מה קורה לספרי המתח?? אולי אני נתקל בספרים הלא נכונים?
אסביר את כוונתי.
אני שופט ספרי מתח לפי הקריטריונים הבאים:
1. אמינות העלילה: אוקיי אני מודע לעובדה שעלילות ספרי מתח לא אמינות בדרך כלל, והן גם לא חייבות להיות כאלה. הרי ככל שהעלילה פחות ריאלית,ככה עולה המתח והאדרנאלין.
אך בכל זאת אמינות מינימלית מתבקשת, ואותה לא מצאתי ב "התינוקת", בחלקים מהספר היה נדמה לי שאני קורא תסריט של איזה סרט של גיימס בונד או עלילות אינדיאנה גונס...
2. תפניות ומתח בעלילה: במישור הזה הספר מצליח להפתיע עם תפניות יפות ושומר על רמת מתח מסוימת, אם כי יש גורם אחר שפוגע מאוד בהנאה ממתח זה וזהו שנינות הכתיבה, קריטריון 3
3. שנינות הכתיבה: ספר (מתח) שנון הוא ספר שבו הסופר נותן כבוד לאינטלגנציה של הקורא ומאפשר לו להיות חלק אקטיבי וחושב בקריאה שיכול להסיק מסקנות בכוחות עצמו. ב"התינוקת" גיימס סיגל יוצר משפטים שלמים מאוד מיותרים שהן כמעט בבחינת עילבון לאינטלגנציה. דוגמא ברוח הספר:
שפתו התחתונה רעדה, אגלי זיעה נטפו ממצחו.
הוא פחד.(בחייאת רבק? חשבתי שהוא דווקא שמח :-)).
4.אספקטים של העשרה: מספר מתח טוב אני מצפה שיהיה עשיר (או לפחות סביר) באינפורמציה: מתחום המשפט, הטכנולוגיה/מחשבים, קרימונולוגיה וכדומה. אינפורמציה שתהיה רלוונטית לעלילה ותסביר מניעים/אירועים שונים בה. ב "התינוקת" זה די חסר לטעמי והאינפורמציה המועברת היא ברמה חובבנית ולא מוסיפה כל חדש חוץ ממקרים בודדים. במקומה אנו נתקלים בחשיבה סטריאוטיפית מובהקת של הסופר.
5. המישור הדרמטי: אוקיי קריטריון זה הוא לא חובה כיוון שרוב ספרי המתח מתרכזים ביצירת מתח וסיחרור חושים ומזניחים את המימד הדרמטי. אך ב "התינוקת" אני אתייחס למימד זה כיוון שעל גב הספר כתוב "הספר טעון עוצמה רגשית...". אז לא, צר לי לאכזב, הוא לא טעון, הוא אומנם די מותח לפעמים, אך ישנו פיספוס גדול של דרמה בספר כי הסופר מתייחס די בדלות להיבטים פסיכולוגיים שיכלו ליצור דרמה כזאת.
בקיצור: אם אתם מחפשים קצת יותר ממתח, לא להתקרב.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
