אסופה של כ-40 מסיפוריו של י.ל.פרץ. פרץ פורס בפנינו את העולם היהודי הגלותי במלוא הדרו, עולם נכחד שנשאר רק בסיפורים של פרץ וסופרים נוספים מהתקופה, עולם שאולי מעלה נוסטלגיה, אבל התרשמותי היא שזה היה בעיקר עולם של דלות, חיים קשי יום ובעיקר פחד מן הפוגרום הבא.
מן הסיפורים עולה נימה כללית של אנטי הממסד הדתי המסורתי וניסיון להציג ולקדם את רעיונות ההשכלה, פרץ עושה זאת לא בצורה בוטה, אך הוא החלטי בקו הזה. אני מניח שהממסד הדתי בתקופתו לא אהב אותו כמו את שאר סופרי ההשכלה וממשיכי דרכם. פרץ השפיע רבות על הספרות היהודית בתקופתו וסופרים צעירים רבים גדלו לברכי תורתו.
הסיפורים מעניינים כולם, מה שפחות אהבתי ונעשה ע"י המתרגם דורי פרנס הוא שבספר זה מלבד התרגום המתרגם הרשה לעצמו חופש לשנות את המלל כדי שיהיה ברור יותר לבני תקופתנו ובכך להנגיש את סיפוריו של פרץ לדור הצעיר.
פרץ ידוע שהיה בשיאו שכתב את סיפוריו ביידיש, הוא גם כתב הרבה סיפורים בעברית, אך כושר ביטויו ביידיש היה חד הרבה יותר, ולכן מי שרוצה באמת להעריך את עבודתו צריך לקרוא אותה ביידיש.
שורה תחתונה נהנתי מהסיפורים, אך מכיוון שרובם תורגמו מיידיש ואף שונו כדי להתאים לעברית של דורנו הרבה מאופי כתיבתו ואייכות כתיבתו של פרץ הולך לאיבוד.













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



