ספר מסקרן ומקורי מאוד. הופתעתי ממנו לטובה. יש לו קצב קצת אטי, במיוחד במאה עמודים הראשונים. בהתחלה חשבתי שהוא טיפה ילדותי, אבל אז העומקים שלו החלו להיחשף. מאוד לא ברור אם אליוט חי באמת בשלושה עולמות או שחלק מהם נמצאים בדמיון שלו, אבל האמביוולנטיות הייתה מוצלחת והעלילה החזיקה אותי היטב. הדמויות הלכו וקיבלו עומק והפכו מרעיונות מופשטים לאנשים של ממש.
יש לספר חולשות מסוימות, בעיקר בדמות של הפיה, שהייתה פחות אמינה מכל שאר ה'שבעה', אבל הם לא גרעו מההנאה שלי. המיזוג בין העלילות השונות, האקשן, מערכות היחסים והרעיונות היה מוצלח במיוחד. זה לא ספר פנטזיה קלאסי בשום צורה, אבל זה חלק מהיופי.
מתאים בעיניי גם לנוער וגם למבוגרים. בני נוער ייהנו ממנו ואולי אפילו יתעורר בהם מחשבות חדשות בזכותו. מבוגרים יזהו את המוטיבים היותר עמוקים שיש בו.
טיפה מיניות, ממש בקטנה, באחד הפרקים, וקצת שפה גסה של אחת הדמויות. לי אישית לא היה מפריע לקרוא אותו גם בגיל 13.
מומלץ.













