את הספר הזה ירשתי מאמא שלי, עוד כשהייתי ילדה קטנה שרצתה לחוות קצת עצמאות. לעותק שלי יש כריכה עם סימנים של השנים עליה, ודפים עם ריח ישן שהחוטים שמחברים ביניהם כבר מבצבצים בעקשנות. בעותק שלי, תמצאו בין המצרכים ממרח אנצ'ובי, ביסקוויטים גדולים של פעם , סוכריות כרמית וגלידה שקונים בקרטונים מלבניים. בין הכלים תמצאו נפה ומכשיר סודה.

העותק שלי הוא עותק היסטורי: בעמוד השלישי של הספר, בו כותבת סירקיס "מילים מספר לילדים", יש לי סיפור מיוחד. סבי זכרונו לברכה, אשר אהב להשתעשע עם ילדיו, קנה את הספר לאימי ואחיה כשהיו ילדים, והוסיף בעמוד המדובר חוק משל עצמו, בכתב ידו ובניסוח הבא: "ילדים זיכרו! יש לאכול את המנות בארוחה לפי סדר ההגשה. מי שלא אכל מנה אחת בארוחה, לא יקבל קינוח!"

ולכן, מעבר להיותו ספר קסום שליווה את הילדות של אימי ואת שלי לאחריה, יש לספר הזה ערך סנטימנטלי אצלנו במשפחה. ומה יותר טוב מזה?

מאסטר פיס.. שילוב מדוקדק בין האסכולה של קורדון בלו לפראנץ' קולוני אינסטיטיו.. הצגה מושלמת של ארומות וטעמים שהושרשו בקרב האדם מאז שחר הציויליזאציה ובחירה נבונה של המעולים שבמעולים שבמאכלים.. מרגש במיוחד הפרק על "פיצה על פיתה"..ועוד קטע ראוי לציון הוא הטוסט הצרפתי..
מרטיט

ילדים מבשלים הוא ספר מתכונים מאת רות סירקיס. הדגש בספר הוא שקל להבין את המתכונים גם אם אתה לא מומח גדול בבישול.
המתכונים בו יחסית פשוטים אבל לספר יש לו גם חסרון.
הבעיה בספר יש מתכונים באמת טעימים ויש מתכונים שלא שהם לא אכילים הם פשוט לא כאלה טעימים.
לסיכום, ספר מתכונים נחמד טוב להתחלה בבישול, לא לכאלה שטובים מאוד בבישול.

קניתי לילדה חמודה ומאוד מיוחדת - לא, היא דוקא לא שלי.
מתכונים קלים וברורים, מאפשרים לילדים עצמאות ומצד שני אומרים בפירוש, כאן כדאי לבקש עזרה (הרהור בקול רם: למה תמיד לבקש רק מאמא, גם אבא יכול להדליק אש בכיריים, נכון?)
הכוכב החסר, דרך אגב, הוא על השימוש המסיבי והמוגזם במרגרינה, שיגידו מה שרוצים, אין חיה כזאת מרגרינה בריאה!
הייתי מעדיפה למצוא ספר שישלב בין עצמאות במטבח, כשרות ובריאות
ואם אפשר, גם להסביר לילדים שהמטבח לא מתנקה מעצמו אפילו אחרי שעמלנו ובשלנו בחום היוקד...