קלאסיקה מוכרת. כאילו ספר ילדים.
מערטל את שאלת יחסינו אל החריג, ואף אל ה"רגיל" , זה, שהוא לא 'בדיוק' כמונו. טיפה יותר קטן , יותר לבן/צהוב, מגמגם, או סתם דיסלקט...
מעורר למידת אחריות, סובלנות וחמלה.
מזמין שחרור מדעות מוחצנות, ולבחינה אוביקטיבית ולא קטנונית של מי/מה שעומד מולנו.













