עמדה לרשותי זכות גדולה לקרוא עותק מוקדם בטרם הספר פורסם. מצאתי כי השוועות האצורות בקרבי האדמה נבלמו בשתיקתם הרועמת של הצמחים ,ובעורמה פלסו דרכם ובאו לידי ביטוי בעושר לשוני חסר מנוח ובלתי נלאה.
בעולמה הגשמי של לוחמת הטוענת כלפי שערי שמים ספחו ונטמעו שלל צבעים וקולות דמיוניים שחברו למציאות.

https://www.youtube.com/watch?v=o3RtAcqdfGk

יש ספרים,בשל נסיבות מזדמנות,מחוללים בך תחושת החמצה אודות מהלך הזמן שחלף ולא נחשפו בפניך. יתכן שנחסכו שנים לא מעטות של צער נוסף בשל מוראות השואה.
אבל החיים לפני ואחרי קריאת הספר מקבלים משמעות בערך מוסף של שתיקה רועמת שנופלת עליך. המשקעים כבדים ונחמה איין.
מצערת העובדה כי הספר מצטיין בהדחת עננת החשד הכבד שרבצה מעל ראשנו כל השנים ומעלה הוכחה ניצחת כי על פי מסמך מרשיע כספר זה שכן אלמלא השגת ההבנות מאחורי הקלעים בין מנהיגי הקהילות לבין נציגיו של השטן, השואה אינה הייתה מתאפשרת ומתרחשת בנוחות יחסית,וחייהם של מליוני יהודים היו ניצלים.

זו מסקנה כאובה ועגומה שאין בדעתי -כמתעניין במוראות השואה-להטיל בה ספק לעולם ועד.

זו לא ביקורת, זה הדמיון שהגיב בעקבות קריאת הספר.

הדמויות המועלות הן פרי דמיוני, השמות והרשויות חפות מקשר למציאות כזו או אחרת,ומעיקרם של דברים אין משתמעת המלצה מעשית.
בהערכה והוקרה לשרידים שנותרו.
=======================================================================================================

ראשית יש יש לבחון העלאת עצמות לקבורה בכמה היבטים המצדדים מחד ואוסרים מאידך העלאת עצמות מתים מארצות הגולה לארץ.

ההיבט המסורתי תנ''כי:
נסמך על קיום מצוות העלאת עצמות מתים של אבות שזכו להעלאת עצמותיהם כדוגמת יעקב אבינו שעצמותיו הועלו ונקברו במערת המכפלה.אף יוסף ציווה על חניטת גופתו והעלאת עצמותיו לארץ ישראל.
עונשו של משה על כי המרה את פי ה',ונגזר עליו מראה ארץ ישראל מהר נבו, הוחמר בכך שמלבד כף רגלו שלא תדרוך על אדמת הארץ המובטחת ,אף עצמותיו לא תזכנה להאסף ולהעלותן ארצה.
ההיבט הציוני ישראלי :
העלאת עצמותיהם של משה מונטיפיורי, בנימין זאב הרצל, זאב ז'בוטינסקי, וכן שורה של רבנים ידועי שם שחסידיהם יזמו הצעות להעלאת עצמותיהם ארצה, עוררו התלבטויות אודות צידוקן המוסרי בדבר רצונם של הנפטרים לקבורה בגולה שתועד בצוואתם ובהפקרת בתי העלמין היהודיים בשל עקירת קברי צדיקים והעברתם לארץ ישראל, ומאידך יצירת תקדימים וחשש כבד לטומאת הארץ בהעלאת עצמות מתים שזיהויים כשל.
ההיבט המנהלתי.
הגבלות תחיקתיות וקיום תקנות הרשויות המוסמכות המתירות ואוסרות יבואם של טובין ממקורות החי צומח והאדמה.
התקנות המצויות בחוק הגנת הצומת, וכן חוק גנים לאומיים שמורות טבע מונעות כניסתם של טובין שמקורם מן החי אף אם עברו עיבוד ושימור כגון: חניטה ופחלוץ, אלא אם אושרו עי סמכות מדינה וטרינרית החתומה על האמנה לשימור טבע באשר לניקיונם של מוצרי בעלי חיים ממזיקים ומזהמים מידבקים.
על פי צו היבוא, הגדרתם של יבוא ארונות מתים וכן תיבות המכילות אפר אדם כמוגדר בפרט -611 חייב בהצגת רשיון יבוא מלשכת הבריאות המצויה בנפת רמלה מלווה בהמלצה של נציגות קונסולרית ישראלית ממדינת היצוא.

