אם לקן פולט יוצא ספר בן פחות מ 900 עמודים הוא פשוט לא מוציא אותו לאור,וחבל. הכיף בספר הוא שמשכילים ממנו, לומדים היסטוריה באופן מהנה רוב הזמן. פרט לכך שלעיתים פולט נוטה להפליג עם הפרטים ונסחף עמם טיפה מעבר לרצוי. הפיתרון- לדלג כמה עמודים ולהמשיך הלאה, כך זה עם פולט. לעיתים העלילה מרגישה מאולצת ולא אמינה בעיקר לאור העובדות ההיסטוריות אותן פולט מתאר מצד אחד וההתפתחות העלילתית מצד שני (אינני רוצה לחשוף דבר מן העלילה ולכן לא מפרטת). אבל בגדול סה"כ נהניתי מקריאתו וכמו שאומרות שאר הביקורות כאן מדובר בספר טוב. בשבילי השאלה היא האם יהיו לי הכוחות להתמודד עם ספרי ההמשך עבי הכרס..

קראתי את הספר ונראה שזו היתה החלטה נכונה שלא קניתי את ספרי ההמשך, ספר סביר ותו לא..ההייפ סביב הספר והסופר לא מובנים בעיני כנראה שהיה לו פשוט יח"צ ממש ממש טוב והעובדה שהסופר נפטר עם כל הצער שבדבר הוסיפה נופח מיתי לסיפור. ההצגה של כל הדמויות גזלה שלושת רבעי סיפור, האקשן האמיתי אולי ב100 העמודים האחרונים.

הפסקתי לקרוא בו רק כשזה היה הכרחי, אך כל פעם היה כ"כ קשה להפסיק ולהניח אותו בצד. כתיבה סוחפת וזה הקסם בספר לדעתי.סיפור מקסים ועדין.

כ"כ הרבה זמן "סחבתי" את הקריאה בו כדי לתת לו צ'אנס כלשהו חיכיתי לגלות תפנית מטורפת, ואכן ב200 העמודים האחרונים העלילה סוף סוף החלה להתגלגל, אך אבוי עד שהסיפור הפך למעניין הוא פשוט נגדע! כאילו הסופר החליט שכבר נגמרו לו המילים ופשוט סיים את הספר..אז ככה הסקתי מן הספר שלונדון היתה מקום קודר ואפל למדי במאה ה19, הסקתי שהסופר מנסה להעביר פה מסרים פרו פמיניסטים ושבסופו השולטות בסיפור הן הנשים, אך העלילה פשוט סתומה וללא מוצא.לכן מבחינתי היה זה בזבוז זמן משווע לקרוא 815 עמודים וגלות שזה היה לשווא. חבל שלא הזהירו אותי לפני זה..