כשחבר היה אצלי בבית חשבנו לראות סרט, ואנחנו אוהבים לצחוק, אז הוא הציע את "צ'רלי בממלכת השוקולד". להפתעתו לא ראיתי את הסרט, ודווקא נשמע לי מעניין ורציתי לנסות. מזל שבחרנו לראות את זה, כי היה ממש מצחיק והתאהבתי בסרט הזה!
אני אחד שחייב לקרוא את הספר, גם אם ראיתי כבר את הסרט. כמה אני שמח שנחשפתי אל הספר, כי הוא נפלא ומלא דמיון. אהבתי מאוד.

הסיפור הוא על מפעל שוקולד מסתורי שסגור לקהל כבר הרבה שנים, ובעליו המשונה של המפעל ווילי וונקה מחליט יום אחד לאשר לחמישה ילדים ברי מזל (ומלוויהם) לערוך סיור במפעל הקסום – מי שימצא את כרטיס הזהב ב"מעדן וונקה שוקומרמלדה מלכותי" (יש כרטיס בחמש חפיסות שוקולד בכל העולם). זוכים בכרטיס אוגוסטוס הזללן, ריקה המפונקת, מיקי שמכור לטלוויזיה, ויולט שלועסת מסטיק, וגם ילד עני בשם צ'רלי שמגיע אל הסיור עם סבו.

מוכנים לסיור? תזכו לראות את חדרי הפלא במפעל, להכיר את בני האומפה-לומפה, העובדים המשונים, לטעום שוקולד מופלא ועוד.
מחכה לכם סיפור מלא הנאה, הומור, חלומות, כיף, וגם קצת אימה. כן וגם שוקולד. הפשטות שבספר, הרעיון המקורי, ווילי וונקה ובני האומפה-לומפה המוזרים, היצירתיות והשוקולד כבשו אותי.
זה אחד מהספרים שמאוד נהנתי לקרוא והתעמקתי בהם בכל משפט שכתוב, כאילו אני לא רוצה שהספר ייגמר ושההרפתקה תימשך – מה שקרה לי עם "הקוסם מארץ עוץ" למשל, אני מאוד ממליץ גם עליו.

במקור שם הספר הוא "צ'רלי ומפעל השוקולד", אבל שינו בעברית ל"צ'רלי בממלכת השוקולד" כי מן הסתם זה יותר מושך וגורם לרצות לקרוא – לדעתי החלטה נכונה, למרות שמדובר במפעל ולא בממלכה (בעבר קראו לספר בעברית גם "צ'רלי והשוקולדה"). ממלכה זה שם שיותר סוחף ומעורר את הדמיון, ולכן המפעל בספר הוא בעצם ממלכת השוקולד.

חבל שהסופר היה אנטישמי. בכל מקרה הוא כתב טוב מאוד, והוכיח שיהודים יכולים לאהוב את ספריו בלי קשר להיותו שונא יהודים. גם צ'רלס דיקנס היה אנטישמי, מאכזב, וזה לא פגע בקריאת ספריו בישראל.

לסיכום, ממש כדאי לכם לקרוא את הספר כי אי אפשר שלא להתחבר אליו. הוא קצר יחסית אז לא ייקח לכם הרבה זמן, הספר מכיל רק 140 עמודים כולל ציורים בשחור-לבן ולא ברורים כל כך. אחר כך תראו את הסרט משנת 2005, הוא טוב מאוד.

