אינני זוכר כמה שנים עברו מאז קראתי כמה מספרי רם אורן שפרץ לתודעה במותחנים עתירי פעולה ורומנטיקה. אז די נהניתי.
התגלגלו לידי כמה באקראי ובחרתי בזה להעביר שבת במשהו קליל, ו....
איך לומר, די ערימת קיטש.
אז מה יש לנו? בסדר, יש סיפור. דמיוני אבל מה זה משנה. יש בו יסודות שיכולים להיות אמיתיים.
סשה, עולה חדש מרוסיה, מוזיקאי מחונן, אדם נבון חדור אמביציה ומוכן לעבודה קשה. הוא הופך ליד ימינו ויועצו הקרוב של פוליטיקאי בינוני השואף לראשות הממשלה. גליה ילידת רוסיה שעלתה לארץ כילדה הינה אשת מוסד לשעבר המתוודעת אליו והקליק מיידי. סיפור אהבה של ממש. וכמובן לא נשכח את השכנה נינה ובנה אלכס בן העשר המפליא לנגן בהדרכת סשה.
אלא מה, בהדרגה עולים נגדו חשדות כבדי משקל שהוא רחוק מלהיות האדם טוב הלב והתמים שקבע את מגוריו בשכונה ד' האפרורית ומוכת הצרות בבאר שבע שרוב תושביה הם מי שידם אינה משגת הרבה.
יש מרכיבים היוצרים עלילה הנעה בין ישראל לרוסיה. פשע, אהבה, שירותי הביטחון הבוחשים חזק בעסק, פוליטיקה ובגידות. תככים ותחמנות בצד נאמנות למטרה. מרדפים ומעקבים. וכמובן הטוויסט הבלתי נמנע.
רק ש...הרבה קשקשת נאיבית ומיותרת, ממש באלדאצ'י הישראלי. הקפה החם והריחני, האוכל המדיף ניחוח והערב לחך, השמלה המחמיאה לגליה החטובה. הבילוי בקניון ובתי הקפה. העיר המתעוררת בבוקר לרעש משאיות האשפה ואנשים הסועדים את ארוחת הבוקר או ממהרים לעבודתם וילדים לבית הספר.
'פקה פקה בולו בולו' על אמת. ככה זה כשרוצים להוסיף עמודים.
כמו ב'כשהארי פגש את סאלי' שלפני עשורים נראה לי מתוחכם למדי ובצפייה חוזרת לפני כמה שנים רחוק מאד מכך ועל גבול האינפנטילי. קרא ושכח קלאסי. להעביר שבת? למה לא.

ספר זורם, קל מאוד לקריאה, שפה פשוטה (עוול לקרוא אותו במקביל לכל ספר של מאיר שלו), העלילה פותחה במהירות, שטפה. משכה אותי להמשיך ולקרוא, לבלוע דפים. חלק מהם, על פי מיטב המסורת של רם אורן העלו גיחוך. חלק נקראו בשמחה.

למה גיחוך? גליה מתוארת כסוכנת מוסד שנשלחת לעתים למשימות כזאב בודד. עצמאית, חדת חשיבה, בלתי תלותית. ומצד שני מייד ניזרק לאוויר האופי התלותי להחריד שלה. נשלחת למשימה ומתאהבת בשותף. הוא נהרג. לא עובר חודש ומתאהבת במקרין הבטחון הבא. זאב בודד? אולי כבשה בודדת.

כרגיל בספרי רם אורן הדמויות מוקצנות, הטוב מוצג כאביר, שרירי ויצוק, עיניים חודרות, ג׳נטלמן להחריד. אפילו קצין. והטובה? חלום רטוב של כל חובב קומיקסים.
והרעים? סביר שיהיו נמוכים, כהים, שעירים ומחוטטים. רבאק.
התיאור של הארץ מטורף, באר שבע הפכה לעיירה נידחת אך גדולה במדבר נבאדה. תל אביב ניו יורק. כבישים בין עירוניים לדרכים מהירות בעלות ששה נתיבים, לכל כיוון.
אבל אולי זה החן שברם אורן, פשוט, לא מטריד מדי, קליל, מסקרן וחמוד. מופשט. הדוגמנית גם טובה, הנחמדה נחמדה, היפה גם מוכשרת. הרע באמת רע. שיהיה.

אפשר לומר ששווה לקנות כספר משומש.
יש טוויסט נחמד בסוף, המתקתקות נמשכת עד המילה האחרונה. יופי של red herrings מפוזרים לאורך העלילה. שווה קריאה.

זה הספר הראשון של רם אורן שקראתי. לא באתי אליו בציפיות גבוהות, בכלל לא. למה? כי בכל אתרי הספרים, הביקורות על הסופר משמיצות ופוגעות. אומרים שהוא רדוד וגרוע, וכדי שילמד כתיבה לפני שהוא ניגש לכתוב משהו. זין על זה. הדבר הראשון שאמרתי כשסיימתי לקרוא אותו היה: וואו, איזה ספר בן זונה!
מלא במתח, מסתורין, אנדרנלין, קטעי סקס חמים במיוחד - הוא ממש נמצא על גבול השלמות!

לא משנה מה אומרים ספרות להמונים שפה בינונית יאללה עוד סיפור מבית היוצר של רם אורן אבל מה לעשות הספר הוא זורם מענין מותח קליל וקריא.ועדין יש בסיפורים שלו משהו מן האמת
והעיקר שנהנים מסיפור קולח ומהיר

עוד ספר מוצלח, רם אורן מביא לנו עוד ספר מתח מיוחד כמו שרק הוא מסוגל מומלץ בחום

****ספר יפה כייפי לקריאה.היו פעמים של מתח...
בגדול אהבתי וממלצה בחום כמו כל הספרים המדהימים
של רם אורן.

אהבתי את הספר למרות שהוא היה על פוליטיקה. אבל לא כמו ספריו הקודמים של רם אורן...

איזה יופי. תענוג. ספר מתח מדי אבל עדיין - עונג.
מומלץ מאוד.

הספר מיוחד מרתק מעניין סוחף ומרגש, אין חדש אצל הסופר, שהרי כל הספרים שלו טובים ומיוחדים