אהרן אפלפלד. כל אשר אהבתי. כתר. 1999 פרטי
מסופר מפיו של יתום, שהוריו התגרשו והוא מתגלגל ביניהם ללא מרירות אלא עם מין עצב של השלמה וטינה רכה ולא יותר. ילד זקן שרואה בין יהודים לנוצרים, חרדים לחדשים ומשכילים. יש בו את היכולת להקשיב לאביו האמן המיוסר הנוהג להשתכר ולאזור אומץ ולרדת לסוף דעתה של אמו היפה, הנעזבת , הנעצבת. תסבוכת חייו וחיי הוריו אינה יכולה אלא להיפטר עם פטירתם, בזה אחר זו. מה שהיה נסתר מעיני הוריו גלוי לעיני הילד המתבונן בבגרות על נפתולי חייהם המיוסרים מילדות ועד מוות בגיל צעיר.
כמו ברב ספריו של אפלפלד, הסיפור מעיני הילד שבמרכז העלילה. האבות לרב גדולים בגופם אך שבריריים בנפשם. הם נעזרים בשיכר או אשה אחרת או בריחה. הבן או הבת מבינים את אמם כמעט ללא מילים ולומדים ממנה דברי השכלה וחוכמת חיים.
פרויקט חייו של אפלפלד
כבר זכה בפרס ישראל
שושן
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
