סיימתי היום את הספר העצוב הזה על אהבתם של תמר הנרייטה יהודייה שנאלצה להפרד מאהובה בשל היותו גרמני וולפנג הטמפלר(גרמני נוצרי מהמושבה "שרונה" בא"י לפני קם המדינה ששנא את היטלר ונאלץ להשלח לגרמניה בגלל לחצים ואיומים שהפעילו עליו ועל משפחתו) הספר נכתב מהסוף להתחלה ומתחיל ביום הלוויתה של תמר שב נפגשים יונתן נכדה וחברתה עליזה שזיהתה אותו כנכדו של וולפנג לפי הדמיון בין שניהם.
כששומע יונתן שעליזה אומרת לו שהוא דומה בדיוק לסבו
לא מבין בהתחלה למה היא מתכוונת הרי סבו היה כהה והוא בלונדיני ואז מליט לחפש את עליזה שמספרת לו את סיפור האהבה שהוא נצר ממנו
הספר קולח יש קטעים שדילגתי ויש קטעים שחזרתי לקראם שוב ושוב .
ממליצה למי שאוהב לקרוא על תקופת מלחמת העולם השניה בא"י לפני קום המדינה ועל המחתרות
אהבה שהגורל התערב לרעה למרות סלידתו של וולפנג לנאצים
כמו שאמרה תמר הנרייטה כשהחליטה על הפרידה: "כשנפרדים ממישהו שאוהבים זה לא מעיד תמיד על חוסר אהבה אליו
אלא להפך נפרדים מרוב שאוהבים אותו כל כך ולא רוצים שהוא ייפגע - כמה נכון המשפט הזה אפשר לאמץ אותו-אני כבר אימצתי
ת ה נ ו
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
