לקח לי די הרבה זמן לסיים אותו יחסית לספרי קריאה אחרים שקראתי:
הוא נפתח בפרולוג שנותן תחושה של ספר קליל,זורם וסוחף אך אליה וקוץ בה...ככל שהעמקתי בקריאה ליוותה אותי שוב ושוב התחושה של דריכה במקום,הסיפור לא מתפתח לשום מקום והיה רגע שבו חשתי צורך להפסיק את הקריאה מחוסר עניין.
אך למרות זאת התמדתי בקריאתו ולקראת הסוף הבנתי את המסר שספר רצה להעביר.
המנודים-הוא סיפורו של לואיס בן ה-19 שמשתחרר מהכלא ומחפש אהבה,חיבוק ותשומת לב מהסובבים אותו,החל ממשפחתו וכלה בחבריו.
עד גיל 10 ללואיס לא חסרה האהבה שהעניקה לו אימו,יחדיו הם מואסים בשיגרה ובורחים לערוך פיקניק ביער,בחיק הטבע ע"י הנהר...באחד הפעמים אימו טובעת בנהר,הוא מנסה להצילה ולקרוא לעזרה אך לשווא,אין אף אחד בקרבת מקום להושיע.
בעקבות הטרגדיה הזאת,לואיס שרוי בהלם,הוא לא מסוגל להוציא הגה מפיו ולהסביר את השתלשלות האירוע,הוא מתחיל לחוש דחוי,לא מבינים לליבו, הוא מקבל יחס קר ומתנכר מצד חבריו, ודברים אלו גורמים להתפרצויות זעם ולאלימות על לא עוול בכפו.
הוא מרגיש את עצמו לכוד בעולם סגור ללא אהבה,אין עם מי לדבר ואין אל מי לזעוק את המצוקה החבויה שעצורה בו...אפילו אביו שאמור לדאוג,לאהוב,להבין ולחבק מתנהג אליו בקשיחות ובקרירות ורוצה לאשפז אותו אישפוז בכפיה.ההרגשה היא שכולם נגדו,אף אחד אינו מאמין לו וכולם בטוחים שהוא אשם במותה של אימו .
רק לקראת הסוף הוא מרגיש את קרן השמש באפילת חייו בדמותה של קייטי בת ה-16 ,נערה טובה,טהורה ואמיצה שכל החיים מקבלת מכות מאביה ומסתירה את הסוד מעיני כל.היא מספרת לו את סודה ושניהם מוצאים נחמה וקרבה אחד בזרועות השני.
לאורך כל הספר מילדות ועד בגרות,קייטי אוהבת,מתחברת ,מאמינה ומחפשת את קרבתו,כי בסך הכל שניהם מנודים ובודדים מבחינה חברתית ומשפחתית.
כל חייו לואיס חשב שהאנשים שחיים במחיצתו אינם אנשים פגומים אלא מושמים והדופי הוא בו..אך לבסוף הוא מגיע לתובנה שכולם חיים בעולם שבור ורע שמתאים להם בצורה מושלמת,והוא וקייטי הם אלו שחיים בסביבה מנוכרת,צבועה שאינה שמה קץ לרוע שבה ובשתיקתם נותנים גושפנקה למעשיהם הרעים.
לדעתי,כדי לקרוא את הספר צריך"עצבים מברזל",כי רק לקראת הסוף הדברים מתבהרים ומתחברים אחד לשני ומקבלים פסיפס אחיד ומושלם.
אז..קוראים יקרים...אל יאוש..לפני שאתם מתחילים בקריאת הספר הצטידו בהרבה סבלנות ואורך-רוח כי בסוף זה משתלם,ושתהיה לכולם קריאה מרתקת ומ-ה-נ-ה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
