טוב אני חושבת שהחלק השני הרבה יותר טוב מהחלק הראשון.
שם טליה יותר מתמסרת ללוקאס אבל עדיין נשארת מעצבנת ומכניסה את עצמה לסכנות מיותרות בבריחות המיותרות והאינסופיות שלה!
לוקה נלחם עבורה ואפילו כאשר הוא העמיד אותה במקום שמחתי כי זה היה ברמת מוגזם.
לא קרה לי מעולם שקראתי ספר ולא ריחמתי או התחברתי לגיבורה הראשית (למרות שכמה מהן הכעיסו אותי) ויותר התחברתי לגבר.....
היו רגעים בספר שממש חששתי שיקרה משהו לטליה אבל לא בגללה אלא בגלל לוקאס ולמה שזה יעשה לו - מבינים עכשיו למה אני מתכוונת ?
הצדדים שהתחברתי בהן לטליה הם:
האומץ שלה - לא פוחדת מאף אחד
האמונה שלה - מאמינה בבורא ולא זזה מילימטר מזה. אפילו כאשר אמרו לה "תשתחווי שפחה" היא השיבה "אני משתחווית רק לאלוקים שלי" - זה מילא אותי בגאווה!
שוב השפה בספר לא תואמת תקופה. ההקנטות, צורת הדיבור זה פשוט לא הסתדר לי....

ולוקאס ? לוקאס כרגיל היה מ-ו-ש-ל-ם!!!

היו לי רגשות מעורבים במהלך קריאת הספר הזה.
היו לי צפיות גדולות מאוד מהספר ואפשר לומר שהוא סיפק את הסחורה.
לוקאס גבר מרהיב, עוצמתי, מסור ואוהב עד הסוף - התאהבתי בו!
עם טליה היתה לי בעיה. לא כל כך התחברתי לציניות שלה ולבריחות האינסופיות האלו מלוקאס - ברמה של גלגול עיניים מהפעם השלישית שהיא ברחה.
כשלוקאס קרא אליה ואמר לה שתמודד מולו במקום לברוח כמו ילדה קטנה - בהחלט יכולתי להסכים עם זה.
אומץ יש לה אבל הפזיזות שלה היתה מוגזמת ברמות.
בעיה נוספת שהיתה לי עם הספר היא צורת הדיבור שם. הדמויות דיברו בצורה שלא מתאימה לתקופת הזמן. כמובן שלא ציפיתי שהסופרת תדברר את השיח בצורה יבשה כמו בימי הביניים אבל הקלילות והמילים שם פשוט לא הסתדרו לי עם התקופה וזה קצת הרס לי.
לרוב התעצבנתי על טליה שלא מעריכה את הקיסר ולוקחת אותו כמובן מאליו.
אבל לוקאס היה פשוט מושלם ולכן נתתי 5 כוכבים ולא 4 רק בגלל שלוקאס די כיפר על החוסר בדמות של טליה.

הספר נורא סיקרן אותי ואכן הוא סיפק את הסחורה.
כתיבה יפה וקולחת סיימתי אותו ביום אחד.
כמובן שסוכני מוסד לא כל כך אימפולסיביים כמו אריאל אבל אם ניתן רגע לדימיון לשלוט ולא להיגיון זה זורם בסדר גמור.
התמונות שם מהממות רק חבל שהן בשחור לבן.
בסוף הספר בכיתי כי הוא נורא ריגש אותי.
שמחה שקראתי אותו - רואים שהסופרת פטריוטית וגאה ביהדותה וזה גורם לי לאהוב אותה ולכבד אותה כאחד!
בהחלט סופרת ששווה לעקוב אחריה.
רצה לספר הבא שלה ;)

הספר יפה ומעניין צורת הכתיבה של הסופרת קצת שונה מרוב הספרים שאני מכירה בדרך כלל בספרים שאני קראתי זה או שהספר כולו נכתב בגוף שלישי או שהספר כולו נכתב בגוף ראשון אבל פה זה גם גוף ראשון וגם בגוף שלישי
הסיפור לא רק נכתב מנקודת המבט של הדמויות המרכזיות אלא שגם נכתב מנקודת מבט של דמויות משניות.
גם כאשר הדמויות המרכזיות במקרה הזה הן מורן והראל לא נוכחים בסיטיואציה עדיין יהיה שיח בין הדמויות המשניות אני מניחה שזה בגלל שזו סידרת ספרים אז אולי הסופרת רצתה לחמם אותנו לקראת הדמויות שיופיעו בספר הבא.
היה גם נחמד שבסוף הספר יש אפילוג של שנים קדימה והיה כיף לקרוא סוף סגור ומקסים כזה :)
סיפור הרומנטיקה כאן לא סחף אותי כמו ספרים אחרים שקראתי אבל בהחלט רומנטיקה מקסימה, אחרי הכל סיימתי אותו תוך 3 ימים אז זה אומר משהו.

סיימתי אותו תוך יומיים כי באמת הייתי זקוע ומסוקרנת איך זה יגמר.,ספר סוחט אבל גם סוחט גמעות.
הדברים האכזריים דקורים במהלך כל הסירה וגן בספר הזה גובל בחוסר דשפיות.
אני לא חושבת שאני אוכל לקרא רומנים אפלים בזמן הקרוב כי הסירה הזו היתה קשוחה מאוד.
אני אחשוב פעמיים לפני שאני אקרא שוב ספרים של פפר וינטרס.

שוב בספר הזה קורים דברים לא פשוטים בכלל - לא לבעלי לב חלש

האמת שמה שורה בספר הזה מבחינת ניילה בכלל לא הגיוני.מתעללים בה, מדפילים אותה ומבטיחים לה שרק מוות אורב לה בסיוםם והיא עדיין חוזרת למשפחה ההזויה הזו כדי להציל את ג'תרו.
לא ברור לי למה לא לנסות בדרכים יותר מועילות ופחות מסוכנות.
אני עדיין נותנת לזה חמישה כוכבים כי סיימתי אותו ביום אחד אז הוא בהחלט סוחף

את הספר הזה היה לי קשה לקרוא כי באמת החוב השני היה מזעזע!
זה לא לבעלי לב חלב בכלל
אבל הצורה שבה ג'תרו ליטף אהבה וניסה לכפר על מה שעשה די הרגיע אותי למרות שנראה לי מטורף לגמרי שהוא מזיק לה ואז מנחם אותה....

הספר הזה הרבה יותר טוב מהראשון.
אהבתי איך ג'תרו התאהבה בניילה אבל זה ספר קשוח