אם יורשה לי, לכתוב ביקורת על הספר שעליו אני קרויה באתר הזה, אז באמת תודה רבה, כי מין הסתם, למשתמשת בסימניה שקוראים לה וילי וונקה, יש לי הרבה מה לכתוב. הרבה מאוד, אפילו. וואי אבל מזה אין לי כוח לפוצץ את הביקורת הזאת במילים ומשפטים וסתם לשעמם את כולם כי די מספיק שאני אגיד שזה ספר מעולה וכבר תרוצו לקנות אותו לאחים שלכם או לילדים שלכם או לנכדים שלכם או לנינים שלכם או לנינים של הנינים.
סבבוש. אבל אם אני רוצה שהביקורת די תצליח אני צריכה לעניין גם את אלה שכבר קראו את הספר. אוקיי, אז מי שכבר שמע מההתחלה שהספר הזה הוא מעולה ושסתם מתעצל ללכת לקנות אותו או לשאול אותו או להחליף אותו או משהוא כזה... אז שיעשה את זה עכשיו. מומלץ. אה, ואל תשכחו קודם לתת לייק לביקורת כי אני די בדד באתר הזה... :(
סתם. תעשו מה שאתם רוצים.
בכל מקרה, מי שכבר קרא את הספר ורוצה לקרוא את הביקורת הזאת, אז בשמחה.
למרות שכבר עכשיו די פוצצתי במילים ומשפטים.
לא משנה.
נו יאללה, בוא נתחיל (עד עכשיו, הייתה הקדמה, למי שלא הבין. ולמי שמרגיש רע עם עצמו: אל דאגה, גם אני גיליתי רק עכשיו שחפרתי מלא והביקורת הזאת די שיעמוםםם והפכתי את כל החפירות להקדמה. סבבושי.)
ונמשיך:
אז מין הסתם אני אדרג אותו כ- 5 כוכבים. קודם כל. :)
באמת ספר משהוא מיוחד. אחלה דמויות, אחלה עלילה.
חוץ מזה זה די באסה שעשו את הגרסה הזאת בעטיפת הסרט. קראתי את כל הגרסאות, גם באנגלית. התרגום באמת טוב, והגרסה הזאת ממש טובה, אבל העטיפה קצת מבאסת.
ועכשיו, זמורה ביתן, אני פונה אלכם, חברים יקרים שמוציאים לאור ספר עם כריכה של סרט: אף אחד לא רוצה לקרוא סרט!!! האלה שבאמת אוהבים את צ'רלי בממלכת השוקולד די מצפים לקורא ספר ואז לראות את הסרט שלו. נראה לי, מניסיוני האישי. חוץ מזה, זה די מעליב את רואלד דאל שאתם מראים בתמונה, מבמקום אותו, את וילי וונקה וצ'רלי. זה לא שאני לא אוהבת את וילי וונקה. אני מטורפת עליו שאין לתאר. אבל הדמות שלו בסרט די מעצבנת... הוא כזה צעיר וכל הזמן יורד על אנשים! בספר הוא כזה זקן וטוב לב, בסרט פחות. וזה לא שאני לא אוהבת את צ'רלי, גם בסרט הדמות שלא ממש טובה והשחקן משחק מעולה. פשוט... זה ספר, לא עטיפה של דיסק לסרט הזה. ועם כבר מדברים על הסרט... הספר יותר טוב. את הסרט די שינו מהספר, ולרעה. תראו, את צ'רלי בממלכת השוקולד ממש כתבו לתסריט. אז למה לא לעשות את הסרט בול אותו דבר? בסרט פתאום הביאו את הוריו של וילי וונקה. ובלי קשר לכלום. זה די הרס. חוץ מזה יכלו לעשות את הסרט יותר מרגש. תראו, זה די פיספוס.
צ'רלי בממלכת השוקולד זה ספר מעולה. הסרט בסדר.
זה לא נשמע פיספוס? בשבילי, כן.
ונראה שאני עומדת לסיים,
אז צ'או צ'או לכם ידידי והמשך יום נעים...
מתוק, ומלא בשוקולד וילי וונקה. מי יודע, אולי תזכו באיזה כרטיס זהב שווה?

ספר חמוד.
לומר את האמת עד היום לא ממש ידעתי את העלילה; לא ראיתי או קראתי את צ'ארלי בממלכת השוקולד, וניחתי שיש שם דברים הזויים בעקבות הבימוי של טים ברטון, כך שהתעניינתי מתי משהו מוזר יקרה.

