• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מארלי ואני

מארלי ואני

מאת ג'ון גרוגן

הביקורת של Frozen Rose

תמונה של Frozen Rose
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
מארלי ואני

מארלי ואני

מאת ג'ון גרוגן

הביקורת של Frozen Rose

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
תמונה של Frozen Rose
הוצאה לאור:מטר
שנת הוצאה:2006
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
יואל ספרי התורמוס
לפני 14 שנים

“חשבתי שזה יהיה ספר מצחיק אבל מצאתי את עצמי על סף דמעות בסוף הספר. כל בעל כלב ימצא משהו בספר הזה להזד”

4/31
ביקורות על מארלי ואני
הבאה
דובה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 15 שנים

“נהנתי מאוד מהספר, למרות שהכלבה שהיתה לי בזמנו לא היתה שובבה ולא גדולה. הסופר לא מתיימר להיות משהו ש”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 17 שנים•1 דקות קריאה

שמעתי כל כך הרבה שבחים על הסרט הזה, ובתור אחת שחובבת ספרים יותר מסרטים- כשראיתי את הספר החלטתי שאני קוראת אותו. ובאמת שאני מצטערת על כך.
לא סיימתי לקרוא אותו מפני שבשלב מסויים לא יכלתי יותר. זהו אחד הספרים הכי משעממים שאי פעם קראתי, על מעשיו של גור כלבים. ממש לא מעניין אותי כמה קקי הוא עשה ביום וכמה פעמים הוא נבח על השכנה, או כמה הוא ילל בלילה עד שהוציאו אותו מהמלונה והכניסוהו לבית.
כשראיתי את הספר חשבתי לעצמי שהכלב הוא רק דרך שונה ומקורית יותר להתחיל עלילת סיפור מצליח, אבל אחרי יותר מדי עמודים שהעלילה לא מתפתחת פשוט התייאשתי. אני באמת לא יודעת איך הספר נגמר אבל אני מניחה שבמשפט צולע על מה מארלי עשה הפעם, בטח משהו כמו "אחרי הכל, מארלי הוא כלב חכם שלא אוכל את המפה של השולחן".
במילה אחת: אכזבה.
לא מומלץ בכלל.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של בני
בני
תמונה של ליאור
ליאור
תמונה של נטע
נטע
3קוראים|גיל ממוצע51|33%נשים

על המבקרת

תמונה של Frozen Rose

Frozen Rose

חברה מזה 17 שנים
14 ביקורות•33 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מקור (נוער)•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של Frozen Rose
Frozen Rose
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות14
לייקים שקיבלה33
דירוג ממוצע3.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מקור (נוער)6ספרות מתורגמת3מתח ריגול והרפתקאות2

דיון על הביקורת

6 תגובות
ר
רוני•לפני 16 שנים

לא קראתי את הספר,

אבל רק קריאת התקציר גרמה לי לגלגל את עיניי. עושה רושם שהספר הוא חסר עלילה משמעותית.
נטע
נטע•לפני 16 שנים

תודה :-)

אזבי אני ממש תפוקה ליפאמים כל הקללות שאמרתי לך אובר עלי אני פשות רגשנית מידי סתומה שכמותי :-( אני שמחה שסלחת לי
Frozen Rose
Frozen Rose•לפני 16 שנים

הו, אם כך זה בסדר.

אני סולחת, אבל להבא תזכרי לא לשפוט אדם לפני שאת מבררת מה או מי הוא באמת. את לא רוצה שישפטו אותך בלי להכירך, נכון? בכל אופן תשכחי מזה. הכל בסדר :)
נטע
נטע•לפני 16 שנים

