קראתי אותו במהלך טיסה ומאוד רציתי להשליך אותו מהחלון אם היה אפשר.
הסיום היה מיותר לחלוטין וגרם לכל הספר להרגיש כמו בזבוז זמן.
עם זאת, ברשותי עוד ספרים של מורקמי ואני לא מוותרת לנסות לחבב אותו.

קראתי את הספר רק בגרסה המקורית שלו, באנגלית.
לעד יהיה הספר שנחשב בעיני אל מוות. נכתב מזמן ועדיין רלוונטי לא פחות!
ספר מצוין שנכנס ללב.
לעד ישאר 5 כוכבים.

4.5 כוכבים.
לא קיימים הרבה ספרי אימה מהארץ, לפחות שיצא לי לקרוא, שנותנים את האווירה וגם משלבים אספקטים קורעי לב. זה סיפור על מדריך טיולים (שבתחילת הספר, מאוד לא התחברתי אליו, הרגיש לי חסר עמוד שדרה אבל אולי זו גם הייתה הכוונה) שמבין שהמוח שלו (או יותר נכון השדים שלו) מביא אותו לקצה.
אהבתי במיוחד גם את האיורים לאורך הדרך.
הכתיבה קלילה למרות הנושאים הכבדים שעולים והאופי המורכב של סולומון.
היו כמה סצנות שאישית היו לי קשות נפשית.
הסוף קצת... לא בטוחה אם אהבתי או לא, הפתיע אבל אולי גם טיפה הוריד?