• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

מאת ג'וש באזל

הביקורת של ביבליו

תמונה של ביבליו
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
2.0
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

מאת ג'וש באזל

הביקורת של ביבליו

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
תמונה של ביבליו
הוצאה לאור:מטר
שנת הוצאה:2010
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
עומר ציוני
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 10 שנים

“נחמד. אני לא יודע מה בדיוק הקשר בין שם הספר (נשמע כמו סיפור על מאבק במחלת הסרטן) לבין תוכנו (עלילות”

4/18
ביקורות על לנצח את מלאך המוות
הבאה
The Dude
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

לא ברור לי למה תרגומו את "לנצח את מלאך המוות" לעברית. ג'וש באזל כתב ספר פשוט מוזר, קצת משעשע, לפעמים מצחיק וכמו כן מטריד. השפה והכתיבה גסים ופשוטים. העלילה מוזרה וקצת עקומה (או אולי אין לי מספיק ניסיון במתח?).

לבאזל יש עין לדמויות קשות אך מושכות. היו עמודים שגרמו לי לצחוק בקול רם ורק אחרי כמה שורות, לרצות להקיא. אין הפתעה בדרך בו באזל מתאר את הסצנות הקשות במיוחד. אמנם תמיד יש תחושה אפלה, זה לא מגיע בחוזקה והיה חסר קצת מה-shock.

ספר בינוני שלא היה זכאי לתשומת לב שקיבל בארה"ב ולא היה סיבה לכך שיגיע לעברית. אחרי שנתיים, קשה מאוד להיזכר בקטעים טובים (למרות שזכור לי שהיו כמה...) ומה שבולט זה הקטעים הגרועים והקשים לקריאה. ספר שמתאים יותר לגברים מאשר נשים (גסות גברית, סגנון מאוד לא-מתפשר), אמנם לפעמים משעשע ומעניין אך לא שווה את הזמן כל כך.

* קראתי את ספר זה באנגלית המקורית. ביקורת זו אינה מתחשבת בתרגום.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ליז מאילת:-)
ליז מאילת:-)
תמונה של מיכל
מיכל
תמונה של yaelhar
yaelhar
3קוראים|גיל ממוצע54|100%נשים

על המבקרת

תמונה של ביבליו

ביבליו

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
56 ביקורות•2 נבחרות•241 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•תרגום (נוער)
תמונה של ביבליו
ביבליו
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות56
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבלה241
דירוג ממוצע3.5 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת33ספרות מקורית11תרגום (נוער)3

דיון על הביקורת

1 תגובה
yaelhar
yaelhar•לפני 15 שנים

מה שנחמד בביקורת שלך

הוא א. ההנחה שמה שמתורגם לעברית אלה רק הספרים המעולים - ולצערי זה רחוק מהמציאות ו ב. שאת מניחה שנשים הן עדינות מגברים, לכן גסות שפה וסגנון יתאימו יותר לגברים...כאישה - הוחמאתי.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של ביבליו

ספר המילים

ספר המילים

ג'ני ארפנבק

ניסיתי להבין למה לא אהבתי את "ספר המילים". באמת שניסיתי. "ספר המילים" הינו ספר קטן במלוא המילה - קטן ביד, כתיבה מצומצמת והשקפה מעורפלת ומוגבלת. יש קוראים שראו בכך את חזקת הספר, אבל אני לא.

לא רק שלא התחברתי לסגנון הכתיבה, או לדמויות (דמות), גם אין באמת סיפור שאפשר להיקשר אליו. הרגשתי כאילו אכפת לג'ני ארפנבק יותר הסגנון מאשר שבאמת תכתוב סיפור משמעותי. בסופו של דבר, "ספר המילים" לא השאיר רושם בכלל. אפילו לא שלילי. פשוט אין מה לומר על ספר כל כך קטן ולא מפוקס. לספר אין צלילות - הוא מפוזר למדי. לא התאים לי בכלל.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ביבליו
בוקר על פני האדמה

בוקר על פני האדמה

כריסטיאן סיניול

משום מה, אין הרבה ספרים הדנים במלחמת העולם הראשונה. מלחמה זו היא אחת מהתקופות המעניינות ביות בהיסטוריה העולמית, וכל פעם שאני נתקלת בספר על התקופה, אני מיד מוסיפה אותו לרשימת הספרים שלי, בלי להסתבך יותר מדי בתוכן או בסגנון של הספר. רוב הזמן אני מאוכזבת. לא התאכזבתי מ-"בוקר על פני האדמה".