תחילתה של העלילה מתרחשת בבית מסחר ליבוא ציוד מדעי הנקרא "תובנה וידע בע"מ" בה מועסק מר ברנשטיין כמנהל הרכש בחברה.
מר ברנשטיין יליד גיטו וארשה עלה לארץ בליווי בן דודו הבוגר ששרד את מוראות השואה וחזה במו עיניו בדעיכת אם הילד שכוחה תש ובשארית מילותיה מלמלה אליו תחינה ובקשה למסור לידיו למשמרת את בנה היחיד ולהעלותו ארצה .
בחלוף שנותיו של מר ברנשטיין בארץ ובגמר לימודיו בבית הספר למסחר התקבל למשרת מנהל הרכש בחברה, ומתוך קטלוגים של סוחרים ויצרני כלים מדעיים המשמשים בבתי ספר, אוניברסיטאות וחדרי הדרכה בבתי חולים , ביצע הזמנות יבוא של תרשימים אנטומיים, כלי עזר לאבחון כגון מיקרוסקופים וציוד מעבדה היקפי ,אברים אנטומיים מלאכותיים לתצוגה והדגמה, וכן שלדי אדם מלאכותיים העשויים חומרים קרמיים משולבים בחומרים פלסטיים.
ביסוסו של מר ברנשטיין הקנה לו מעמד והערכה בקרב הציבור המצוי עמו בקשרים מסחריים ,שאף לא אחד מהם ,הבחין במצוקותיו שהדירו שינה מעיניו בשל זיכרונות מעיקים הדחוקים בעומקי נשמתו.
מר ברנשטיין הבודד בשעותיו הפנויות מעיסוקו ,חיפש מזור לתענית שנכפתה עליו והחל לאגור ולאסוף חומר המתפרסם בירחוני קהילות יהודיות ברחבי אירופה ושם לו למטרה לאתר את קברי הוריו ולהעלות עצמותיהם ארצה שעל מצבות קברם יפרוק את מצוקותיו.
מר ברנשטיין הבקיא בהליכי יבוא למדינת ישראל מוצא עצמו נכתש אל מול הרשויות המוסמכות מהן אמור לקבל את אישורי היבוא הנדרשים שכן נציגי הקונסוליה הישראלית בפולין נמנעים מלקבל ולטפל בבקשותיו בלא האישורים הנדרשים מהארץ.
לשכת הבריאות ממאנת ודוחה בקשותיו ללא המלצת הרבנות הראשית לענייני קבורה משנית, היות ורבני המשרד עומדים בסירובם וטוענים לחשש מכשלון זיהוי נדרש שמא חלילה יועלו עצמותיהם של גויים העלולים להביא לטומאת בתי קברות בארץ.
בייאוש רב מחליט מר ברנשטיין לעשות מעשה ולהמר על משרתו הנכבדת.
במסעותיו בחו"ל בענייני קניין ורכש בעבור החברה, שילב מר ברנשטיין ביקורים סודיים בעיירה בה נראו הוריו לאחרונה, כרך קשרים עם מקומיים והחל באיסוף המידע הנדרש למזימה הקודחת בראשו. עם איתור קברי הוריו על ידי מכרים שנותרו בחיים ועדותם על מיקומם המדוייק. חותם מר ברנשטיין הסכם חשאי עם קבלן עפר מקומי שתמורת בצע כסף מגייס למשימה גוי קברן המתמחה בחליצת קברים ובאיסוף עצמות מתים סידורם והעברתם למחסן שמור בעיירה סמוכה.
