היפריון הוא לא ספר מד"ב או פנטזיה.
'מה פתאום', אני אקרא בתגובות. 'הרי יש שם מסע בין כוכבים, ומפלצות עתיקות ורובוטים וחלליות!'
נכון, אתם צודקים וצודקות לחלוטין. אבל! בהיפריון זה בכלל לא העניין. בהיפריון העיקר הוא האדם.

היפריון מספר את סיפורם של שבעה עולי רגל. הם יוצאים למסע אחרון והרה גורל לכל הגלקסיה כולה, פוסעים אל משכנו של השרייק האדיר והמסתורי. מתוך חצי שעמום וחצי סקרנות הם מחליטים לספר זה לזה את סיפורם, מדוע הם כאן בקצה היקום וצועדים לקראת מותם.

והסיפורים פשוט מרתקים. כל אחד ואחד מהם לא צפוי, כל אחד מהם בסגנון קצת שונה ופותח לנו צוהר אל פן שונה בעולם. בין אם אנחנו מתלווים אל מיסיונר מזדקן, בלשית פרטית או משורר קל דעת, הכתיבה סוחפת, הדמויות אמיתיות והסיפור מרגיש חי. במובן הזה הספר הוא קצת אוסף של סיפורים קצרים עם עלילה מקשרת, כי כל אחד מהם מופרד לחלוטין מהאחרים. באמצעו של אחד הסיפורים הייתי צריך בכלל לעשות הפסקה, כי הוא היה פשוט פצצה רגשית ישר לפרצוף.

לסיכום, זהו ספר נהדר.
לא מצאתי בו פגמים כמעט (היו שתי טעויות הגהה איפשהו, אבל זה לא קריטי מאוד). העלילה, הדמויות, הכתיבה - כולם ברמה גבוהה מאוד ומשובחת.
יש דמות אחת יהודיה ויש עיסוק ודיון כבד ביהדות. לחוששים - הוא מאוד מכבד, וגם אם לא הסכמתי איתו לחלוטין מאוד אהבתי אותו.
יש גם דמות אחת מוסלמית - פלשתינאית, אבל חוץ ממשפט אחד שקצת עשה לי תחושה משונה ("כמו כל אחד מהעם הפלשתינאי, הוא נצר בחובו זיכרון של מאה של מאבק, שהגיעה לסיומה בחודש של ניצחון מזהיר שנקטע עקב השואה הגרעינית" ציטוט מהזיכרון הלא מדויק שלי, אבל זו רוח הדברים. ומדובר על ספר שמתרחש עוד אלפי שנים. למה להנציח סכסוך על אדמות שכבר לא קיימות יותר?) אין להיותו מוסלמי כמעט התייחסות.

ממליץ מאוד לקרוא! אבל לפני הקריאה, מומלץ לוודא שיש את המשך הסדרה בהישג יד.


טריגרים:
יש כמה חלקים עם מיניות, במיוחד סיפור אחד שכולל הרבה יותר מידי קטעים. הרוב מרומז ולא כולל גסות, ועדיין. לזכותו ייאמר שהכל נועד כדי לשרת את העלילה, ובניגוד לספרים אחרים אין מין לשם המין.
יש אלימות, מוות ומלחמה, אבל זה ממש לא ספר אקשן, כך שהכל מאוד ברקע ולא מובלט.

היפריון, דן סימונס
סוגה: מד"ב
במילה אחת: קשקוש ארוך ומיותר
דירוג: 1 כוכב.

בקצרה: בעולם ששמו היפריון, מעבר לשלטון ההגמוניה האנושית, ממתין השרייק. ערב מלחמת יום הדין, כשגלקסיה שלמה שרויה במלחמה, שבעה צליינים יוצאים לעלייה לרגל האחרונה להיפריון בחיפוש אחר תשובות לחידות הבלתי פתורות של חייהם. למעשה, מדובר באוסף סיפורים אישיים של הגיבורים העטופים בסיפור רקע קלוש.

מד"ב: לא הגיוני ומופרך. אוסף רב של תיאורים מופרכים של מד"ב שהסופר קרא בספרים אחרים וניסה להתאים לספר הזה.

מתח: אין.

טכנולוגיה: הסופר הזה לא מבין בטכנולוגיה. הוא זורק שמות של עשרות כלים המוזכרים פעם אחת בספר ולא ברור למה משמשים - מיותר.

אלימות: כמעט ואין.

סקס: כמעט ואין.

מתאים ל: מזוכיסטים.

קריאה חוזרת: ממש לא.

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): בד"כ אני נמנע מלסיים ספרים גרועים.