מיצתערת על כל זה

אני פשות חשבתי שאת לא אוהבת חיות :-( כי ככה זה ניראה מיצתערת נורא אם פגעתי בך. פשות כשאני ראיתי כשכתבת ככה על הספר חשבתי שאת שונאת חיות ואני נורא לא אוהבת אנשים שלא אוהבים חיות. זה ניראה כאילו הם היראו נגיד כלב פצוע ולא יאזרו לו, אז חשבתי ככה עלייך אני נורא מיצתערת על כל הכללות תפוקה,מפגרת סתומה אני לא מדברת ככה בדרך כלל אני פשות נורא ניפגעתי מיזה שלא אהבת את הספר אזבי ככה אני רגשנית מידי אני מקווה שתיסלחי לי כי זה ממש לא היה מיליפגוע זה היה מעצבים
Frozen Rose
Frozen Rose•לפני 16 שנים

כל כך לא נכון

את לא מכירה אותי, כלל לא. אני אחד האנשים שהכי אוהבים חיות בעולם. זה שאני לא אוהבת את הספר לא הופך אותי ל"סתומה" או "מפגרת", זו זכותי המלאה. אדם שטעמו שונה משלך אינו טיפש. אבל על פי התגובה שלך אני עוד לא מבינה למה אני טורחת להגיב לך. אחרי הכל, אדם שיורד לרמות כאלה לא שווה שאתייחס אליו.
נטע
נטע•לפני 16 שנים

תפוקה ממש

זה מראה כמה את לא אוהבת חיות על מה חשבת שלקחת ליקרוא תספר זה ספר מקסים ומדהים את סתם מפגרת לדעתי אם לא אהבת אותו סתומה :-{
6 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של Frozen Rose

רובי הולר

רובי הולר

שרון קריץ'

אני מודה, אחרי שקראתי את הספר "שני ירחים" של קריץ' ציפיתי לספר ברמה מאוד גבוהה ואף מתעלה על קודמו, אך זה לא ממש קרה.
קשה לי לומר שהתאכזבתי כי אז זה יהיה לשקר, ולמרות זאת אני מודעת לכך שבאיזה שהוא מקום, כן- התאכזבתי! אבל האם עד כדי כך שבכדי לתמצת הספר אכתוב מילה זו בלבד? לא. ממש לא.
רובי הולר הינו ספר חביב למדי אך לא יותר מזה שלמרות האכזבה לאחר קריאת "שני ירחים" עדיין משאיר חמימות בלב וזיכרון חיובי. עד כמה חיובי זה כבר משתנה מאדם לאדם וטעמו האישי, אבל אני חושבת שכמעט ואין מי ששם את ספר זה תחת כותרת רשימה של ספרים שלא התחבר אליהם.
בניגוד למה שכתבתי בביקורת על "שני ירחים", ספר זה אכן מאוד צפוי ואף משעמם מעט מרוב שניתן לצפות את המתרחש בו, אך עם זאת מאוד נעים לקריאה והצפיות הזו במקרה זה היא לא בהכרח משהו רע בקביעות אלא רק בחלקים מסויימים של הספר בהם מצפים להכי בלתי צפוי שיש- וזה פשוט לא קורה.
לסיכום: ספר חביב- חמדמד שכזה, מזכיר תחילה ברעיונותיו את סדרת הספרים הידועה "מולי מון". לא מעורר התלהבות אבל בכל זאת מומלץ לחובבי ספרי הרפתקאות.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Frozen Rose
הביטחון של גרג הפלי - יומנו של חנון 1

הביטחון של גרג הפלי - יומנו של חנון 1

ג'ף קיני

וובכן, אני לא יודעת למה ציפיתי כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה, אבל זה בטוח לא היה מה שזה.
"הספר שהצחיק מיליונים" הוא לא יותר מאשר יומן עלוב של ילד עם איזו שהיא נקודת מבט מאוד אגואיסטית שלא מסוגל לראות דבר שלא קשור אליו. הנסיונות להוציאו כ"חנון" (אני לא מאמינה במושג הזה) כל כך כושלים שבמקום לצאת מה שציפיתי שיצא הוא יצא פשוט... פאתטי. אני באמת לא מבינה מה מצחיק בספר הזה ומי יבחר לקרוא ספר כזה מרצונו החופשי בידיעה שהתוכן שלו לא מעניין בגרוש. וובכן, אם הייתי יודעת מה התוכן לא הייתי טורחת לקרוא, אבל שלוש המילים "הספר שהצחיק מיליונים" משכו את עיני והייתי בטוחה שספר כזה לא יכול לאכזב.
ולמרות הכל, אולי אלו באמת הציפיות שלי שגבוהות מדי. אחרי הכל, אומרים שציפיות זה רק לכריות...