בנסיבות טכניות פונה מר ברנשטיין ליצרן הגרמני המתמחה ביצור ושיווק מכשירים כלים ודמויות המיועדים למטרות חינוך והדגמה ומזמין אריזות ריקות לשלדים המיוצרים במפעלו הנושאות סימנים ומספרי דגמים של שלדים אנטומיים מלאכותיים, ובהוראה החורגת מהזמנותיו הקבועות , מועברים הנחיות תוך מתן כתובת של המחסן הסודי אליו הועברו עצמות הוריו למשמורת בידי הקברן המקומי.
במקצועיות שמורה לקברנים המתמחים בחליצת קברים מנוקים עצמות הוריו של מר ברנשטיין, ובחומרי אשפרה על בסיס טבעי המשמשים בתעשיית הטקסטיל נמשחות עצמות השלדים והופכים לדמויי אברי שלדי אדם מלאכותיים כפי שמסומנות האריזות בתצלום חיצוני זהה.
מר ברנשטיין יודע כי מטען שלדי אדם עלול לעורר את חשדם של פקחי נמל התעופה המתמחים בזיהוי טובין מוסווים, אולם הניסיון העומד לרשותו מבסס את בטחונו האישי לנוכח חלחלה האוחזת בפקחים המבצעים בדיקה בדמויות שלד אדם לרבות העובדה כי לא יתכנו של סימנים של ריחות חשודים ביבוא של חומרים אסורים אחרים, ובכך לכל היותר תסתיים הבדיקה בקביעה כי אכן מדובר בשלדי אדם מלאכותיים לצורכי חינוך והדגמה העונים על תנאים המופיעים לצד סיווגם .
בשדה התעופה נחת מטוס מטען של חברת "לוט פוליש איירליינס" כשבבטן המטוס מוצב בין מטענים שונים משטח עץ שאינו על פי המידות המקובלות עליו כרוכים שני ארגזים ממוסמרים וחבוקים ברצועות מתכת הדוקות וממוסמרות בלוחות העץ הלבן .
הנטייה הקיימת גובלת בתפיסת עולם צפויה ובעלת דמיון במידות סבירות, מסמנת את מספר פריט המטען המתייחס לטובין המיועדים לתצוגה הדגמה ולמטרות חינוך ומעלה את סיכויי בדיקת הפתע בידי הפקחים באופן ניכר. שכן ,טובין חבי מס גבוה ובמגבלות שונות של הרשויות המוסמכות שעליהם מבקשים לפסוח ,חזקה שיוסוו במספר פריט תמים זה החף ממיסוי וממגבלות בירוקרטיות.
כך מוצא המשטח עליו מונחים שני ארגזי העץ את מקומו בעמדת הבידוק פריקת מטעני התעופה מוקף בפקחים דרוכים לקראת ממצאים העומדים בניגוד גמור למסמכי היבוא שצורפו לשטר המטען המתייחס.
שליטתו וניסיונו של מר ברנשטיין בהליכי היבוא לא שמטו את אשר דרש, ובטרם הוטען המשטח אל בטן המטוס בנמל היצוא זכו ארגזי העץ לחותמת משרד החקלאות המקומי בדבר חיטוי העץ על פי אמנה עליה חתומות המדינות הנדרשות לקיום התנאים הווטרינריים על פי החוק הבינלאומי הדורש מעבר אריזות עץ ממדינה למדינה בליווי תעודת עישון המעידה על ניקיון העץ מחרקים ומזיקים העלולים להפר את מאזן הפיקוח החקלאי ולהשמיד יבולים בלתי ערוכים ומוגנים.

