הגעתי לספר הזה כי ביקשתי המלצה למשהו היסטורי ומדכא, זה כמעט פגע במטרה אבל לא בדיוק [אם יש לכם המלצות למשהו אחר אשמח לשמוע].
הספר עצמו כתוב כאילו אני יושב ליד הסופרת באוטובוס בין-עירוני והיא לא מפסיקה לחפור לי על הצרות שלה והמשפחה הדפוקה שלה וכו׳ וכו׳... [והיא עשתה את זה בספר עצמו מספר פעמים לעוברי אורח תמימים]
הספר קצת מתסכל כי כל דמות שנכנסת לסיפור פשוט מקבלת את ההחלטות הכי גרועות שהיא יכולה ואז מתנדפת כלא הייתה, למרות שהסופרת מדברת על ׳אהבה טהורה׳ - כל מערכת יחסים מרגישה כמו סחר חליפין ותו לא, אדם לאדם זאב וכל אחד לוקח מה שהוא יכול מאיפה שהוא יכול - כולל אנשי משפחה.
ומה שמצחיק, שלדעתי בניגוד להרבה ביקורות [גם פה] - ׳העיר הקשה, המדינה והחיים הקשים׳ לא מתוארים בצורה כזאת נוראית. יש להם שירותי בריאות, יש אירועי תרבות למבוגרים ולילדים ועוד, נשמע מהכתוב בספר, שהדבר שמקשה על חייהם של האנשים הם האנשים עצמם, ללא קשר ל׳נפילת ברית המועצות׳, המצב הפוליטי או הסביבה בכללי. [אני יודע שבמציאות זה כלל לא ככה, אני מדבר רק על מה שמצוי בספר]
סגנון הכתיבה מעניין, הוא זרם מחשבתי כמעט בלתי פוסק של מספרת הסיפור, דילוגים מהירים בין דמויות וזמנים [לפעמים קשה לעקוב איפה אני עכשיו על הטיימליין] והכל כתוב במקשה אחת ללא חלוקה לפרקים, הסיפור מתקדם מהר ולא מתקדם כלל בו-זמנית.
סה״כ קריאה מהנה, אבל פחות בשבילי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