"בוקר על פני האדמה" היה יכול מאוד בקלות להיות ספר מאכזב. לא רק שההתמקדות בקושי על המלחמה עצמה, אלא שכריסטיאן סיניול מביא לנו סיפור חוזר דרך שני מבטים. יש לנו את הגברים, ואת נשותיהם בבית. הסיפור קופץ ביניהם, כאשר בעל ואישה מספרים על עצמם. הפורמט לפעמים גורם לקצת בלבול בין דמויות ולפעמים בעל ואישה חוזרים על בדיוק אותו מקרה מזווית קצת אחרת, אבל בסך הכל, הגישה הזו אפקטיבית וכתובה היטב.

חלק מהסיבה ש-"בוקר על פני האדמה" מוצלח כל כך, בעיני, קשור לעובדה שהדמויות מייצגות קבוצה שלמה של האוכלוסייה הצרפתית. בניגוד ל-"יקירתי רציתי לספר לך", ספר אנגלי שמנסה לעשות את בדיוק אותו הדבר אך פחות מוצלח בצורה משמעותית, סיניול כותב מאוד לפי תקופת המלחמה, ולא לפי תפיסת העולם המודרנית שלנו. לפעמים זה מצטייר כשוביניזם או פסיביות מוזרה מצד הנשים, אבל לפחות הדמויות אמינות וסימפתיות.

לא הכל מושלם. למרות שהספר בעיקרון מתמקד בדמויות ובמערכת יחסים בין כל בעל וכל אישה, בסופו של דבר לא רואים מספיק את חייהם של הדמויות ביחד. כל זוג מאוד מואהב ומרוצה... לא תמיד אמין ביותר. בנוסף לכך, נפלו כמה טעויות בהדפסה עצמה, בעיקר בלבול בין דרגות הדמויות ושמותיהם, דבר שיכול להיות מאוד מבלבל לקורא.

בסך הכל, מאוד אהבתי את "בוקר על פני האדמה". סגנון הכתיבה יפה מאוד, ויש משהו מרשים בצורה שבה סיניול בונה תמונה מלאה של צרפת בתחילת המאה הקודמת. מומלץ.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ביבליו
שנות השפע

שנות השפע

צ´אן קון-צ´ונג

לא יכולתי לסיים את "שנות השפע". אולי יש רעיון מעניין מאחורי כל בניית הסיפור, אבל אחרי שקראתי יותר מחצי ספר, הבנתי שלא משנה כמה מדליק יהיה העיקר של צ'אן קון-צ'ונג, זה לא יפסול את הכתיבה הנוראית שקדמה בעמודים הקודמים.

איני יודעת איך התרגום - אני קראתי את "שנות השפע" באנגלית והופתעתי מאוד לרעה. זה לא היה אשמת המתרגם - "שנות השפע" פשוט כתוב בסגנון קטוע ולא נעים. אין זרימה בכלל. בנוסף על כך, יש שפע של דמויות שטוחות וחסרות טעם. אין איך להיקשר לאף אחת מהדמויות... אז למה בדיוק אפשר להיקשר בספר?

לא בכתיבה הלקויה. לא בדמויות הטפלות. וממש לא בעלילה החסרה. אני בטוחה שהמסר הסופי של "שנות השפע" היה יכול להיות מעניין וחשוב אם הייתי מתמידה, אבל יותר מחצי ספר עסוק בבניית מצב ובניית עולם. זה לא מספיק. אין תוכן ממשי ב-"שנות השפע", ומעבר לכך שלא אוכל להמליץ על הספר, אפילו אלך עוד צעד קדימה ואגיד ש-"שנות השפע" הוא אחד מהספרים הגרועים ביותר שניסיתי לקרוא כבר די הרבה זמן.

