קח לידך את השליטה בחייך:
"מהות הגדולה היא היכולת לבחור בהגשמה-עצמית, בנסיבות שבהן בוחרים אחרים בשיגעון."
אהבה ראשונה:
"ערך-עצמי אינו נתון לאימותו של הזולת. אתה בעל-ערך כיוון שאתה אומר, כי כך הוא הדבר. אם מותנה ערכך בזולת, הרי אין זה אלא ערך-הזולת."
פרק ראשון – לקיחת השליטה לידנו, וויין מדבר על חשיבות החיים בהווה, ללמוד לחיות בהווה- זו אחת הדרכים להילחם בשיתוק. יצירת המגע עם ה"עכשיו" שלך, הם סוד החיים המשמעותיים.
כשחושבים על כך יסתבר שבעצם אין רגע אחר שנוכל לחיותו, עכשיו הוא כל מה שיש והעתיד אינו אלא רגע נוסף בהווה שיש לחיותו לכשיגיע. דבר אחד בטוח; איננו יכולים לחיותו עד אשר יגיע. אולם הבעיה היא שאנו חיים בתרבות המפחיתה בערכו של ההווה. חסוך למען העתיד! שקול את התוצאות. אל תהיה רודף תענוגות. חשוב על המחר. תכנן למען יום פרישתך. ההימנעות מן ההווה היא כמעט מחלה בתרבותנו
ואנחנו נתונים להתניה מתמדת הדורשת מאיתנו להקריב את ההווה למען העתיד.המסקנה ההגיונית המתבקשת היא, שלא זה בלבד שגישה זו גוררת הינזרות מהנאה בהווה, אלא מהווה בריחה נצחית מן האושר. כאשר העתיד מגיע הוא הופך להווה, ועלינו להשתמש בו כדי להכין למען העתיד. האושר הוא דבר-מה השמור ליום המחרת ולכן הוא תמיד חומק מאיתנו.
רגע זה בהווה, אותו זמן חמקני שתמיד נמצא עימנו, יכול להפוך לחוויה יפיפייה אם תניח לעצמך ללכת לאיבוד בתוכו. לגום עד תום כל דקה והשתחרר מן העבר שחלף ומן העתיד שיבוא בעתו. חטוף את רגע ההווה כי אין לך אחר מלבדו. וזכור כי השתוקקות, תקווה וחרטה הן שיטות הבריחה מן ההווה המסוכנות ביותר.. "חייה עד כמה שאתה יכול, טעות היא שלא לעשות כן. אין זה משנה מה אתה עושה, כל עוד יש לך את חייך. אם לא היה לך את זה מה היה לך?... אם מפסידים אז מפסידים, אל תשלה את עצמך.. הזמן הנכון הוא כל זמן אשר בו אתה עדיין בר-מזל ויש לך אותו..חייה!" הנרי גיימס.
גיליתי שאני משותקת – פחדנית קטנה וטיפשה שבגלל ערך עצמי נמוך וחוסר ביטחון משווע אני מחמיצה חוויות גדולות.אלה דברים שאני יודעת אבל בתוך תוכי-פנימה, וכשמים לי מראה ענקית מול הפרצוף וקרוסלת הרגשות גועשת איני יכולה להישאר אדישה, אני מודה! הכל אחד לאחד נכון לגביי .
תירוצים וסיבות יש למילון, דבר אחד גורר לדבר אחר וכך הלאה...
לפעמים בא לי לחיות, ככה, סתם לחיות בלי לחשוב הרבה בספונטאניות- מעניין אלו חיים יהיו אלה.. גרועים יותר טובים יותר האם יהיו בהם משמעות רק משום היותי חיה אותם, מעניין?
אנחנו תקועים באמצע, חיים בעיקר את העבר ונוהרים אל עבר העתיד שתמיד הוא הופך לעבר בחולפו אותנו וכל מה שעובר באמצע לידנו איננו-מתנדף. החיים הם סתירה.
הרהור: משום מה אנו צריכים דברים כתובים גם כשאנו יודעים זאת, הרי ידוע שכדי לחיות טוב עם עצמך ועם זולתך, עלייך לאהוב את עצמך קודם כל ולאחריו לאהוב את חברך-רעך כמוך! אני מאמינה שניתן גם לאהוב את האחר מבלי לאהוב את עצמך, לאהוב באמת ובתמים וכך ע"י אהבתך אותם והם אותך הדרך לאהבה-עצמית תגיע הלא כן?! זו דעתי אם כי אני תוהה שהדבר נעשה או גובל בקורטוב של 'אנוכיות', כאינטרס הרי אלו הם יחסי –גומלין של אוהב-נאהב. האהבה לא באמת טהורה,אמיתית ונקייה. אבל זה שקול-נתון לפרספקטיבה שלי, לאיך שאני רואה את הדברים או איך שאני רוצה לראותם.
עד כה לא הצלחנו כי המודעות כמו הביטחון העצמי שאפה לאפס ועיקר כי אנחנו פשוט צריכים מישהו שיחזיק לנו את היד יאמר שאנו טובים כל הזמן.. ת ל ו ת !
הספר מספק עצות מועילות להעלאת הביטחון העצמי ולהיות מודעים למה שאנחנו מכניסים לראשנו בכוח המחשבה- אשר מעוררת את הגוף לטוב ולרע ובעיקר הרע( יצר ההרס מתעורר)לדעת מה עושה לנו רע, מה גורם להרגשת הנחיתות ולמה שאנו מרגישים כעת, כל רגש? כוח המחשבה מונע ומניע רגשות שמתנועעים כגלים מקצה אחד למשנהו. מציע פתרונות יישומיים למדי... אני דוגלת בשיטת הרשימות זו לעניות דעתי דרך יעילה לעוררות מודעות, אם כי היא מצריכה התמדה,נכונות והמון מוטיבציה.
אני ממליצה בחום על זה הספר לכל האנשים חסרי הביטחון האחוזים ואוחזים בשיתוק וביצר ההרס כמוני, האנשים בעלי הערך העצמי וגם לאלה שפחות ובכלל לא. הוא טוב לכולם הוא מעורר מודעות וחשיבה בריאה וחיובית.