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Frozen Rose
שלומצי כותבת יומן

שלומצי כותבת יומן

דקלה קידר

אני מוכרחה להודות, שם הספר בהתחלה לא משך את תשומת ליבי יותר מדי. חשבתי לעצמי שזה עוד יומן של נערה מתבגרת עם כל החוויות שהיא עוברת בגיל ההתבגרות, מה חדש כבר?
אבל אז התחלתי לקרוא עליו ביקורות, ורובן היו ממש טובות. כן כן, הסתקרנתי. לחלוטין.
האמת- גם אחרי קריאת הספר- אני מודה, זהו בהחלט עוד יומן על גיל ההתבגרות. אבל משהו ביומן הרגיל הזה פשוט... מקסים. אני לא חובבת גדולה של ספרים מסוג זה ולמרות זאת פשוט הוקסמתי. משהו בסגנון כתיבה הפשוט של קידר והדרך שלה לתפור מאורעות אחד לשני באופן חלק לחלוטין הפך את הספר לנעים ונוח לקריאה וקל להבנה. קידר הצליחה לשלב יומן עם רעיון רגיל ויומן בלתי רגיל בכלל במקביל. אני מסירה בפניה את הכובע, באמת, כל הכבוד.
כמובן שאת הספר אמליץ לנערים מתבגרים, כי אני ממש לא יודעת עד כמה מבוגרים יהנו ממנו. הוא בהחלט מדבר יותר אל הנערים מאשר לאוכלוסייה הבוגרת, בתוכן, בשפה, בכתיבה... בכל.
ספר מקסים בהחלט. אהבתי מאוד.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Frozen Rose
מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

מבחן קבלה הינו אחד מאותם הספרים שכתובים באופן מודרני ובשפה יום יומית (יחסית) ועדיין איכותם גבוהה כשל ספרים הכתובים בשפה גבוהה. הספר מעלה כמה מהבעיות היום יומיות שאנו נתקלים בהן יותר מדי ומציג את כל הצדדים בפרשות- ולא רק את הצד שחשבנו שאנחנו מכירים.
מקמל- עתיר מסוגלת להעביר את הרגשות של הדמויות באופן שלא מצליח להשאיר את הקורא אדיש וממש גורם לקורא להגיע ליכולת הזדהות גבוהה איתן.
ספר איכותי ומרגש, גורם לחשוב לא מעט ומשנה דפוסים שונים שעד עכשיו היו לאנשים מסויימים בראש. הרבה זמן לא קראתי ספר מודרני הכתוב כך וכל כך נהניתי ממנו כפי שנהניתי בקריאת מבחן קבלה.
מומלץ לכולם, ילדים מתבגרים ומבוגרים כאחד. אני חושבת שזהו אחד מהספרים היחידים שכל הגילאים מסוגלים להתחבר אליו.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Frozen Rose
שני ירחים

שני ירחים

שרון קריץ'

