשש לחיי ילדים נוספים עולה. המשלחת מסיציליה כוללת חוקר מיוחד מטעם מלך סיציליה, רופאה מומחית באומנות המוות (שהיא בעצם מה שקדם לחוקר מקרי מוות של ימינו) מהעיר סלרנו הידועה ברופאיה, ומלווה נוסף מוסלמי שהוא גם מעין שומר ראש לרופאה. החשד של החוקרים מתמקד על קבוצה לא קטנה של אנשים, וככל שהחקירה החשאית מתקדמת והם מתקרבים לגילוי האמת הם במקביל גם מסכנים את עצמם.

רומן-מתח-הסטורי על אנגליה במאה ה-12.
בתקופה הזו, לכנסיה הקתולית היה הרבה מאוד כוח - מספיק כוח בשביל להחרים ארצות ולהדיח מלכים.
היהודים (כרגיל, אפשר לציין) נרדפו בשל יהדותם, נשים נחשבו לפחותות ערך ביחס לגברים... במילים אחרות - כל מי שלא היה קתולי אדוק, נחשב לכופר. כדי שאישה תהיה מישהי "בעלת ערך", היא היתה צריכה להיות נזירה.

העלילה מציגה תקופה בה היהודים מואשמים בעלילת דם, ומי שאמורה להוכיח את חפותם היא אישה-רופאה איטלקיה (תחום ההתמחות שלה מוכר, כיום, כפתולוגיה) הנעזרת בערבי כשומר ראש וביהודי כחוקר; שילוב בעייתי ביותר באנגליה בימים ההם.

עלילת מתח הסטורית מרתקת, ששזורים בה אלמנטים של רפואה ושל מעין קדם זיהוי פלילי עתיקים.

רומן היסטורי באנגליה של המאה ה12 , ימי הביניים בתפאורתם. אנו נחשפים לדמות ראשית מיוחדת במינה בתקופה בה נשים לא היו חשובות יותר מכיסא או שולחן. הרומן מאוד זורם ונחמד לאוהבי הזאנר.

ספר מתח טוב , לפעמים קצת נמתח אבל זה לא פוגע מדי באיכות והסיום מפתיע. המרחק בין העובדות ההיסטוריות לדמיון הוא גדול אבל עצם העיסוק בעלילת הדם מענין.

הרגש העיקרי שעלה בי הוא דחיה.
אני תוהה למה שמשהו ירצה לכתוב ספר כזה, איזו מוזה מעוות ביקרה אצל הכותבת
ואם אתאלם מהדחיה האישית שלי מהצורך בתיוארים קשים גם האותנטיות ההיסטורית נראת לי שנויה במחלוקת,הלך הנפש של רוע ומיניות וכנגד זה עצמיות הנשית נראים לי מאוד מודרנים ולא מתאימים למאה ה12 של אירועי הספר, כך שמכל הבחינות הספר גרוע.