תתרחקו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ביבליו
זמן בין התפרים

זמן בין התפרים

מריה דואניס

"זמן בין התפרים" הינו ספר היסטורי מעניין ומהנה. למרות אורכו ומספר רב של תת-סיפורים וסיבוכים, הספר מצליח למשוך את הקורא לאורך כל עמודיו.

"הזמן בין התרפים" כתוב בצורה קצת מיושנת - יש לסיפור מסגרת ישנה קצת, אך כתיבה, עלילה ודמויות מודרניות למדי. זה שילוב מעניין שמאפשר לקורא מודרני להנות מהסיפור ההיסטורי של הספר. למרות העלילה רק מתחילה בעצם מאוחר מאוד בספר, מריה דואניס מצליחה לגרום לקורא להיקשר לסיפור המעניין ממש מהעמודים הראשונים.

פיתוח הדמויות גם כן יחסית לא רע. דואניס בונה את דמותה המרכזית סירה בצורה אמינה מאוד כאישה חצי-עצמאית בתקופה שאולי העצמאות לא הייתה מקובלת במיוחד לנשים. סירה היא דמות פאסיבית לרוב, אבל יש בה פשטות נעימה שתורמת מאוד ליכולת של הקורא להיקשר אליה.

בסך הכל, נהנתי מאוד מ-"זמן בית התפרים". אמנם הספר לא חדשני במיוחד, או כתוב בצורה בלתי רגילה, וגם מסתיים קצת בפתאומיות מוזרה, יש משהו נחמד בסיפור על מלחמת האזרחים הספרדית (שאולי פחות מוכרת לקוראים רבים), וסיפורה של סירה מעניין מאוד. אוהבי ספרות היסטורית ימצאו ב-"זמן בית התפרים" ספר ארוך אך מרתק.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ביבליו
בית היולדות

בית היולדות

דריה מעוז

"בית היולדות" הוא ספר שמאוד קשה להמליץ עליו ולכתוב עליו. חודש אחרי שסיימתי לקרוא אותו, אני עדיין חושבת על רגעים מתוך הספר, מתעצבנת מחלק מהדברים שנאמרים בו, רותחת מרוב פחד שאולי יאמינו למניפולטיביות של הספר... אבל בסופו של דבר, אני עדיין חושבת עליו.

עיקר הבעיה בבית היולדות נמצא בכך שהספר משתנה בצורה דרמטית בסיומו. פתאום, חייבים לחזור אחורה ולראות את כל הספר בצורה אחרת ממה שנראתה לפני כן. "בית היולדות" אינו מתחן, כביכול, אבל יש בספר מתח עדין ואיטי שמשך אותי במשך כל העלילה. יש תחושת אי-נוחות מוצלחת שחודרת עמוק לתוך לב הקורא.

דריה מעוז משחקת היטב עם הגבול בין אמת לשקר, מסובבת עובדות והופכת אותם לשקרים שבקושי מרגישים אותם. זה מרתק מבחינה אחת, אבל גם מאוד לא נעים. רציתי להמשיך לקרוא, אבל רציתי גם לצעוק על הדמויות ולתקן אותם.

קשה לתאר את הבעיות ב"בית היולדות" בלי להרוס את רוב הספר. בסופו של דבר, מעוז בנתה דמויות מורכבות (אם לא בהכרח חביבות) והצליחה לשמור אותי מרותקת לרוב הספר. זה ספר שונה מאוד מרוב הספרות הישראלית - יש בו משהו ייחודי - וגם הדגש המשונה בהריון, בלידה, ובאמהות עושה את הספר מעניין ביותר. מבחינה ספרותית, יש בעיות רציניות אבל זה לא מפחית מהצד החיובי בכלל.

