מה עוד אפשר לכתוב על השנינות והחדות של מרק טווין? איזה כייף שיש מישהו שלא רק נהנה לפוצץ בלונים נפוחים ולשחוט פרות קדושות (ראו ספרו הנפלא על עליבות ארץ הקודש..) אלא גם עושה את זה בכל כך הרבה שנינות הגובלת בסרקזם..

מדהים לראות איך חווית בית ספר לא שונה ממקום למקום. מי שמלמד בחטיבות עליונות חייב לקרוא את הספר (ולו רק משום התחושה שלא רק אצלו העברת שיעור זו חוויה אה.. אמםםם, לא קלה)

כמה חכמה ושנינות ספר אחד! פשוט תענוג.

ספר מצויין. שילוב יפה בין היסטוריה לסיפור אהבה. מוכיח שהחיים והמציאות עולים לפעמים על הספרים שנכתבים עליהם..
מקווה שבעתיד נראה עוד ספרים של סופרת זו.

לכאורה, מה כבר אפשר להוסיף על השואה?
בתור "שואלוג" אובססיבי, חושב שבשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים מדהימים מזויות שונות שרק מראות שעוד הרבה ייכתב וייאמר על התקופה הזו, הן בהיבט היהודי והן על עוד 50 מיליון איש שנהרגו בין 1939 ל1945.
ספר מצויין, אני בטוח שבשפת המקור חידודי הלשון רק מועצמים, אבל גם בעברית אהבתי את השנינות ואת הזוית המיוחדת.
דרך אגב, הספרים הנוספים המעולים שנכתבו הם "נוטות החסד" (שמי שלא קרא אותו לא קרא ספר מלה"ע השניה/ שואה, טוב מימיו. ואני מתכוון לפן ההיסטורי שבו ולא להיבט הספרותי שהוא לא משהו..) ו"גנבת הספרים".
רוצו לקרוא!