סיכום: הרבה זמן ואנשים שונים המליצו לי על הספר, אז לבסוף קראתי אותו. הספר משעמם למעט שני סיפורים – של היהודי ושל ברונה. (הסיפור של היהודי, דווקא, היה יכול להפוך לספר קצת העומד בפני עצמו.) הסופר לא מבין במדע ופשוט המציא קישקושים עלאק מד"ב. לבוגרי אסימוב, היינלין ואחרים אני ממליץ להתרחק מהספר הזה.

חג הפסח הבא עלינו לטובה הנו אחד משלושת הרגלים, ובו על פי המסורת נערכה עלייה לרגל לירושלים. וזוהי דרכי המתוחכמת לפתוח את הביקורת אודות הספר "היפריון".
מדע בדיוני מתעסק בדרך כלל בהתפתחות טכנולוגית מעניינת, כזו שמשנה את המציאות האנושית ואף גורמת לשאלות מוסריות חדשות שעד להיווצרותה לא נדרשו בני אדם לעסוק בהן. אך בנוסף, ישנם גם ספרי מד"ב אשר בוחרים להתמקד בדת ובתיאולוגיה, ולחקור כיצד שינויים והתפתחויות בתחום הדתי, בשילוב עם טכנולוגיה עתידנית, ישפיעו על האנושות.
כזה הוא הספר הזה. העלילה, המורכבת מאוד, מתרחשת בתוך עולם בדיוני שבו האנושות נטשה את כדור הארץ, והיא מתפרשת על פני עשרות פלנטות. חלקן עובדו בידי האנושות כך שיתאימו לצרכיה וייעשו דומים, פחות או יותר, לתנאים בכדור הארץ, בעוד שאחרים העדיפו להותיר את העולמות כפי שהם ולהתאים את גופם ואת הטכנולוגיה שלהם לתנאים החדשים. בני האדם נחלקים לשני מחנות - אלו שמנסים לשמר את התנאים הארציים, לעומת אלה שמוכנים להשתנות (מכונים בספר "מנושלים") ומלחמה ניטשת בין השניים.
אחד העולמות שהותאמו ועובדו לתנאים אנושיים וארציים הנו פלנטה בשם היפריון, שולית למדי, בה התיישבה קומונה גדולה של אמנים, מונהגת בידי מלך הזוי. בהיפריון מתרחשת תופעה מוזרה מאוד - יצור אימתני ומוזר, בעל צורה אנושית אך עשוי מתכת וסבך קוצני, מופיע בפתאומיות במקומות שונים ברחבי העולם הזה וקוטל את קורבנותיו. הוא נוהג לשפד אותם על עץ דוקרני ועל כן זוכה לכינוי "שרייק" (ציפור שניזונה מחרקים ומשפדת אותם על זרדי עץ לפני שהיא ניזונה מהם). היצור האימתני והמוזר זוכה לפולחן שלם מצד בני האדם אשר רואים בו אל וסוגדים לו, מקימים לכבודו כנסייה שחורגת מתחום היפריון ומקימה שלוחות בכל רחבי היקום, ואף פותחים במנהג של עלייה לרגל אליו - בכל שנה עולים אליו שישה אנשים, ולפי המסורת, הוא קוטל באכזריות חמישה מהם ומגשים את משאלתו של השישי.
הציר עליו נע הסיפור הנו עלייה לרגל שכזו, שישה גיבורים, כל אחד מרקע אחר, סיפור חיים שונה ואף דת ולאום שונים, ומסעם אל עבר השרייק. הם מגוללים זה בפני זה את סיפורי חייהם וכך בנוי הספר, על שש נובלות שכל אחת יכולה להתקיים בזכות עצמה.
קסמו של הספר הוא במורכבות שלו - עולם בדיוני אינסופי ומפורט לפרטי פרטים, עם התייחסות נרחבת לנושאים דתיים ותיאולוגיים.
ששת הסיפורים חולקים אמנם מכנה משותף ברור - כולם מובילים אל העלייה לרגל אל השרייק וכולם כוללים אלמנטים רבים של מדע בדיוני ופנטסיה, אבל כל אחד מהם מייצג תת ז'אנר בתוך הספרות המד"בית - מדע בדיוני מלחמתי, פנטסיה, סייברפאנק, פנטסיה רומנטית ועוד.
הספר הנו הראשון מתוך סדרה של ארבעה.
מומלץ בעיקר לחובבי מד"ב, כמו גם לקוראים המחפשים חוויה ספרותית לא שגרתית.

