לפני שאתחיל לשפוך הכל על הדף האלקטרוני, אני מוכרח לציין שהתאכזבתי עד עמקי נשמתי מספרו האחרון של המחבר, "ילד אחד יותר מדי". אמרתי לעצמי בלב, אוקיי, רם, קח את הזמן הפעם. אל תמהר בכתיבת הספר החדש, דבר אינו בוער. כמובן שדבריי העלו חרס, כי מספר חודשים בודדים לאחר מכן רם מכה שנית, הפעם בספר עיון על חייה של לוחמת מוסד וארגון הטירור של יאסר עראפת. אנחה. מצד אחד, רציתי לקרוא ספר חדש של רם אורן על מנת למחוץ את אכזבתי מספרו הקודם ולדעת שזו היה מעידה חד פעמית של המחבר, אבל מצד שני ראינו מהי התוצאה כשהוא מוציא ספרים בקצב של דחפור.
כמה ימים לאחר יציאת הספר, טיילתי לי בנחת בין כותלי חנות "צומת ספרים" עצומת ממדים אי-שם בלב בעיר, לא ממהר לשום מקום, וגם לא שוכח לרגע את העובדה שהחופש כאן ושהקנייה שלי הפעם חייבת להיות מוצלחת כדי לנצל את ימי הקריאה הרבים שניתנו לי בכיף ובהנאה.
סדר האירועים הוא כזה: אני ניגש למדף ספרים גדוש, מוציא ספר, מחזיר בחזרה, ממשיך להוציא ולהחזיר, טק-טק-טק, עד שהספר של רם אורן משתשלשל אל ידי ואני מתעכב עליו זמן-מה ומעיין בדפיו ברפרוף. המחשבה הראשונה שצצה במוחי והעלתה את חמותי, הייתה המחיר המופקע. תשעים ושבעה שקלים? וואו, מה נסגר איתך מר אורן? אתה מצפה שהמכירות יצליחו כשמספר כזה צמוד לאחור? אמנם היו כמה תמונות שצולמו בשחור-לבן והופיעו באמצעו, אבל זה עדיין לא מסביר את המחיר.
לא אצא מהחנות כשהספר נמצא בשקית, החלטתי בפה נמרץ. או במילים אחרות: אין שום סיכוי שארכוש אותו. תוך פחות ממחצית השעה מסרתי שטר של מאה למוכרת, אישה שנראתה כאילו יצאה ממגזין אופנה של שנות השמונים, ונסעתי הביתה כשהספר נמצא באמתחתי. מה לעשות - כוחו של רם אורן התעלה עלי.
התחלתי לקרוא, בלי ציפיות כלשהן, כי הייתי בטוח שהקנייה הייתה כושלת ושקופון ההחלפה ישמש פה כתפקיד מרכזי. ואכן, ההתחלה הייתה צולעת ומלאה בפרטים שאייפו אותי. אני לא רוצה להישמע גס רוח, אבל באמת שלא היה לי חשק לקרוא על קורות חייו של חסן סלאמה ובכך לנצל את שעות הפנאי של החופש.
המצב המשיך להיות עגום, ואפילו חשבתי לנטוש את הקריאה ולזרוק את הספר לאלף עזאזל, כשארגון "המוסד" נכנס לתמונה, וסילביה רפאל הצטרפה לכוחותם. מפה ואליך הספר נקרא בשקיקה.
סילביה רפאל, לוחמת מבטן ומלידה, מותירה את חייה בדרום אפריקה מאחור ונוסעת לישראל כדי לעזור, באמצעים דלים, להקמתה. היא מתחילה לעבוד במפעל שימורים בקיבוץ, ולאחר פרק זמן ממושך מרגישה שהיא אינה מנצלת את כל יכולתיה, מתפטרת ומתחילה לעבוד בתור מורה בבית ספר. גם העבודה כשאשת-חינוך אינה מספקת את צרכיה, והיא מחפשת, ללא הצלחה יתרה, עבודה שתנצל את כישוריה כראוי.
באישון לילה, בזמן שהיא עוברת על המבחנים של תלמידיה, שיחת טלפון מסתורית בענייני עבודה מפתיעה אותה והיא מוזמנת לפגישה בבית-קפה יום למחרת. סילביה, שסקרנותה עלתה על ההיגיון הפשוט, הסכימה וציפתה לפגישה בכיליון עיניים.
קצב האירועים מתחיל להיות מהיר, וסילביה מוצאת את עצמה בשטחי אויב, מבצעת משימות שיכולים לעלות לה בחייה.
שורה תחתונה: ספר עיון מוצלח מאד, והאירועים שהתרחשו בתוכו בהחלט העשירו את מוחי בידע נרחב, שאולי גם יעזור לי בשיעורי ההיסטוריה במהלך החודשים הבאים. השפה העשירה של רם אורן הפתיעה אותי, דבר שאיני זוכר שקרה בספריו הקודמים שקראתי. מומלץ בחום.
