הספר מתחיל לקבל תנופה ויותר עניין רק לאחר כ- 150 עמודים.
הבאת הסיפור דרך פרקים קצרקרים בה כל דמות מופיעה בגוף ראשון, מעניינת ובנויה יפה.
הספר כתוב טוב, מתורגם טוב, אך יחד עם זאת לא מהטובים ביותר של הסופרת.
לא חובה.

סיפורן של שתי משפחות לונדוניות מהמעמד הבינוני-גבוה, במשך 10 שנים באנגליה בתחילת המאה ה- 20 לקראת תום התקופה הוויקטוריאנית. הספר מסופר ע"י הדמויות השונות ומנקודות זמן לאורך 10 שנים מינואר 1901. סיפור על החיים בלונדון, על המוסכמות, על משפחה, חברים, אדונים, משרתים ועוד. כשברקע החוט המקשר הוא החברות בין שתי ילדות רכות משתי המשפחות שבתחילת התקופה הן בנות 5.

מאכזב.
הספר הכי פחות טוב מבין השלשה שקראתי של שבלייה ("נערה עם עגיל פנינה" "הגבירה וחד קרן" - הטוב ביותר ו"מלאכים נופלים").
אין ספק כי טרייסי שבלייה היא סופרת מוכשרת המוציאה תחת ידיה ספרים איכותיים, ואת "הגבירה וחד הקרן" הכתרתי אף כספר מופת.
אך הפעם הלכה שבלייה צעד אחד יותר מדי, או פחות מדי - תלוי איך מסתכלים על זה.
מחד הספר עוסק בנושא מזוויע - קברים, קברנים ובתי קברות - אני לא נהנתי לקרוא על כך, למרות החברות המקסימה הנרקמת בין הילדות משתי המשפחות.
מאידך הספר הזוי מבחינת העלילה וחלק מהפרטים ההיסטורים אף הומצאו ופוברקו ע"י המחברת - אני לא תומכת בסגנון שכזה.
לסיכום: לא נהניתי לקרוא את הספר והוא אף הכביד עליי משהו.

ספר נחמד
המון פרקים קצרים שכל אחד מסופר מנקודת מבטה של דמות אחרת בסיפור.
מסופר על תחילת המאה העשרים ועל מאבק הנשים לקבלת זכות בחירה.
הספר טוב.

ספר יוצא מן הכלל!!! טרייסי שבלייה היא סופרת נפלאה בעלת ביטוי נהדר ובנייה מופלאה של דמויות.
צורת הסיפור רק תורמת לאווירה הגותית, האפורה והקשה של אותה התקופה, והספר רק משתבח מעמוד לעמוד.
מומלץ בחום!!!!!!!

השם אמנם קלשאתי ומטעה אך זה הספר שבגללו לא התכוננתי לבגרות בביולוגיה. פשוט לא הצלחתי להוריד את ידי מהספר.
הצורה שבו מסופר הסיפור - כל פעם ע"י דמות אחרת מאוד מעניינית והיא שגרמה לי לרצות ולהמשיך לקרוא.

מומלץ מאוד רק קחו בחשבון שהוא יעביר לכם בדיוק שלוש שעות מחייכם - לא תוכלו לעשות הפסקות