אני זוכרת שכשנתנו לנו את רשימת הספרים ממנה צריך לבחור ספר לעשות עליו יומן קריאה במסגרת שיעורי ספרות השם של הספר קסם לי. כבר משראיתיו לראשונה ידעתי שזה לא עוד סתם ספר מהרשימה (שאת רוב הספרים בה כבר קראתי), זה ספר אחר. מיוחד.
בתחילת הקריאה אני זוכרת שהייתי נורא מבולבלת ושלקח לי יותר זמן מהרגיל להבין מה הולך בסיפור. ההתחלה אף שיעממה אותי מעט, אבל לא יכלתי לעבור לספר אחר כי זה הספר שבחרתי אז הייתי מוכרחה לקרוא בכל מקרה. ואני לא מתחרטת על כך אפילו לרגע!
ספר מרגש וסוחף ומלא בהפתעות! אחד מהספרים היחידים שבהם לא יכלתי לצפות את ההמשך. זה פשוט ספר בלתי צפוי בעליל ואהבתי את זה, מאוד. אחרי שמבינים את המתרחש בספר פשוט אי אפשר להפסיק לקרוא!
אהבתי את הכתיבה, אהבתי את הניחוח של הספר, אהבתי את העלילה, אהבתי את ההתרחשויות, אהבתי את הרעיון של הדמויות, פשוט התאהבתי בספר.
אחד הספרים המיוחדים ביותר שקראתי. מומלץ לכולם!

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Frozen Rose
מעורב ירושלמי

מעורב ירושלמי

ליאת רוטנר

קשה לי להאמין שנהניתי מקריאת ספר של ליאת רוטנר, אבל זה באמת קרה. ולא, אני לא חולמת ולא הוזה, באמת נהניתי.
אחרי הכל, את סדרת ספריה המפורסמת "קיץ אחד ביחד" קטלתי בביקורת לא הכי טובה, והנה, המליצו לי לקרוא עוד ספר שלה... כמובן שבהתחלה לא ששתי לקרוא אותו במיוחד. אחרי הכל- ליאת רוטנר... אויש, הזוועות של כתיבתה זה משהו נורא...
אבל אז קנו לי את הספר, ואחרי שכל כך הרבה זמן נמנעתי מלקרוא אותו- כשהוא מתגרה בי כך בשהותו על המדף אל מול עייני... אני פשוט לא יכולה שלא להציץ... אז הצצתי.
וובכן, אני מרגישה שיכלתי לקלוט במהירות שזהו ספר של ליאת רוטנר גם אם לא הייתי רואה שכתוב את שמה על הכריכה. שפתה הנמוכה, שגיאות הדקדוק והקפיצות מנקודת מבט אחת לאחרת... כמה לא מפתיע. אך למרות זאת- אני מרגישה שאני מוכחה להודות- נהניתי.
מעורב ירושלמי אינו ספר סוחף או מרתק במיוחד, אבל הספר מעלה כמה זוויות שלא העליתי בדעתי שרוטנר מסוגלת להביע בכתיבתה השגויה. עד עכשיו ראיתי אותה כשטחית, כי מה לעשות... היא כותבת ככה. אך ספר זה באמת הסיח את דעתי והעביר את ימי היותר משעממים בחופשת סוכות שהייתה השנה. בזכות ספר זה הרשיתי לעצמי לקרוא את "הרמת מסך" שכתבה רוטנר, אבל עליו כבר בביקורת נפרדת.
וובכן, הופתעתי, אבל לא יותר מדי. על רוטנר לשפר את כישורי שפתה אם היא רוצה להפוך את ספריה לעמוקים יותר והיא חייבת ללמוד דקדוק על מנת לתקן את כל שגיאותיה שפשוט... מציקות לי בעין, ואני סבורה שלא רק לי.
הופתעתי לטובה. מצפה לראות שיפור בהמשך.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Frozen Rose
משחקים בחצר האחורית

