יום אחד נעלמו הכוכבים, ואחריהם גם הלבנה. המציאות השתנתה ללא היכר. העולם נכנס לסחרור, כשלא ברור מי האחראי.
הסיפור מתחקה אחר זוג תאומים, ג'ייסון ודיאן, וחברם טיילור, מהיום בו האירוע חל. השלושה גדלים אל תוך חברה המחפשת את עצמה, וכתמונת ראי שלה, איש איש בדרכו מחפש נחמה (במדע, באמונה או בהכחשה).
חטאתי לספר בביקורת הקצרה שכתבתי אודותיו. מדובר בספר כביר, אך אלמוני למדי, שמשום מה, לא זוכה לדי חשיפה (לא בארץ ולא בעולם). לכן החלטתי להרחיב את הסקירה.
המחקר שערך ווילסון עבור היצירה מפליא בהיקפו. הוא הפגין בקיאות מרשימה במגוון תחומים, לרבות אסטרופיזיקה, מיקרוביולוגיה, גנטיקה, הנדסה, רפואה, פוליטיקה של כלכלה וממשל, ושירה.
דימוייו ורעיונותיו המקוריים, שבו אותי כליל.
הערכתי את השנינות במתן ספרי עיון ופרוזה על מאדים, לבן מאדים. כמו גם, את האופן בו ווילסון ייחד את ספרו לעומת השאר.
אציין, שאין מדובר בספר מד"ב קליל, המתאים לכל אחד. אולם הרעיונות ביסודו, אמורים לשלהב את דמיונו של כל אדם שהקריאה היא בנפשו. לא ארחיב אודות השתלשלות האירועים, מאחר שבמקרה הנ"ל, אכן כל המוסיף גורע.
התפניות בעלילה היו כה מחוכמות ומקוריות, שלא ניתן היה בשום אופן לצפות אותן. היחידה שהצלחתי לחזות, הייתה תפקידה של מולי כחפרפרת. כמו כן, היהלומים בעיניי ג'ייסון, דמו לטעמי לקרום הסחרור העוטף את העולם (מסקרן אם אכן זו הייתה כוונת המשורר)
הקריאה בסיפור חולפת ביעף, כלל לא שמים לב לאורכו הרב יחסית (חמש מאות עמודים), אלא מתמסרים בערגה לקסמי היצירה.
ספר מד"ב משובח,
חמישה כוכבים.