"מה שלא הורג אותי, מחשל אותי".
כך, בציטוט המוכר של הפילוסוף ניטשה, מגיבה קיטי - הגיבורה הראשית בסיפור, שזה עתה יצאה מהכלא - על תביעתו של בעלה שתפסיק להתרועע עם הסופרז'יסטיות שהפגינו (בתחילת המאה שעברה), בדרישה למתן זכות הצבעה לנשים.
הסיפור הוא על שתי משפחות בלונדון, שחלקות קברי יקיריהן צמודות, והן נפגשות ביום שלאחר מות המלכה ויקטוריה (כאשר היה נהוג לפקוד את הקבר המשפחתי - ביום מותו של המלך או המלכה).
אנו עדים לחברות, כמעט בלתי מציאותית, בין שתי הילדות המתבגרות, בנות המשפחות - האחת אמידה ואילו השנייה שמרנית - כאשר "מגרש המשחקים הטבעי" ומקום המפגש הקבוע שלהן הוא בית הקברות, אשר בו נוספת צלע להשלמת המשולש בדמות בן הקברן - סיימון, הנער שעליו ניתן לסמוך וממנו להתעדכן על כל הנעשה.
הסיפור מתחיל בהכרות ליד הקברים, כאשר פסל המלאך המתנשא מעל קבר המשפחה השמרנית מרגיז את המשפחה האמידה - אשר לה כד אפר גדול שגם הוא ממש לא מתאים לכאן, לדעת ה"שמרנים".
בחלוף השנים, אנו נחשפים לתנועת הסופרז'יסטיות שנוסדה באנגליה, ואשר "שאבה" לתוכה את האם האמידה - קיטי, שהשתתפה בהפגנות הפמיניסטיות.
מעט הומור נלווה לשלטים שהבנות מכינות להפגנה המתקיימת בהייד פארק, בלונדון, בעיוותי משפטים כגון: "דיבורים, ולא מעשים" וטעויות דומות אחרות שנעשות, 'סתם למען הכיף' ואשר מוסיפות נופך משעשע לעלילה הרצינית.
החברות בין הנערות, שנפגשו בגיל חמש, היא בתולית אמיתית ומרגשת, ובתיאוריה את משחקיהן של הבנות - מצליחה הסופרת להעביר בצורה כמעט מושלמת את אווירת בית הקברות, כמקום ש"כיף" לשחק בו - אם אתה נטול דאגות, כמובן...
לקראת סוף הסיפור, נסגר מעגל, כשהנערות, שבות לחלקות הקבר - כל אחת מסיבותיה היא.
לאורך כל העלילה, "ניתנת רשות הדיבור והמחשבה" לכל דמות בתורה - דבר שחושף בפנינו יריעה רחבה ומעמיקה יותר של מחשבות על הנושא המסופר.
אישית, נהניתי מהסיפור, על אף הערתה של המחברת ש:"זכותו של סופר להמציא מה שהוא רוצה, גם אם אנשים ומקומות אמיתיים נכנסים לסיפור."

שתי משפחות שאין להן דבר אחד במשותף נפגשות יום לאחר מות המלכה בבית הקברות . שני קברי יקיריהן צמודים אחד לשני.הבנות הקטנות בכל משפחה מתחברות , ולמרות כל השוני הרב בינהן הופכות לחברות נפש.כמובן , הן הופכות את בית הקברות למגרש המשחקים שלהן ונפגשות עם סיימון ,שאביו הוא קברן בבית הקברות.
אנגליה בראשית המאה ה 20 היא אנגליה ויקטוריאנית, מוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים
לא רק ליבי ומוד שונות זו מזו , האימהות שלהן מייצגות שני צדדים שונים באנגליה:האימא הויקטוריאנית השמרנית מול האימא ה"חשדה"-הנועזת ,האינדיוידואלית ,הלוחמת עבור זכויות נשים-המייצגת את המאה ה 20 שבפתח.
דל דמות מציגה את דעתה על הנעשה ,אפילו אם בשורות בודדות.והתחושה שנוצרת היא של קלילות ודילוג.
כמו בכל ספר של טרייסי שבלייה הנשים הן החזקות בעלילה בעוד הגברים מהווים צל חיוור.
התחקיר שטרייסי שבלייה עשתה מקיף מאוד וכולל מידע רב על גינוני קבורה,שיטות הקבורה הגינון והפיסול המקובלות .
זהו הספר האהוב עליי ביותר מבין ספריה של טרייסי.

את הספר הזה של טרייסי שבלייה אהבתי יותר מכל הספרים האחרים שכתבה. שווה קריאה.