משחקים בחצר האחורית

עדנה מזי"א

למען האמת לא קראתי את הספר עצמו אלא את המחזה, אבל אני לא חושבת שיש הבדל גדול במיוחד...
משחקים בחצר האחורית זהו מחזה שנכתב על בסיס סיפור אונס אמיתי. המחזה מתאר בצורה מצויינת את כל הפרטים- אפילו הקטנים והפחות משמעותיים- כגון מה ניתן לשמוע ברקע, מה מרגישות הדמויות, אילו ניחוחות יש באוויר... ממש אפשר להרגיש שנמצאים יחד עם הדמויות עצמן.
המחזה מצמרר. אני זוכרת שכשקראנו אותו בשיעור ספרות ממש היו לי דמעות בעיניים. מידת ההזדהות שלי עם דבורי (הדמות הראשית) הייתה כה גדולה, כה חזקה, כה צורמת... כשנשמע הצלצול בטרם שסיימנו לקרוא את המחזה, לא יכלתי להתנתק מהעולם שנכנסתי אליו בעת קריאתו. עד השיעור הבא בו קראנו את המשך המחזה פשוט הייתי שקועה בזה לחלוטין.
הסיפור המתואר פה לא קל ולכן אני לא יודעת עד כמה יתאים לכולם, אבל מכייון שזהו סיפור אמיתי זה מושך יותר את העין, וגורם להפנמה שזה אכן קרה.
הסוף מאכזב וממש לא הוגן, אך לצערנו כך משפט האונס נגמר במציאות. רק בחיים- כמו בחיים- הפושע הכי גדול יכול לצאת זכאי.
מכאיב. מרגש. מצמרר. מסעיר. אמיתי.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Frozen Rose
מולד הירח

מולד הירח

סטפני מאייר

לא ציפיתי לשום דבר מיוחד כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה, אם להיות נורא מדוייקת- לפני ארבעה ימים. הספר התחיל כל כך רגיל, הניחוח של דמדומים ממש דלף ממנו... לא יכלתי לצפות לפחות או יותר מזה, זה היה כל כך... נורמלי.
אבל אז, אז מאייר עשתה טעות איומה והעלימה את אדוארד. כלומר, בהתחלה ציפיתי שהרגע שהוא עוזב יוסיף יותר עניין לעלילה, וזה הוסיף, אבל בהחלט לקח לה זמן עד שהיא הצליחה להוסיף אותו.
בחודשים הריקים שלא היה כתוב בעמוד כלום חוץ משם החודש בלבד- כל כך כאב לי... עם כל דף שהעברתי הרגשתי ממש כאב בחזה, צביטת הזדהות עם בלה המסכנה שאיבדה את הדבר היחיד שהעניק לה את מתנת האהבה, מתנה שאיש לא העניק לה ברמות כאלה לפני כן. ואז, כשהיא חזרה לכתוב... התאכזבתי. היא הייתה משעממת מהרגיל... כל כך משעממת, הצטערתי שקראתי את הספר בכלל. עד הרגע שג'ייקוב נכנס לתמונה הספר פשוט שיעמם אותי בטירוף.
ג'ייקוב האצילי הציל את הספר מלאבד את כל מה שצבר לחלוטין. מה שלא מצא חן בעיני הוא שמאייר נאלצת להשתמש במפלצות על מנת למשוך את תשומת לב הקורא. אם אין ערפדים- כמובן שיהיו אנשי זאב! למה שיצור אנושי יעניין אותנו? עובדה, היא ניסתה את זה במשך זמן מה עם בלה האנושית- אנושית מדי יש לציין- ולא עבד לה.
היא יכלה להפוך את הספר למעניין באותה מידה גם אם ג'ייקוב לא היה הופך לאיש זאב. במובן הזה פשוט... התאכזבתי.
כנראה היא מצליחה לעורר סקרנות רק כאשר משהו צפוי או לא אנושי נכנס לתמונה, ובאמת חבל שכך.
בכל אופן, כשרונה של מאייר לגרום לקורא להישאר מרותק לספר מכפר על כל השעמום שמצטבר בפרקים הראשונים מעת עזיבתו של אדוארד. וכשהוא חוזר- חוזר הניחוח הממכר של הספר הראשון, ניחוח ממכר ומוכר, וצפוי.
התאכזבתי מסיום הספר. מאוד. אבל מצד שני ציפיתי לאכזבה הזו, כי זו מאייר. תמיד כשהיא מצליחה לעלות על הגל זה מאוחר מדי- הוא מגיע לסכר ומתנפץ.
נקווה שהספר הבא יהיה מוצלח יותר.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Frozen Rose
המחרוזת

המחרוזת

גִי דֶה מוֹפָּאסָאן (מופסאן) (מופסן)