העדר תעודות אלה עשוי היה למוטט את מזימתו של מר ברנשטיין, שכן האירוע היה מזמן את בדיקת הארגזים על ידי פקחי משרד החקלאות שעשויה הייתה למוטט ולהסגיר את גילויים ומקורם של השלדים הדוממים בארגזים ולהביא על עולמו הרס מוחלט.
החותמת הצרובה בגוף הארגזים הניחה את דעתם של פקחי נמל התעופה והתעודות המוגנות בעטיפת ניילון שקופה הוצמדו אל מרכז לוח ארגזי העץ ושיוו להם מעמד רשמי מאין כמותו. הצצה חטופה אל קרבי הארגזים חשפו שתי אריזות קרטון כחולות מסומנות בסמל המדעי של החברת שבפתיחתן נידף ריח עז של חומרי צבע שלא הותירו ספק באשר לאמינותן של השלדים האנטומיים המלאכותיים שהונחו על מצע צמר סינטטי ששמר עליהם מזעזועים שעלולים היו להפר את סידרם המוקפד.
בהליך טלפוני קצר, תואמה העברת המטען אל ביתו של מר בורנשטיין במבוא ביתר שם הקים את ביתו בסמוך ליערות אורן המקיפים את היישוב בו בחר לגור בשל הדמיון לנוף ילדותו בפולין.
פקח שמורות הטבע שנהג לפקוד את צרכניית הישוב לעריכת קנייה לצידה הנחוצה למחייתו בבקתה המוצבת בלב יער האורן, הוליד מפגש בלתי צפוי עם מר ברנשטיין שהבחין בסמל השמורה התפור לשרוול חולצתו והצית באחת את הרעיון לייבא את עצמות הוריו .
לעת ערב ישב מר ברנשטיין במרפסת ביתו וציפה לבואו של פקח שמורות הטבע שנהג עם סיום משמרתו להתייצב לתה מנחה בחברת ידידו החדש.
שיחות נפש הולידו מסירת מידע באשר לתוכניות הרשות לפיתוח אזורי ובניית אנדרטאות לזכרם של לוחמים , מנהיגים, וכן מתן הזדמנות לאומנים צעירים להציב עבודות מובחרות בעלות ביטוי לערכי טבע ומורשת העם היהודי.
מר ברנשטיין שהבחין בצימאונו של פקח שמורות הטבע בקיום קשר חברי שיפיג את בדידותו במרחבי יערות האורן, לחש סודות כמוסים מימי ילדותו בפולין אודות משפחתו שהושמדה בשואה תוך רמיזה מוקפדת שזו לו הפעם הראשונה בה הוא מתנסה בחיטוט במועקות השוכנות במעמקי קרביו וברצונו להביא מזור ומרגוע לחייו במשכב הוריו במנוחת עולמים באדמת ארץ ישראל.
ביקורו השבועי של הפקח במשרדי הרשות בירושלים מניב רשימת אומנים צעירים המבקשים להצטרף אל יוזמת הרשות בפרישת מיצגי אומנות בטבע בה מעיינים השניים מידי ערב בניסיון ליצירת קשר מתאים עם אומן המושפע מהאומנות שהולידו מראות מלחמת העולם השנייה.
לצד השמות המפורטים ברשימה הופיעו המלצות גופים מוסדיים שהעמידו יצירות שונות של אמנים בחצרותיהם, ובניהם הופיעה המלצת "יד ושם" לצד שם עלום של פסל שהופיע בתחתית הרשימה.
ספר הטלפונים הכבד הועבר אל השולחן במרפסת עליו רכנו השניים באיתור שם משפחתו ושמו הפרטי, ממנו דלו השניים את כתובתו של האמן, וקבעו לשים פעמיהם אל השכונה במרכז הבירה בו שכן ביתו של הצעיר.
במדי רשות מגוהצים וכובע מצחייה ירוק מעוטר בסמל השמורה הופיע הפקח בדלת ביתו של הצעיר והודיע ברשמיות כי נבחר להציע רעיונות למיצגים פרי יצירתו בשמורה הסמוכה לישוב ”מבוא ביתר" לרגל מלאת העשור השישי לסיום מלחמת העולם השנייה. ולמילוי משימתו עליו להיפגש עם ילד ששרד את השואה שיעשיר בתיאוריו את פרי דמיון יצירתו למיצג הנדרש.
טפסים שנלקחו על ידי הפקח מבעוד מועד ממשרדי הרשות מולאו בדייקנות אודות פרטיו של האמן הצעיר הנבחר, והוגשו שלא בהליך המקובל אל חבריו היושבים בוועדת הקבלה שמינתה הרשות.
מתח עמד באוויר בטרם הגיע האמן בתיווכו של הפקח אל ביתו של מר בורנשטיין , והידיעה על צעיר חסר מעוף מניפולטיבי העומד להצטרף למזימתו של מר ברנשטיין היסבה חוסר נוחות וחשש לאיבוד שליטה בנעשה ובסודותיו הכמוסים.
המפגש המשולש הניב רעיונות רבים באשר לצפוי מביטויו של מיצב אומנותי דרך עיניו של ילד שואה, ודעתו של מר ברנשטיין נחה באשר לקידום ומימוש כמיהותיו.
באישון לילה הגיח דחפורון שכרה בור לאור זרקור ליצירת בסיסו של המיצג המפוסל .טנדר שדלתותיו סומנו בסמל השמורה טיפס במעלה השביל ופרק שני ארגזי עץ לבנים לצד הבור שנכרה באדמה הסלעית בעומק של כ שני מטרים.
בזריזות הורדו שני ארגזי העץ אל תחתית הבור, ועגלה נגררת בה הוכנה מבעוד מועד יציקת בטון במשקל של כ שני טון הוסטה אל פתח הבור ותוכנה נשפך ונוצק ברחש מצמרר שהעלימה תחתיה את ארגזי העץ והבור כוסה עד לגדותיו.
בהמתנה של כשבוע ימים עד להתקשותה ויצובה יציקת הבטון הועבר המיצג המתכתי הכבד אל השביל המוביל לגבעת האורנים המשקיפה אל ביתו של מר בורנשטיין וידו ההידראולית של מנוף אימתני שטיפס במעלה השביל על גב משאית פרקה והניחה המיצג לבסיסו היצוק שברגים כבדי משקל נאחזו ואיחו את תחתיתו אל בסיס הבטון.


