נאם לה הוא סופר מעולה. נקודה. כל סיפור הוא יצירת מופת קטנה וקשה להפליא, וגם להכאיב. קשה להאמין איך הוא מצליח לבנות עולמות שונים כל כך ויחד עם זאת אמינים כל כך. בוירטואוזיות של אמן גדול הוא נע בין סיפורה של צעירה ויטנאמית המנסה לברוח ממולדתה על גבי סירה רעועה של מהגרים בלתי חוקיים לקשייו של נער מתבגר בארה"ב המנסה להתמודד עם ייסוריה של אמו הגוססת ועד לאישה אמריקאית המבקרת באיראן בכדי להירפא מלב שבור. האכזבה היחידה היא שכל סיפור היה יכול להוות חלק מרומן גדול. אני מקווה שנאם לה יממש את הציפיה ויכתוב בקרוב את הרומן הגדול שלו.

האפליד ביי-
כרגע סיימתי לקרוא את האפליד ביי, זה אחד הסיפורים הקצרים הכי עוצמתיים שקראתי בחיי, האלמנטים הקשים שמשולבים בסיפור, שמשולבים בנקודת מבט של נער בדמי ימיו שלעתים ב''חוצפתו'' רואה את בעיותיו כדבר החשוב ביותר, ותוך כדי מתמודד עם התפוררות המסגרת הקבועה של חייו
נאם לה מעביר את חשיבות ערך קדושת המשפחה בסיפורים קצרים וטרגיים ,זה דבר אחד שלקחתי מהספר הזה.

סיפורים לא קלים אגב