למען האמת לא קראתי את הספר מרצוני ומטעמי האישי אלא בשיעור ספרות- הוא אחד הספרים שהופיע בתכנית הלימודים שלנו השנה, וקראתי אותו מתוך ספר הלימוד "מגוון".
העלילה מספרת על גברת לואזל שנולדה למעמד עני ותמיד חלמה להגיע למעמד אצולה גבוה. לעומתה, בעלה של גברת לואזל תמיד שמח בחלקו ואינו חושק בשום מעמד. הפער בין הדמויות יוצר חוסר איזון שבהתחלה הפך את הסיפור לאיך שהוא חביב... הרושם הראשוני שעשה עלי הסיפור הוא שהסיפור הזה פשוט... שגרתי מדי. עוד סיפור על פער בין מעמדות, מה חדש?
ככל שהסיפור המשיך לספר על הפערים בין גברת לואזל לבעלה- התחלתי להשתעמם. מאוד. מאוד, מאוד, מאוד, מאוד- כל כך הרבה שכמעט נרדמתי בשיעור.
הרי כבר מהעמוד הראשון ניתן להבין שגברת לואזל חמדנית שלא מסתפקת בחלקה, למה לחפור על זה לאורך כל הספר?
בהמשך שיניתי מעט את דעתי כשהתפתחו דברים פחות צפויים בעלילה, אך לאחר מכן הכל חזר לקדמותו והמשכתי להשתעמם מוות בשיעורי ספרות... לפחות עד שהגענו לסוף הספר, בו היה מוסר ההשכל שעלינו להסתפק במה שבחלקנו או שנשלם על כך ביוקר. וואו, לא ציפיתי שזה יהיה מוסר ההשכל מסיפור שכולו אסון אחד גדול על מה קורה כשחומדים כל כך הרבה...
אם לסכם בשתי בשתי מילים: משעמם וצפוי.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Frozen Rose

ביקורות נוספות על "מארלי ואני"

מארלי ואני

מארלי ואני

ג'ון גרוגן

מרגש מאוד. אוהבת את מערכת היחסים בין בעל הכלב למארלי ואת סיפור האהבה בין שתי הדמויות הראשיות. הספר בהחלט הביא אותי לדמעות מספר פעמים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•מיכלי
מארלי ואני

מארלי ואני

ג'ון גרוגן

אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
הסופר הזה ממש לא הוגן.הוא לקח את אחד הנושאים שהכי קשה לעמוד בפניו - חיות,וניצל את זה עד הסוף.
והוא הצליח!!
הספר הזה הוא באמת אחד הספרים היפים המרגשים והאמיתיים ביותר שקראתי אי פעם.
עם הספר הזה - בכיתי,צחקתי,ועברתי תהליך של שינוי אמיתי בזכות הכלב הכל כך מדהים והסיפור עליו...
מי שלא קרא את הספר הזה - הפסיד המון בחייו ולא ידע לעולם מהי אהבה אמיתית ומהו קשר אמיתי בין חיה לבעליה.
מומלץ בחום!!!!!!!!!!!!!!!!
נ.ב. ממש עכשיו הדמעות עומדות לי בעיניים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אהבה עזה (פוטריבלבובנשמה)
מארלי ואני

מארלי ואני

ג'ון גרוגן

בהתחלה חשבתי שזה מוזר שכל הספר מסופר על כלב. שאלתי את הממליץ אם 'כל הספר ככה?' הוא ענה תקרא-תבין, והבנתי.
אני כמעט ואני לא רוצה לקנות כלב כדי לא לרגיש את הכאב הזה, אבל אני חושב שהחיים לצד חבר כמוהו יהיו שווים את זה.

אני אכול קנאה לסופר על הרגשות הטובים והרעים שמארלי הפיח בו, והדמעות יוצאות לבד.