בערב ישב מר ברנשטיין במרפסת ביתו השקיף אל הגבעה הניצבת מול ביתו בה הופיע והזדקר מפעל חייו הקורא תיגר על צמרות עצי האורן המקיפים אותו, והמתין בקוצר רוח לביקורו של פקח שמורות הטבע.

הפיתוי צלח והסקרנות גברה.ובאלגנטיות דיגיטלית קרה ומנוכרת חלף והתחמק מסרון אל מרכז ההזמנות הממוחשב.גלויית דואר מקושקשת בכתב עילג וחסכני,הונחתה בתיבה ורמזה על קיומו של הספר במשרד הדואר הסמוך.

עם ריחוף ראשון במחוזות ישנים הפרוסים בעמודים העמוסים לעייפה בספר,ובמצג נוסטלגי מופלא מאין כמותו הדיפו דפיו ניחוחות שאף לא מסך מחשב המשוכלל ביותר יוכל להם.

ובלא משים בוטלו במחי מקש מקלדת כל תולדות התום שניבט מפניהם החולמים המצולמים בציור,האיפוק המסוייג החף מכל שחצנות,הסובלנות המופגנת, והנימוס שמצא את דרכו בשני העשורים הראשונים למדינה אל ליבם של ציבור הצרכנים התמים שנשבה בקסמי הזמן.

לאלה שהצתלצלו אוזניהם למיצרם פרסומות הבוקעות ומתנפלות בשלל רב ממסך הטלוויזיה,ומהבזקים מרצדים הנשלחים בקרנות מכוונות אל מרכז האישון בעיניהם שכהו.
אלה שסמכו על כור ההיתוך הדיגיטלי שהבטיח אנרגיה חלופית בעוצמה רגשית בלתי נדלת ונשלטת, חוו גלישה עודפת שחלה בשולי ההגיון המותרים שצרבה כוויה באורח חייהם בשל חשיפת ייתר לאווירת הפורענות שטרם נצפו גבולות באופקיה,ימצאו שעה של נחת בה תועמד לרשותם הזדמנות פז לבצע כיול נדרש מבדק ומבחן למצפן שהוגלה ונדחק, שמחוגו מסרב מתעקש ומתנגד לצפון החדש שכופים עליו.


הטעם שנותר בשל החמצה בשימורם של פריטים המסמלים את רוח התקופה,נחלש במעט בשל אוסף מרהיב של מיטב המיצג מעידן אחר המתועד בספר על כל סממניו.

סדר הקריאה אינו הכרחי והחופש לרחף בין הדפים המצויירים ומשובצי התמונות מאפשר לקפץ ולדלג בין השנים על פי מרשם התוכן העשיר הממוקם בעשרת דפיו האחרונים.

פרקי הזמן החולף בצפייה לפרסום מדורו השבועי של אמנון דנקנר בעיתון נחסכים,וסיפוריו אודות איש רב הפעלים הבל גאגין וחבריו נעשים בספר קרובים אחד למשנהו יותר מתמיד.

הרעיון לעטות מרבדים רקומים במחשבות נועזות הקודחות מיני תחבולות,וגזורים למידותיו הלא מאוד מסוקסות של גיבור הספר גאגין,משעשע לנוכח תהלוכות מפחי הנפש להן זוכה "המחסל" גאגין בעליל,כשציבור חסידיו מתפעל דווקא מלבושו העירום של המלך,חס על מטופליו הטובלים ושקועים במגינת ליבם,ומותיר פנאי להתייסר בעונג על רוח הנכאים הפורעת ניצת שיער קלוש שזקורה בפדחתו.

בראש נושא כליו של הגיבור נקלטים שדרים במקטעים בעלי זוויות חדות שאינם מותירות ספק באשר לרעידות שכפות רגליו חשות על אותה פיסת קרקע עליה עומדים ומסתודדים השניים.

תוצאות החיישן נלחשות וגולשות בתעלות אוזן מכונת המחשבה המנפיקה סמכות ללא עוררין,ובהליך גרסני מודחות התוצאות אל מיגרת סרח העודף הממוקמת בגולגלתו חמושת משקפי הקרן שאינם מותירים אף לפרט הזעיר ביותר לחמוק מעדשותיהם שאבוי לכתמים העמומים שנגלים בהם.