שוב: קשה לי להמליץ על הספר לרוב קוראים. אלא אם כן נשמע לכם התקציר מעניין ביותר או אם הינכם מתעניינים במיוחד באמהות, לא אמליץ על הספר. אבל לאלו שיתמידו, מתגלה ספר שונה, מקורי ומיוחד. פשוט עוד לא ברור לי אם הוא גם ספר טוב.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ביבליו
טורפים של קיץ

טורפים של קיץ

ענת עינהר

לא יכולתי לסיים את "טורפים של קיץ". קראתי את שני הסיפורים הראשונים במלואם, ואז בסיפור השלישי, נתקעתי לאחר כמה עמודים. לכל סיפור היה עקרון מעניין מאחוריו, אבל אף אחד לא הצליח לתפוס אותי כמו שצריך. הסיפורים לא נשארו איתי מעבר לזיכרון מעורפל.

בסופו של דבר, מה שמכריע בסיפורים קצרים/נובלות הוא יכולת הכתיבה של הסופר. לא השתכנעתי מהכתיבה של ענת עינהר. הסגנון היה גס לטעמי וקצת קטוע בקצוות. לו היו הדמויות של עינהר מרשימים יותר, אולי היה ניצל "טורפים של קיץ" אך לצערי אלו היו מרוחקים מדי ולא הצלחתי להיקשר אליהם.

כתיבה לא-נעימה לקריאה וסיפורים לא מרשימים במיוחד. לא מומלץ.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ביבליו
הגשר הנסתר

הגשר הנסתר

ג'ולי אורינגר

יחסית לרוב ספרי שואה או מלחמת העולם השנייה, לספר "הגשר הנסתר" יש מה להוסיף. ג'ולי אורינגר, כרבים לפניה, בוחרת להציג סיפור המבוסס על קורות משפחתה, אך הפעם יש טוויסט מרשים - הסיפור הינו מקורי ולפי כך מעניין יחסית. אך אין מה לומר - כספר בסך הכל, "הגשר הנסתר" רחוק מאוד מלהיות ספר טוב באמת.

אחת הבעיות המרכזיות בספר הוא אורכו. לא רק ש"הגשר הנסתר" ארוך מאוד, אלא היה גם יכול להתמודד יפה מאוד אם היו גוזרים ממנו כ-300 עמודים. אורינגר מספרת את סיפורה בעודף מילים - זה סוחף את הקורא, אבל הרוב מיותר. והחטא הרציני יותר נמצא בכך שבמשך כל 700 עמודי הספר, לא הצלחתי להתחבר כמו שצריך עם הדמויות. הסיפור עניין אותי (ליתר דיוק, העולם והמסגרת עיניינו אותי...), אך לא מצאתי בתוכי שום קשר עם הדמויות, שכולם די התערבבו אצלי בראש.

אבל מה? למרות הסיפורים הלא-מעניינים וחסרי הטעם, למרות הדמויות השטוחות, למרות צירופי המקרים וכמות הדרמה שנכנסת לספר הרחב הזה, יש בו משהו מיוחד. הדגש על יהדות הונגריה מפריד את "הגשר הנסתר" מרוב ספרי שואה, כמו כן התיחסות לנושאים כמו ה"סטרומה". בכל זאת יש כאן משהו ייחודי.

האם זה יספיק כדי להמליץ על הספר? כן ולא. לקורא שאינו רוצה להשקיע את הזמן בספר שכתוב בסגנון מפורט מדי, או ספר שבכל זאת אינו שובר את חוקי הספרות, או קורא שמחפש דמויות קצת יותר מפותחות, לא אוכל להמליץ על "הגשר הנסתר". מצד שני, אוהבי ספרות שואה, ספרות סוחפת וארוכה ומעמיקה (למדי), ואוהבי ספרות עשירה יהנו מאוד מ"הגשר הנסתר". אפילו קוראים שנמאס להם מאותו סיפור שוב ושוב ימצאו כאן כמה פנינים קטנים. אני במיוחד יכולה להמליץ על הספר למעוניינים בתולדות יהדות הונגריה.

בסופו של דבר, ספר שלצערי לא תמיד איכותי במיוחד, אך בכל זאת ספר מיוחד ולפעמים אפילו מרתק. תשקלו ותחליטו בעצמכם.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ביבליו
אשת הטיגריס

אשת הטיגריס

טאה אוברכט

הופתעתי לטובה מ"אשת הטיגריס" מאת טאה אוברכט. למרות שלקח לי קצת זמן להיכנס ממש לסיפור, המשכתי לקרוא וגיליתי ספר שמורכב מכמה סיפורים חצי-פנטסטיים ולגמרי מושכים.