שווה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Sunny
מארלי ואני

מארלי ואני

ג'ון גרוגן

חשבתי שזה יהיה ספר מצחיק אבל מצאתי את עצמי על סף דמעות בסוף הספר. כל בעל כלב ימצא משהו בספר הזה להזדהות איתו, בעיקר באיך שהכותב מתאר איך הכלב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלו. גרם לי לחשוב רבות על הכלבה שלי והזכיר לי כמה אני אוהב אותה! :)

לפני 14 שנים•יואל ספרי התורמוס
מארלי ואני

מארלי ואני

ג'ון גרוגן

נהנתי מאוד מהספר, למרות שהכלבה שהיתה לי בזמנו לא היתה שובבה ולא גדולה.
הסופר לא מתיימר להיות משהו שהוא לא. הוא כותב טורים, בארה"ב אופן הכתיבה שלו משעשע ודרושה איזו הכירות עם תרבות אמריקאית כדי להבין כמה מהבדיחות למרות שהתרגום עשה עבודה נחמדה.
מארלי נלקח כגור לרבדור ע"י הסופר חובב הגינון ואישתו שחושש שלא תוכל להיות אחראית על תינוק אם היא הספיקה להרוג את העציצים שהביא לה בעלה.
וכך בעצם גדל מארלי, והמשפחה הזו עוברת מצבים, תהליכים וסיטואציות שקשורות או לא קשורות בכלב. העיקר שהוא שם.
אני נהנתי מאוד. תיאורי המצב היו מפורטים כך שאבין מה קורה שם, המצבים אנושים ואמתיים, הספר מצחיק ועצוב ונהנתי מאוד.
מומלץ לחובבי כלבים.
והסרט- לא מומלץ בכלל.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דובה
מארלי ואני

מארלי ואני

ג'ון גרוגן

ספר מקסים!!!!יש לי בבית כלבה ואני נורא מתחברת לאהבת הכלבים לכלב יש נשמה...
וזה ממש נכון לכלבה שלי יש שמחת חיים וגם היא גולדן מעורב עם רטריור .
ממלצה לקרוא בחום רב.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•יפעתוש
מארלי ואני

מארלי ואני

ג'ון גרוגן

ספר נהדר, מריר - מתוק, עם הרבה הרפתקאות וסיפורים מעניינים.
הספר כתוב בצורה קלילה, קולחת ומהנה.
מומלץ לבעלי כלבים, ובפרט לבעלי כלבים שובבים.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•Sapir
מארלי ואני

מארלי ואני

ג'ון גרוגן

אני לא זוכרת, אי פעם, שבכיתי כל כך, וצחקתי כל כך, בעת אחת, כשקראתי ספר. הספר הזה מיועד לאוהבי כלבים, אבל לא רק.
הזדהתי עם הכותב בכל מה שעבר, כשהכלב הרס לו את הבית, כשהכלב בא ללקק את פניו אחרי שעשה את הבלגאן, הזדהתי עם הכותב כאשר הכלב בא לנחם אותו והרגיש שהוא עצוב... כלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם.
לא רק שהסיפור כתוב כל כך יפה, יש כל כך הרבה תובנות והן יוצאות החוצה ישר ללב וגורמות לחשוב. לאנשים יש הרבה מה ללמוד מכלבים. כמו...אהבה ללא תנאים... כמו להסתפק במה שיש, ופשוט לשמוח... כמו... תמיד לכשכש בזנב... כל כך נוגע ומיוחד...

לפני 19 שנים•
★★★★★
•אינשם
מארלי ואני

מארלי ואני

ג'ון גרוגן

ספר מדהים. ג'ון גרוגן מיטיב לתאר בספרו את עומק הקשר בין כלבים לבני אדם. את עומק ההקרבה משני המינים האחד כלפי השני. זהו ספר שאכן מתאר מהי חיים ואהבה עם הכלב הכי שובב בעולם. הכלב אפילו נזרק מבית ספר למשמעת של כלבים. אבל עף כל פי מזגו הסןער של הכלב הוא נכנס עמוק לליבה של המשפחה שגדלה ומתרחבת למרות הכל. אני לא חובבת כלבים אבל אי אפשר שלא להתאהב בספר. אהבתי.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נחמה עליזה בוגנים