עוד 3 ספרי מדע בדיוני העוסקים בשאלות דתיות ותיאולוגיות:
חולית - פרנק הרברט
אקסלרנדו - צ'רלס סטרוס
העמדה - סטיבן קינג

ספר מענג...קראתי אותו מספר פעמים מבלי להתאכזב או להשתעמם, הוא אוצר בלום.
ספר עם עומק, שעוסק במגוון רחב נושאים;
דת, מוסר, שירה, מין, עתיד האנושות, הורות, מלחמה, אהבה, אפילו יהדות ונוספים.
חלק מהנושאים המרתקים ביותר לדעתי היו; תאוריות מדעיות העוסקות במודעות שלנו, מוחנו ואכסונם במחשבים, דילמות מוסריות שאולי נצטרך להתמודד אתם בעתיד, כולם באים לידי ביטוי בכתיבתו באופן נפלא.
דן סימונס קופץ מזאנ'ר לזאנ'ר בעפעוף עין, מבלשות, פעולה, עתידנות ורומנטיקה בפרק אחד ועוד מספר במהלך כל הפרקים.
הרומן כתוב בדומה לסיפורי קאנטרברי. מתוך העלילה הראשית נובטות מס' סיפורים המתחברים לבסוף.
העלילה היא בסדר גודל אפי, האטמוספרה אפלה לרוב, העלילות מותחות ולוכדות, הוא פשוט מספר רב אומן המצליח להצחיק, לרגש לגעת בקוראים שלו בסביבות משונות ומנוכרות לנו.

הספר הזה יישאב ממכם אנרגיות מחשבתיות, הרבה אחרי שתקראו אותו תרצו לפתוח אותו שוב ולהתעמק בו ולהתענג מכל הגיג שיקפוץ לכם למודעות (במיוחד מהרשת החבה של אינטר-טקסטואליו שתמצאו (כת הצלב הוורוד וג'ון קיטס למשל- הפניה לטקסט אחר, המעמיק את משמעות הקטע ומשעשע מאוד, באפון של סוכריות מפוזרות המוצאים באקראיות).

ספר מצוין בעיקר למי שאוהב מדע בדיוני, אבל גם למי שלא אוהב יש סיכוי להנות, בייחוד מהחלק הזה, הראשון מתוך שניים של סיפור מורכב מאוד, גדוש פרטים והתרחשויות. בחלק זה חושפים הגיבורים זה בפני זה את סיפוריהם האישיים, כשבעצם כל סיפור כזה יכול היה להיות ספר בפני עצמו.
"היפריון" והמשכו "בחזרה להיפריון" הם מסוג הספרים שבוראים עולם שלם בפני הקורא, מאתגרים אותו לחשיבה והפעלת הדמיון, ומי שמתחבר – פשוט צולל פנימה ומתקשה להתנתק. לפחות שניים מבין ששת הסיפורים של עולי הרגל הם פשוט מדהימים: מרגשים, מפחידים, מזעזעים ומעניינים באופן יוצא דופן ויישארו אצלי מתויקים לנצח בזיכרון.

מומלץ בחום למי שלא מפחד ממדע בדיוני.

עלילת הספר מרתקת וסוחפת, יפה איך סיפורי הדמויות- נובלות עצמאיות, שלכאורה אינן קשורות, נשזרות זו בזו בסופו של דבר ונטמעות בסיפור המרכזי בצורה שאינה מאפשרת לעזוב את הספר.
לצערי הייתה בעיה קשה במהלך קריאת הספר ותשומת הלב המרכזית ניתנה דווקא לגורמים שאינם קשורים בו- כמו חוסר הגהה ותרגום שלא אהבתי, שחיבלו קשות בהנאה.
אמתין לתגובת המו"ל (אופוס) ואם יהיה צורך, אפרט יותר.

היום סיימתי אותו אחרי כמה שבועות של קריאה (בעיקר בסופ"שים).
נהניתי ממנו מאוד. הספר גורם לך להפעיל את הדימיון גם אחרי שמורידים ממנו את העיניים.
הסיפור האחרון קצת איתגר אותי (אני לא לגמרי סגור מה קרה שם) אבל לסיכום 9 מ-10.

ספר מעולה , מרתק. הכי טוב בסידרה ( וכל הסידרה מעולה)

6 סיפורים שכל אחד יותר טוב מהשני - כמובן שכולם מתנקזים לאותה נקודה

חושש לגלות את העלילה לכן רק אדגיש שאפשר ללא שום בענ לצמצם את העלילה, נראה שהתפרע בתיאורים ומשיכת העלילה חות מזה ספר ענק מומלץ לכל החולים על ספרות הפנטזיה והמדע הבדיוני.