לא כולם יאהבו את "אשת הטיגריס" - חשוב להדגיש את זה על ההתחלה. אוברכט מספרת סיפורים קצת משונים שלא יהיו לטעמים של הרבה קוראים. אני אישית לא התלהבתי מהדמות "המרכזית" של הספר, נטליה, שכן דמותה תפל וחסר כוח משיכה. הסיפור שלה משרת כחוט מקשר בין כל שאר הסיפורים הקטנים שמפוזרים במהלך הספר.

סגנון הכתיבה של אוברכט די ייחודית. השימוש בפנטזיה משונה כבר מבדילה את "אשת הטיגריס" מרוב ספרים פופולאריים, כמו כן עדינות מעורפלת שמחסה את רוב הסיפור. אוברכט בכוונה משמיטה פרטים מסוימים, כך שהקורא חייב לדמיין לעצמו מה אמיתי ומה סתם בדיון. זו עדינות זולה קצת, אבל אפקטיבית במסגרת הספר.

סך הכל, ספר מעניין ומושך. הספר לא מתאים לכולם, אבל בכל זאת מומלץ לקוראים שאוהבים טעם קצת אחר לספרות "היפה" שלהם.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ביבליו
שנת הארנב

שנת הארנב

ארטו פאסילינה

ספר מוזר, אבל משעשע ומאוד מעניין, "שנת הארנב" הוא ספר פשוט ייחודי. "שנת הארנב" מורכב מסיפורים קטנים על כל מני אנשים ודמויות שונתן (הדמות המרכזית) פוגש בדרכו. מלווה על ידי ארנבו, ונתן מתרחק יותר ויותר מהחיים הקודמים שלו, ואיתו גם הקורא נחשף לעולם שונה לחלוטין מהרגיל לו.

הסיפורים ב-"שנת הארנב" חזקים ביותר כשהם קצרים ולעניין, אבל לפעמים ארטו פאסילינה פורס סיפור על כמה פרקים ומשחק עם דמויות וחציי-רעיונות. ההצלחה הגדולה של הכתיבה נובעת מכך שהכל פשוט ונקי. הכתיבה זרמה, הסיפורים התקדמו, והקורא צמוד במשך כל הדרך.

ספר קטן, אבל נחמד בהחלט. מוזר לפעמים, אבל מומלץ לקוראים המחפשים משהו קצת שונה מהרגיל וכתוב היטב.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ביבליו

ביקורות נוספות על "לנצח את מלאך המוות"

לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

ג'וש באזל

#
אחרי הצטברות של כמה ספרים בעלי נושאים קשים ומורבידיים, החלטתי להוציא מהפורמלין את הספר הזה, ששמרתי בדיוק למצב הזה. זה ספרו הראשון של ג'וש באזל, ובלי לדעת קראתי קודם את ספרו השני "יצור פרא" ונהניתי מאד (אם כי אני מניחה שהייתי נהנית יותר אם הייתי קוראת אותם בסדר הנכון.)

דוקטור פיטר בראון הוא רופא בבית חולים בניו יורק. הוא גם בעל עבר חריג ושווה סיפור, למרות שהוא בתחילת שנות ה-30 שלו. העבר שלו מתחיל בינקותו, ממשיך בערכים הומניים אותם ספג ובבחירותיו אחר כך. דוקטור בראון הוא אדם חריף שכל, בעל כושר אבחנה והתעלמות מוחלטת מפוליטקלי קורקט. הוא אומר ישירות דברים שאחרים מתפתלים סביבם ואומרים ברמיזות. הוא ציני, חף מגינוני סטטוס, ותענוג לקרוא מה שהוא אומר.