הספר מספר על ילד, בשם צ'ארלי באקט, שחי עם משפחתו הענייה, מצליח לקבל לאחר כמה ניסיונות כרטיס כדי להכנס לטיול במפעל השוקולד של ווילי וונקה - יוצר השוקולד הכי מוצלח בעולם.
המטרה העיקרית של הספר היא להעביר מספרים על התנהגות כלפיי ילדים שיקראו את הספר; לא להיות זללן וקמצן, להתנהג בנימוס ולהקשיב לאזהרות, להפסיק לדרוש פינוקים, לא להדבק לטלוויזיות ולהעדיף לקרוא, ועוד מסרים שונים שמועברים, כשצ'ארלי משמש כמודל לחיקוי לכל ילד.
אבל אני פשוט שמתי לב לכך, חוץ מזה, העלילה הייתה קצת משוגעת אבל גם מיוחדת, ומהנה, משהו קליל לקרוא כדי להעביר את הזמן.

רעיון הספר לקוח בעיקרו מספר הילדים הטוב ביותר שנכתב אי פעם לדעתי והוא 'יהושוע פרוע' או 'יפתח המלוכלך' (תלוי בתרגום). גמולה של המידה הרעה-עונש כנגד זו של המידה הטובה-פרס. כמובן שהעונשים של ארבעת הילדים החצופים וחסרי החינוך בספר אינם משתווים לעונשים הגרוטסקים והלא פרופורציונלי ביהושוע פרוע, אך מה שהכי הפריע לי הוא דמותו של צ'רלי, גיבור הספר. כל אחד מהילדים שנענשו קיבלו בזכות התנהגותם את המגיע להם, צ'רלי לעומת זאת הוא דמות מאוד פאסיבית שלא מוציאה כמעט מילה לאורך כל הספר. לא היה שום דבר בהתנהגותו שהצדיק את הפרס בו זכה בסופו של דבר. רואלד דאל היה צריך להבליט את מידתו הטובה שהביאה לזכייה בפרס כל כך גדול, מעבר להימור הנכון שבקניית חפיסת שוקולד.

שנים עברו מאז קראו לי את הספר שג'וני ד] הפציע בתפקיד ווילי וונקה וזרק אותי מחדש לקרוא את הספר . אחרי יום חיפושים בבית הורי הסרתי את האבק והתחלתי לקרוא וגיליתי למרבה הפתעתי כי הספר יותר משהוא עלילדים הוא בעצם ספר למבוגרים . הספר מתאר למעשה הורות רעה ובעצם הורים חדלי אישים אשר ויתר על הורותם בשם הגשמת חלומותיהם , פחד מילדיהם , חוסר הצבת גבולות , וביטול הפער שינו בין הורה לילד .
ספר חובה לאנשי חינוך .

לפני הכל, חשוב לי להבהיר שאני ממש לא אוהבת ששמים לספרים את הכריכות של הסרטים שלהם.
אני חושבת שהגרסה הזאת של הספר מעוותת ומרגיזה, וכדאי בהרבה לקרוא את הספר בגרסה אחרת, קודמת.
בנוגע לספר עצמו: אף על פי שהוא קלאסי ואני אוהבת אותו (ואהבתי אותו עוד יותר פעם), אני חייבת לציין שרואלד דאל ממש אכזרי כלפי הדמויות בספרים שלו. לא רק בספר הזה.
עדיין, אהבתי ואוהב.

ספר מעולה, כתוב טוב ומסוגל לגרות כל אחד. אהבתי מאוד גם את הספר וגם את הסרט. אני רוצה לאכול שוקולד עכשיו...מפל שוקולד :)

עמוס דמיון, עמוס הומור, עמוס ביקרות, עמוס... עמוס.., טוב זה לא יגמר, הסכם: משעשע, ביקורתי, מעורר תאבון כיאה לשמו, וכל דמות בו גאונית ומוגזמת, לקרוא

ספר מצחיק מאוד. אהבתי אותו ואת הדמויות שבסיפור, כל אחד עם תכונות ואופי שונה. סופר מוכשר שכתב ספרים נהדרים ונפלאים, מלאים דמיון ויצירתיות. מומלץ מאוד (גם שאר ספריו).