איך קרה שגיבור הרומן - הפך לרוח הרפאים של הגיבור המציאותי ?

רוחות הרפאים של גויה הוא, רומן היסטורי שגיבורו הספרדי פרנסיסקו דה גויה, שימש צייר חצר המלך ובאותה עת גם צייר מחאה שהנציח את זוועות המלחמה. גויה נודע ביצירת המופת שלו, שלושה במאי 1808, המתארת בחדות את אימת הוצאתו להורג של מורד. הציור הזה הוא כמו גרניקה של פיקסו, התרסה נגד זוועות המלחמה, עוצמתו מעוררת סקרנות לגויה - יוצרו ולתקופה בה הוא חיי.

גויה חיי בעולם מורכב, בו המלך ובניי ביתו היו אוסף של חדלי אונים. באמצעות ציור פניהם, הצליח גויה לשקף, את רופסות האופי והמחשבה שאפינו את בית המלוכה כמוסד ששקע לדמדומים. על רקע חלחול רעיונות המהפכות הצרפתית והאמריקאית לספרד, האינקוויזיציה המציאה את עצמה מחדש, בניסיונה לשמר את העולם הישן. באופן לא מפתיע, ספרד הישנה והמנוונת נפלה לידו של נפוליאון שהשליט בה אימה וטרור בשם העולם הנאור.

גיבור הרומן הוא צייר מופלא, שדרך מבט עינו וציוריו השתקפה ספרד בתקופה של טלטלות עזות. בין כותבי הרומן מילוש פורמן, בימאי אמדאוס, מה שיוצר צפייה לרומן היסטורי איכותי.

דרך גיבורי העלילה אנסה לצאת בעקבות רוחות הרפאים של הרומן, שלמעשה השתלטו עליו.

הגיבורה הראשונה שלנו, אניס, נערה צעירה בת שמונה עשר, המוזה של גויה לציורו. האינקוויזיציה טפלה עליה אשמת כפירה, חוויה מטלטלת, ולמרות זאת היא מותירה רושם סתמי כחסרת אופי. אישיותה נמחקת בעת שהייתה כאסירת האינקוויזיציה, דווקא באישיותה המחוקה, מתקיימת בה אמינות הטירוף העולה בקנה אחד עם יצירות גויה.

הגיבור השני, לורנסו קסמרס, אחד מהאינקוויזיטורים החזקים העומד מאחורי מזימת האשמת אניס. הוא צעיר כפרי ושאפתן, המאמין כי האינקוויזיציה תמנע את חדירת רעיונות המהפכה לספרד. לורנסו ברח לצרפת והפך למהפכן, ובהמשך לתומך נפוליאון. הוא חזר לספרד בכדי לשמש קטגור הכיבוש הצרפתי. דמותו מתוארת באמינות, מילוש פורמן מבין בטרור אידיאולוגי, ומתכתב באמצעות לורנסו עם המשטר הקומוניסטי שהיטיב להכיר.

הגיבור השלישי, גויה, לא מצליח לבטא את מצבו כצייר, המתלבט בעמדות מוסריות שונות ומנוגדות, כאדם, כאיש רוח, כפטריוט, או כצייר אופורטוניסט המייפה את תמונות מצויירו, המלך והאליטה הספרדית. הוא עובר התפתחות הכרוכה בחירשותו, הגורמת לו להתכנס אל תוך עצמו, ולבטא עוצמות אנושיות ואמנותיות חדשות. תהליך צמיחתו בא לביטוי בקטעים מסוימים של הרומן, אבל הולך לאיבוד בחלקיו האחרים. דמותו של גויה היא נקודת החולשה העיקרית של הרומן, דמותו חיוורת, ומחוברת בצורה רופפת לגיבורים האחרים.

בנוסף לבעיית הדמויות, קיימת בעיה נוספת בספר, בחלקיו הלא אחידים. מקטע דרמתי הספר נופל פתאום, לקטעי קישור, בהם המחברים נותנים לנו סקירה על התקופה, ופתאום נפלתי לאווירת שעור היסטוריה משמימה.

ניכר כי מחברי הספר הם קולנוענים, כאלו שהדרמה והויזואליות היא המקצוע שלהם, אך לא המלה הכתובה, מה שמהווה חסרון לאורך רוב הספר, מהווה יתרון בקטעים בודדים, הבולטים בדרמתיות שלהם, בהם הרגשתי שאני בסרט במובן הטוב של ההגדרה, בהם היו רגעים של מתח מאוד מוחשיים, רגעי החסד של הספר, ואחר כך באה הנפילה.

משהו בכתיבה מפריעה, כנראה שזאת תוצאה של שני כותבים שיחד הקדיחו את קדרת הרומן, הכתיבה חלולה, ומשעממת, מגרעת משמעותית של הספר.