רבים מאיתנו הם בוגרי "האנטומיה של גריי" סידרה בה הכירורגים (כולם רופאים, כולם חתיכים, כולם רהוטים, כמובן) במעט הזמן שנשאר להם בין התאהבויותיהם איש ברעהו (זה ביטוי. יש שם גם אהבות בין גברים לנשים...) הם מצילים חיים של מטופלים, כה רחומים, דמעות בעיניהם כשהם שומעים סיפור עצוב של חולה, יושבים בלילה ליד מיטתו של החולה "שלהם", אין שם בכלל סניטרים - רק רופאים (ומעט אחיות הנחשפות רק אם איזה רופא מתאהב בהן) וזו סידרת מדע בדיוני נהדרת, שראיתי באדיקות והיא מתארגנת לעוד המון עונות. (או שאולי ככה זה בסיאטל, מי יודע...) הספר הזה, בניגוד לסידרה הזאת, שייך לזן הכי מציאותי של רופאים. בתיאורים שלו יש מה שכולנו מכירים מביקורים (ספורים, אני מקווה) של בתי חולים כחולים: חוסר התייחסות, רשלנות, טעויות במתן תרופות, רופאים שמשחקים אותה סגנו של האל, כיסוי תחת ושחיקה.

ג'וש באזל הוא דוקטור לרפואה שכתב את הספר בזמן ההתמחות שלו בבית חולים. הוא גם יהודי, מסתבר. התייחסותו ליהודים, יהדות וישראל היא אחת הבודדות שקראתי בלי לזוז בכיסא באי נוחות.(רמז - ללא קשר למוסד מופלא וכל יכול...) הוא יודע לכתוב באמינות רבה על דברים שלא ייתכנו. היה לי כייף לקרוא כל מילה ומשפט בסיפור, בין אם הסכמתי לדעתו או לא. לשם שינוי - סופר אמריקאי שההומור שלו אינו הומור פטישים, ומבהיר את דעויו בחריפות ובבוטות.
שם הספר מתורגם נאמן למקור אבל בעברית זה יוצא סתמי. "Beat the reaper" מתייחס ל"קוצר" שהוא כינויו של המוות. אבל בעברית אין לנו כינויים יצירתיים למוות, ושם הספר אינו מבטא את ייחודו. מילא. נהניתי מאד גם ככה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•yaelhar
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

ג'וש באזל

ספר מתח מצחיק בטירוף. סיפור הזוי של רופא מתמחה בבית חולים גרוע במנהטן. לד"ר פיטר בראון יש כישרון כרופא, יש לו גם הרבה תסכול מהעבודה השוחקת, אבל במיוחד יש לו עבר שהוא נושא עמו ומסתיר מכל הסובבים, עבר שכלל לא מתחבר לרופא המציל חיים ועבר כזה שיכול להיות מסוכן לד"ר אם ייחשף.
חולה חדש שמגיע לבית החולים, רואה את הד"ר ונדמה לו שהוא מזהה אותו מהעבר, החולה מסכן את מעמדו וקיומו של הד"ר וגורם לו לעשות מעשים שונים ומוזרים.
כל העלילה היא מותחת מצד אחד, מפתיעה מצד שני, לפעמים קשה לעיכול, וכל הזמן מצחיקה ושנונה. ספר מהנה מאד ונקרא בשטף.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אבי
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

ג'וש באזל

נחמד.
אני לא יודע מה בדיוק הקשר בין שם הספר (נשמע כמו סיפור על מאבק במחלת הסרטן) לבין תוכנו (עלילות המאפיה), אבל הספר חמוד.
הספר כתוב בצורה צינית קלילה עם הרבה הומור דקיק ו"ביקורת עצמית" של הגיבור על עצמו. אז נכון שהעלילה לא בדיוק מסובכת, נכון שהיא גם לא ברורה לחלוטין, אבל הכתיבה הצינית והמחויכת עושה את העבודה והספר נקרא בקלות.
זוהי לא יצירת מופת אבל בהחלט סיפור חביב, רעיון מעניין וכתיבה קולחת.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עומר ציוני
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