צינת קדושתה של ירושלים והרוח המתדפקת על דלתותיה ,
אינן מייתרות את העיר בהשוואה למעללי העיר בלבן ששוכנת לחוף הים ואף מתעלה עליהן בדמויות ססגוניות ובאישים שהסבו והשחיתו זמנם בחרישת מזימות ובחישוב משקלן הסגולי
וטיבם של קימורים וקיעורים המיוחסים לחמדת גזרת פלוגת החן שבידהן האמונות והחרוצות הוגשו ספלי הקפה.

הספר מצטרף אל שורת ספרי ירושלים האחרת,זו שאינה קיימת בספרות הרישמית והחינוכית,המתבדלת מהרוח המסורתית שאופפת אותה,ומבטל בשעשוע את תענית גיבורי ספרות הקודש שסינדרום העיר גזר עליהם סיגוף נצחי.

שנות השישים והשבעים נותרו בעיניי כתעלומה הטעונה מרדף אובססיבי בלתי פוסק באשר לפתרונה.

העדרותו של מורה נבוכים לצד צעיר צמא דרך חסרה הייתה באופן בולט לנוכח הדרמות שחוללה התקשורת הכתובה והמשודרת על גלי האתר.
מסך הטלוויזה בגווניו הנושנים שידר מופעים מוזיקליים בסגנון מערבי גרם למבול פסטיבלי רוק שיובאו מעבר לים.

באו הדברים וחלפו תוך מתן הצצה מבויישת אל מקומות נחשבים כצוותא, בודגה,ושאר מועדוני חמדה ביפו העתיקה וטרם נמצא הסבר
מפוקח להתרחשיות התרבות בארץ.

בכותרות עמדו הפקות מלוטשות באולם "צוותא" בתל אביב וגילויים של פני של ידוענים מוכרים ושועי תקשורת יישובים בשורות הנבחרות הסבו תימהון עצום וחוסר הבנה בסיסי באשר לכוחות והנפשות הפועלות ששלטו ביד רמה בתרבות תל אביב.

בסביבה מבוצרת בחומות של לוואנט קיים קושי עצום להיטיב להבין ולהפנים את תרבות הכרך הגדול ומלבד זליגת מידע באמצעות שני עיתונים נפוצים נותרה תרבות זו על מחולליה תעלומה מעיקה.

המצפון אינו חדל מלהתייסר אודות מראות המציאות שחלפו בלא הסברים נאותים העומדים על טיבם לתהות על פשרם ולהנות בזמן אמת מעוצמת התמורות שחוללו.



נמצאו דרכים שונות ומגוונות לחוש במובן הלמדני את אשר נחסך ולא הובהר בשנים שחלפו כאמור,באמצעות מראות וקולות שהונצחו על גבי תקליטים, מופעים מצולמים ושידורים חוזרים של צילומי טלוויזה ישנים הנראים ונשמעים שונים בדיעבד ופיסות מידע שהופך לפסיפס מלוכד ותמונה אחידה כבר נראת בבירור על כל מרכיבה.

לא הושקע מאמץ גדול בלכידתו של הספר,אולם המידע אודותיו
התנחל בפינה רחוקה ורק הזדמנות ותזמון מתואם הביאו אותי בלילה גשום אל הרחוב בו גרה הגברת יהודית-מיקירות האתר-ומבעד לחלון המכונית עליו גלשו טיפות גשם נמרצות והגונות החליף בזריזות הספר ידיים תוך מילמול של התנצלות בדבר המוזרות בעיתוי שנקבע.

עמודיו הראשונים עוסקים ברקע עיר הולדתו של הילד מוסייה ובהחלטתו הנחרצת והגורלית של אביו להצילו מהשיממון שמקום מגוריו הביא עליו ולהסיעו לארץ ישראל בעבור פתיחתו של דף חדש בעתידו של הצעיר שהמיט חרפה בקרב משפחתו בשל יחסיו החורגים עם אימו.

המשכו מעלה נחוחות מופלאים של התיישבות הארץ בידי יקירי בניהם הבוגרים של דור העלייה השנייה על זוהרם הרעיוני והאידיאלים שחרטו על דגלם.

מלחמתו העיקשת של דב"א המתוארת בפרוטרוט להביא לדפוס ולשדר את מילתיו ומשפטיו השנונים ממוחו הקודח מעלה על נס את ימי הרדיו הקלאסיים וחזיתות העיתונות שהלמו זו בזו בקרבות משוננים בטורי עיתונאים ששלחו חיצים זה בזה.

