הספר מתאר דרך שלושה מישורים את חייו של פסיכולוג בעיר
קטנה במערב התיכון האמריקני: השעות עם מטופלי חרדה ומתואר בפירוט הטיפול בחשפנית שיש לה חרדה לעלות שוב על הבמה, השעות שהוא מרצה על עקרונות ויסודות הטיפול בפני סטודנטים באוניברסיטה, וחייו הפרטיים וקשרו הסבוך לאהובתו.
אהבתי את הספר, הוא סוחף ברובו, מחמם את הלב, מעניק תובנות חדשות(אמנם בסיסיות) לקורא חובב הפסיכולוגיה על העולם הטיפולי ותופעות הכרוכות בו(תעתועי הזיכרון, למשל). מה שהפריע לי קצת זה הרוח הפדגוגית של הספר, המורגשת כבר בכותרת, הרגשה שמתעצמת בקריאה עצמה: שם הפסיכולוג לא מוזכר לכל אורך הספר, הוא "הפסיכולוג" (ועם תמונת המחבר בחלק הפנימי של הכריכה של הספר, וללא שם,היה בלתי נמנע בשבילי להעלות בעיני רוחי את המחבר עצמו כפסיכולוג המתואר בספר :-) וגם החשיבה הפסיכולוגית המתמדת, גם בחייו הפרטיים, הבאה לידי ביטוי בשפה שנונה (מדי) ולפעמים מעושה עם אהובתו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