הרומן רוחות הרפאים של גויה, מצדיק את שמו, מבלי שמחבריו התכוונו לכך, מה שמאפשר להגדירו, כרומן מאכזב, ככזה שלא ממש חייבים לקרוא.

קישור ל- שלושה במאי 1808
http://history.hanover.edu/courses/art/goyamy3.jpg
קישור למשפחת הדוכס אוסונה.
http://maritbenisrael.files.wordpress.com/2011/04/goya_osuna.jpg
קישור לקרלוס ה-4 ובני משפחתו (1800)
http://www.franciscodegoya.net/70400/Charles-IV-And-His-Family-large.jpg

ספר טוב, מהנה ומעניין. הספר מתאר ומספר על ספרד בסוף המאה ה- 18 ובתחילת המאה ה- 19, כשספרד עוברת טלטלטות רבות ושונות המושפעות ממה שעובר על אירופה ובעיקר על צרפת.
לקראת סוף המאה ה- 18 עוברת צרפת מהפכה ותהפוכות, המלך מודח, העם אומר את דברו, השלטון עובר לידי העם, הכח האבסלוטי ובעל זכויות יתר של המלוכה, וכן כוחה של הכנסיה נשברים, ונוסדת רפובליקה בה האסיפה הלאומית היא הכח המוביל. הספר עוסק בתקופה של כעשרים שנה מסוף ימי לואי ה- 16 בצרפת ותחילת המהפכה ובתקופה שלאחריה. צרפת ממשיכה לעבור תהפוכות בעשרים שנים אלו: ביטול הרפובליקה והמלכתו של נפוליאון כקיסר, ועד לנפילת נפוליאון.
בתחילת הספר בסביבות 1791 ספרד נשלטת ע"י מלך חדש ובעיקר ע"י הכנסיה, האינקווזיציה חוזרת לפעול בכוחניות כשבראשה נזיר דומיניקני צעיר, כבן 31, האחוז בלהט דתי כדי לפעול נגד החילון והרפורמות שנושבות מהמהפכה הצרפתית. תוך זמן קצר הגלגל מתהפך על האינוויזיטור, הוא נאלץ לברוח וליטוש את האינקוויזיציה ואת ספרד. אך לא לפני שהכוחניות שלו גרמה לכליאתה של צעירה ספרדית בת 18, והאשמתה ככופרת. שני אלו סובבים כציר בסיפור במקביל לצייר המלך הצרפתי, פרנסיסקו גויה.
15 שנה אח"כ נפוליאון קיסר צרפת משתלט על ספרד ומנה את אחיו ג'וזף למלך ספרד. איתו מגיע גם יועץ, ספרדי במקור, שמתחיל לפעול בתוקף בשם החירות, החופש והאחווה, וכנגד הכנסיה בספרד. הצעירה שהיתה כלואה במרתפי האינקווזיציה מעל 15 שנה, יוצאת מכלאה עם שחרור עצורי אינוויזיציה, כשהיא חלשה, מורעבת, מוזנחת וספק מטורפת. רגליה מוליכות אותה לגויה, שבעבר צייר את דיוקנה, והוא מנסה לתמוך בה ולהחזירה לחיים.
כשהגלגל מתהפך שוב והצרפתים בורחים מספרד מוצא את עצמו היועץ הפרו צרפתי שהגלגל מתהפך עליו עד לסוף הסיפור.
לסיכום סיפור מעניין שמאיר תקופה רבת שינויים בספרד של לפני כמאתיים שנה.

ואם מותר לי לציין לשבח את הסרט שמבוסס על הספר , ואת משחקם המשובח של השחקנים ,וביניהם חאווייר בארדם ונטלי פורטמן . הסצינות שם זכורות לטוב .

קשה לקריאה, התיאורים על מסביב חונקים על העלילה עצמה, לפעמים גם לאורך כמה דפים , מה שמייאש אותך מלהגיע לפואנטה...אני עוזבת את זה בצד לבינתיים.חבל!

אחד הספרים הגרועים ביותר שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות. נושא הספר מעניין למדי, אך הכתיבה משעממת והורסת את כל העלילה.

משהו בסגנון של קתרינה הגדולה .באזורים של המאה ה18 סוף האינקוזיציה נחמד לאוהבי סיפורי היסטוריה המשולבת כרומן

הסרט הרבה יותר מהספר אבל גם הוא (למעט נטלי פורטמן וחוויאר בראדם) על הפנים

לא יכולתי לקרוא את זה..
לא יודעמ למה אבל פשוט לא אהבתי!

ספר מרתק עם עלילה מצויינת + קצת היסטוריה