באו הפנים המוכרים שנראו בשנות השבעים ונבטו בחלונותיו הריקים של תשבץ בלתי פתור,ובעקבות הספר מועלים ומתבררים פשרם לאין ערוך לנוכח תיאורים מסמרי שיער ומעוררי חלחלה לאור השתתפותם בפרשיות הסנסציוניות המועלות במיטווה משפטים מתוחכם מאין כמותו ובתיאורים מטלטלי נפש.

יצירה ביוגרפית זו מיועדת בעיקר לסקרנים שאספו בדלי ושברי מידע אודות תקופות זוהרות של הרדיו והעיתונות ומבקשים לעשות סדר ולכרוך אנשים במעשים וזמנים ולחשוף במלוא הדרם-ויש בחרפתם-את הדמויות החתומות בדם ליבן על פרק מסעיר ושנוי במחלוקת אודות עיצובה של תרבות תל אביב.

יותר מסימן אחד מעיד על חוסר אובייקטיביות מובהק מצידי באשר לנטייה המוזרה והחריגה לרשום ביקורת על ספר בישול.

בהנחה שלא תחול הסתערות בלתי מרוסנת של קוראים על טיבה
ומקומה של הביקורת,עלול הסיכון להיות מינורי,וסביר שתרד ותצטרף אל תהום הנשייה בקרבי הסרבר העומס מלוא נפחו ביקורות שליבן נדם.

אף לא טיוטה אחת תספק משנה סדורה ומאורגנת על מנת להבהיר
את משמעותן של מנות אוכל מונומנטליות שהועלו מן האוב והפכו לדפי כרומו משובח בהם מופיעים צילומים מרהיבים משובבי חיך ועין שנקלטו בעדשתו של אומן צילום שהפיח חיים במנות אוכל שהותקנו במקורן בצל צנע ומחסור והפכו לאצילות בקרב אניני טעם יודעי דבר וחצי דבר על בישול סורי לבנוני.

למרות ניגוד האינטרסים והטאבו הקיים במרחבי הבישול הנשלטים ללא עוררין על ידי נשות השבט,מתקיים כאן נסיון חצוף למדי להרים ראש ולטעון טענה אחת או שתיים אף אם הן כרוכות בנימה חיובית. שכן, בסופו של יום מתיש בו מתחוללת מהומת אלוהים של חומרי גלם,כלי מטבח,כיריים עמוסים, ותנור גדוש שאף לא טפח אחד נותר בו,,,מישהו צריך להגיד לכן מילה טובה.

מצב ההנצחה של מסורת "ארם צובא" ,"אלפו" בפי יקירנו, או אלה שהתייסרו במבוכה - כשדעתנו הושפעה נואשות מתופעת תרבות המערב - ואמרו בשפתיים רפות ובקול חלש "חאלב",סבל מאז ומעולם משידפון והזנחה,ולמעט נציג מובהק אחד מכובד ונסיון קלוש לתעד מסורת בבלוג נידח,לא התרחש אירוע רציני מלבד כינוס הדרם של מנהגים ומתכונים שהוטל בקרבו של ספר בישול זה במשקל של כ 2 קלוגרמים מוצדקים מאין כמותם.

נעים לדלות ממרתפי הזכרון מונחים שאבד עליהם הכלח,ואף רקע מקדים אודות חיי הקהילה העניפה בגלות מעלה חיוך ומגלה כר נרחב ועשיר בנפלאות אורח חיי הקהילה ברקע הדלות של השנים ההן.

לנוכח התפריט החולש במסעדות מובחרות שאמצנו ברוח הזמן, באות המנות המונומנטליות מתוך הספר וטופחות על פנינו מציאות קולינרית מפוקחת על חיינו הנשלטים במירוץ חומרני נצחי בהשוואה לאורח החיים המאופק סביב שולחן האוכל עליו עלו התקרובות המקוריות באמינותן.

גם אם אין עולה בדעת קורא/ת להפוך את גזרת המטבח ליעד מבוצר מכותר בהררי קליפות פרי ירק מקולף כשברקע מתנגנות נקישות רמות של כלי מתכת וכיריים לוחשות להבות אש בעוצמות שונות,מעניק הספר סיפוק רב לסקרנים מסובים בסלון ביתם החוששים להביט אחורה לימי עלומיהם,ומעלה אור בפינות שנותרו אפילות בשל חשיפה מועטת למקורות,ומותיר סימני שאלה מנעימים בדבר קיומו של העבר.