ג'וש באזל

נתחיל בהערה - כמו שכתב פה מישהו לפני, חבל שהתרגום של הספר הוא פשוט בזיוני - ישנם חלקים שקשה להבין - כולל מספר משפטים שנראה כאילו תרגמו אותם עם Google translate.
הספר עצמו טוב והיה לי קשה להניח אותו, עצם זה שהוא מחולק לפרקים קצרים תורם לא מעט לזרימה של הקריאה, וההערות המזדמנות של המחבר בתחתית הדף תורמות לתחושה שהסיפור אמיתי כמעט עד סופו, למרות שבהחלט ישנם קטעים "לא אמינים" וכמה קצוות לא הגיוניים בעלילה, שכאילו נלקחו מסרטי פעולה עם צ'ארלס ברונסון - אבל עם הרבה יותר רגש ושנינות.
לסיכום, ספר מתח טוב וזורם, שעדיף לקרוא באנגלית.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•The Dude
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

ג'וש באזל

האמת היא שרק התחלתי לקרוא את הספר, אבל אם אתם שואלים אותי מהי אחת הסצנות האהובות עליי בעולם הקולנוע, אז התשובה שלי היא אותה סצנה בה יש ניסיון "לנצח את מלאך המוות" (מהסרט "החותם השביעי" של אינגמר ברגמן). זאת האמת הסיבה שאיך שראיתי את הספר הזה על מדף הספרים בחנות, לקחתי וקראתי את הגב האחורי והתחלתי לקרוא גם בו. הספר הזה נראה מעניין, והוא באמת כזה. לכאורה עוד אחד ממותחני הרפואה, אבל למעשה סיפור אחד גדול המורכב מכמה סיפורים קצרים המועברים אל הקורא בשפה מרתקת שמאוד כייף לקרוא אותה. לכל אחד מאיתנו יש את החיים שהוא חי ולצידם המחשבות מה היה קורה אילו הדברים היו קצת אחרת, אז זה מה שעשה הסופר, ג'וש באזל כשכתב על ד"ר פיטר בראון בזמן שהוא באמת למד רפואה. קחו את הספר ותקראו בו, לא תתחרטו.

לפני 16 שנים•אהוד בן פורת
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

ג'וש באזל

לנצח את מלאך המוות מספר על רוצח שכיר שהופך להיות רופא בתוכנית להגנת עדים, הסיפור עצמו מעניין והספר הוא טוב ומהיר, פיטר בארונה הוא דמות מעניית שבעזרת הציניות שלו צובעת את עולם הפשע כמו עולם בתי החולים בצבעים שמחים ונעימים שפשוט מעלים חיוך, לא ספר ע-נ-ק אבל פשוט מהיר וכיף (מומלץ בחום)

לפני 14 שנים•אייל
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

ג'וש באזל

ספר מתח מקורי וייחודי.
החלוקה לפרקים קצרים והערות השוליים של המחבר הפכו את הספר לקריא, זורם וקליל, ספר מהנה.
אכן תרגום קלוקל מאנגלית כפי שהעירו קודמיי, ולעתים ישנם
משפטים לא קשורים....בפעם הבאה נקרא את המקור באנגלית

לפני 14 שנים•
★★★★★
•Hassone
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

ג'וש באזל

פייטרו בראונה היה בן 16 כסבו וסבתו, ניצולי שואה לכאורה, נרצחו הוא נוקם את נקמתו. הוא מתחבר לבן של עו"ד של המאפיה ומבצע רציחות בעבורו.
הוא מתחיל גם להסתבך עם בנו של העו"ד ונשלח לסייע לו במשימת הכניסה של הבן למאפיה , אלא שאז דברים משתבשיים והוא עומד למשפט ומוכנס לתוכנית הגנת עדים והופך למתמחה ברפואה -ואז איש מאפיה מזהה אותו ועכשיו מתחיל הבלגן ...

משעשע וחביב

לפני 15 שנים•
★★★★★
•עופר
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

ג'וש באזל

אין כל קשר בין התקציר מאחורי הספר לעלילה עצמה. בכל זאת הספר עצמו זורם, כתוב בצורה די משעשעת והיה מהנה לקרוא אותו.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•דנה קינן
דירוג
4.0
לפני 15 שנים

“נתחיל בהערה - כמו שכתב פה מישהו לפני, חבל שהתרגום של הספר הוא פשוט בזיוני - ישנם חלקים שקשה להבין -”