סיפור יפה, שנראה לי כמתאים יותר לסרט מאשר לספר, וזאת על שום מה?
לצערי, ולעניות דעתי הצנועה, לא ראיתי כאן סופרת גדולה שהצליחה להעביר את העלילה הטעונה בהורמונים, לפסים רומנטים מרטיטי לב - כפי שזעקו המילים הכלואות שבתוך השורות.
הסגנון הילדותי, הפשוט להחריד, וללא כל מעוף - יכול היה, מן הסתם, לקבל איזה Upgrade במדיה החזותית.
פעולות רגילות, כמו דיבור וצחוק, מְלֻוּוֹת במחוות (ג'סטות) מוגזמות ומגוחכות שמקומן בקונטקסט לא תמיד ברור - ייתכן ולא היו עוברות דרך מסננת המדיה הקולנועית.
די פתטי לקרוא כמחצית הספר ולראות את ניסיונות הגיבור 'להכניס את ידידתנו למיטה'...נו, שיהיה.
הסיפור עצמו זורם, די מעניין ומחזיק את הקורא במתח מסוים, כאשר כל הנ"ל יכול היה להיות מעולה (ולא רק טוב), בידי סופר אחר, שזה בדמו, כדוגמת... ניחשתם: ניקולס ספארקס...
לסיום, כפי שמספר קוראים העירו, אין קשר הדוק בין הכתוב בגב הספר לנעשה בין דפיו, כמו כן תמוהה בעיני העובדה שהוא ספר רב המכר של ה'ניו-יורק טיימס'.
ספר 'טוב' - שעם הקפדה על כל מה שציינתי, ותיקונם של הדברים, היה זוכה ממני לציון 'מעולה'.
בשורה תחתונה: לא סבלתי, ואף נהניתי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