".שפשפה את עיניה,והן נראו פתאום ריקות מהבעה,אדומות וממיות ולא ידעתי אם הן רואות אותי או בוהות דרכי."

זה רגע נרגש במציאות העולה מהספר אליו נגשתי בציפיה דרוכה מגובשת וידועה מראש, משל ששמתי פעמי אל מסעדה מועדפת,ובזמן שהושחת על איתור מקום חנייה חוקי באו ועלו בחיכי טעמיה הנכספים האיצו וחוללו בגופי חילוף חומרים נמרץ והעדר שליטה בתנועות קצובות במעלה גרוני.

שדוד נפלתי בספריו של הסופר אלי עמיר דרכם נהגתי להתבונן בחיי שלי, ואף נסחפתי ברוח על כנפיים מדומות ודמויות מספריו נהגו בי כאילו סבו אותי בחלוף שנותי, חלקן חרשו מזימות ומקצתן דרשו בשלומי.

דומה שעולמו של אדם נסוב על ציר חייו ההולכים ומתגבשים, עומד ונגזר דינו לשבט או לחסד בגין מפגש אקראי המרופד בפקעות סיבי משי רכים וענוגים מתלפפים לחוטים מפתים ומתגלים בהמשך כעבותות מהם לעולם לא ירצה או לא יצא לחופשי.

באתי אל ספרו החדש של הסופר מיוסר בטעמו הישן והעיקש של מעדן שהתנחל בחיכי,שדחה שנים רבות נסיונות כושלים ונואשים לשחזרו.

ללא הפרה,ללא הפתעה, באו דבריו של הסופר המיוחד העלו תוכחה בדבר נכונות צדקת של מסורת ישנה וטובה,חפים מסממני העת החדשה,ומותירים געגוע עז אל זמנים שהיו אף אם מתוודעים אליהם באמצעות דפי קריאה מלוכדים וכרוכים בזמנים מאוחרים.

השאלה כיצד תושפע דרכו של קורא בטרם התגבשו חייו נותרה כתעלומה,ונדמה כי קריאה מאוחרת תפנה מבטים ממושכים לאחור ותחולל לבטים ויסורים.

שמועות בדבר קלישאות הפזורות במרחבי הספר נותרו מיותמות בשל גילוי של שימוש מושכל במוטיבים מוכרים שגורים בשפתם של אנשים דוברי עברית תקינה ונוחים לקריאה והפנמה.

סופו של הספר מגיש תקרובת הגונה של עוגמה,מפיח משב אביך של מורת רוח ומותיר את העלילה מוצדקת מאין כמותה.

לא מצאתי מנוח.
שנתיים חלפו ועדיין הספר נח בין ספריו של שלו,ואף נמצא מיטלטל בכיסו המרוכסן של התיק היוצא ונכנס עימי בימים החולפים וטרם נקרא.
כל ספריו של שלו נקראו בשקיקה,למעט הספר שהמתין בציפייה לפרץ תעלומותיו שתסתערנה עם אותן חוויות המתבקשות מספר טוב.

פרק הזמן נוצל בקפידה בעבור תשומת לב לספרים וסופרים אחרים כשעל שערי הזמן החולף מתדפק וכמהה הספר לפידיון וגאולה.

הדרכים התפנו והימים החמים גזרו ריתוק אל פינות קרירות, והזמן מנדב מקום נרחב למחשבות טורדניות על אודות ספר כזה או אחר שטרם נרכש או נקרא.
כמו בכל מפגש מסקרן שתובע את זמנו עד לקיומו,פתח הספר את שעריו והמטיר מעמודיו את מלוא עוצמת סיפורו שאף נשימות סדירות התקשו לעמוד בברקים ובסערות שהבליחו ופרצו מעמודיו.

התרגשתי מקריאת תש"ח של קניוק,ו"יונה ונער" בא הוסיף ויצק תוכן כרוך במרבדים אנושיים נושאים ניחוחות מזמנים אחרים משובצים בפסיפס חייהם של בני אדם שתום חמלה ואהבת אדם הטילו אלומות אור רכות ומלטפות אל תוך החשיכה בה ששררו קשיי ההתיישבות בחבל ארץ זה.

הספר בנוי ממתקפות בלתי צפויות של דמויות בזמנים שונים המתנקזות בסופן למיקשה אחת של עלילה שתחילתה סבוכה וסופה
מותיר מועקה שבלעדיה טעמה של החוויה ימצא חסר.